אור ברסלב

שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן יג · כא

כ

יש מי שאומר כתב הרב שלחן גבוה סי' ית"ר (עמ"ש מרן שם ס"ב ימ"ש שיברך על הדלקת יוה"כ) לכך כתב סברת הרא"ש בל' מחלוקת שכ' יש מי שאומר כלומר (דיש) מי שאומר שלא לברך וכן דעתו וכמ"ש בכלל י"ט דכל מקום שכ' רבינו דבר אחד במחלוקת ולא בסתם אין דעתו לפסוק כאותה סברא ע"כ ועי"ש בגוף דב"ק בכללים ולכאורה משמעות לשונו הוא דכל מקום שכותב יש מי שאומר וכיוצא דעתו לפסוק בהפך ובאמת נראה דזה לא יתכן כלל דהרי עינינו הרואות במקומות רבו מספר שמשתמש מרן בלשון זה בדבר שהוא בלי חולק וכתבו הפוסקים בשם הרב הסמ"ע דכן הוא דרך מרן וכן קבעו להלכה הרב שלחן גבוה גופיה כלל זה בכלליו אות קס"ב וכמ"ש לקמן אות כ"ב בס"ד (בקונטרסי ציינתי מאז הימים מקומות שכותב מרן בלשון מחלוקת בדבר שאין חולק ולא ראיתי להעתיקם פה לפי שעתה נראה לי שהוא פשוט מאד):

לכן נלע"ד דכונתו לומר דבמקום שיש מחלוקת וכותב מרן בשלחנו הטהור בלשון מחלוקת אז הוא דאמרינן דדעתו לפסוק כהסברא האחרת שלא הביאה בהש"ע. אך אם בדבר שאין בו מחלוקת כותב מרן בלשון יש מי שאומר וכיוצא בהא ודאי אמרינן כי כלליה דרב הסמ"ע ודעימי' (זה נ"ל בכונתו וצריך לעיין בשלחן גבוה חיו"ד סי' ק"ס שציין בכלליו הנ"ל ואין מצוי אצלי לראות תנא היכא קאי). ובזה אפשר ליישב קצת ממה שהקשה מרן חיד"א בברכ"י סי' שמ"ט אות א' עי"ש. אלא דגם זה אין נח לי דאם באמת דעת מרן כהסברא החולקת למה יעשה הטפל עיקר להעלות על שלחנו סברא שאין רוח חכמתו נוחה בה. והעיקר חסר מן הספר ויספיק לו ברמז יש מי שאומר וכו' להורות נתן דהסברא הנעלמת היא עיקר וטפי הוה ניחא למיכתב בפירוש אותה הסברא ולגלות דעתו שהיא העיקר ומ"מ אין בכחי לחלוק על הרב שלחן גבוה בסברא בעלמא והמעיין יבחר:

האמנם לפי עניות דעתי י"ל בזה ממ"ש בסי' עט"ר ס"ג יש מי שאומר ואין לסמוך עליו דלפי כלליה דרב שלחן גבוה למה לי לסיים ואין לסמוך עליו מאחר דסברת המתיר כתבה בלשון ימ"ש ולא בסתם ממילא ידעינן דאין כן הלכה (וממ"ש שם ס"ב ג"כ י"ל כמו שיראה הרואה אלא דמההיא בלא"ה י"ל על הכלל דהלכה כסתם כמו שכתבתי לעיל אות ח') ולפי המשוער בדעתי י"ל כן מכמה דוכתי כיוצא לזה ולא אטפל בהם כי אם בזאת דתמיה לי מילתא טובא דמרן ז"ל בש"ע סי' סג"ר ס"ה כ' וביוה"כ בלא שבת יש מי שאומר שלא יברך ולפי כלל הנ"ל דעת מרן כמאן דס"ל לברך ואילו בסי' תר"י כתב יש מי שאומר לברך וכתב שם הרב שלחן גבוה דדעתו שלא לברך והני מילי דמרן סתראי נינהו לפום כלליה דרב שלחן גבוה והוא תימה (אלא דמרן בסי' רס"ג הנ"ל סיים לעיין בסי' תר"י ובזה י"ל בדוחק דלא תקשה על הרב של"ג) ועיין בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים מערכת גט סי' ו' אות י"ד מה שכתבתי שם:

שוב מצאתי לרבנו מוהרמב"ח בספר גט פשוט סי' קכ"ט ס"ק קכ"ד שעל מ"ש מרן בסכ"ח שם הלל יש מי שאומר לכתבו מלא כתב דלפי מ"ש בבדה"ב צ"ל דמ"ש בש"ע יש מי שאומר וכו' ר"ל ואין הלכה כן ומרן חיד"א בשיורי ברכה שם בשמות הגיטין אות כ"ג בשם מבורך (בדף ע"ח ע"ד) כתב דלא שמיע ליה מ"ש הרב ג"פ דא"כ הול"ל הלל כותבין חסר ותו לא אלא כונת מרן דהרוצה לכתוב הכי יכתוב ומדכתבה בלשון יש מי שאומר מורה דאם יכתוב חסר הוא כמשפטו עכ"ל ולענ"ד גם על דבריו יש לפקפק וק"ל:

תוכן העניינים

שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה