שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן יג · ה
מרן בש"ע אורחיה הוא להשמיט איזה דברים תחת שלש. א) לפי שהוא רחוק המציאות. ב) לפי שהוא פשוט ג) לפי שנלמד מדין אחר שכתב בש"ע כ"כ הרב ויקרא אברהם נר"ו דף ק"כ אות ע"ז בשם מרן חיד"א בברכ"י סי' שי"ד ויוסף אומץ דף ד"ך וחיים שאל דף ג"ן וספר יו"א וח"ש הנ"ל אמצ"א ובברכ"י הנ"ל לא ראיתי שכתב בזה ואדרבא ממה שכתב בברכ"י סי' ש"ב אות ד' נראה קצת שסובר דהוי חזרה וכתב שם דלא מצא כלל ברור על דבר השמיטה עי"ש ומ"מ דבריו שביוסף אומץ נכונים בטעמם ראוים אליו ונמשכו אחריו כל ישרי לב מרבנן בתראי ז"ל ועיין במחזיק ברכה יו"ד סי' ד"ף אות ו רמזו הרב תפארת אדם דף קפ"ב ע"ד אות ט' ועיין להרבנים משק ביתי בכללי מרן דף י"ז ע"ב צפיחת בדבש דף קס"ח ע"ב מנחת זכרון דף צ"ה אות כ"א נשמת כל חי ח"ב סי' י"ז דף מ"ט ע"ד (ד"ה גם) חקקי לב ח"א דף מ"א ע"א וחיים ושלום ח"א דף ס"ב חקת החיים דף ס"ז ע"ג ורמזם בספר כל החיים דף כ' אות מ"ה ואסברא לן שם דאם בב"י תמה ובש"ע השמיטה יש לתלות דמפני זה הוא דהשמיטה ועיין להרב פתח הדביר ח"ג דף רס"ב ע"ג כפי אהרן להרב החסיד נר"ו דף קי"ט ע"א וי"ל שם דף צ"ד ע"ב והרב חכמה ומוסר דף ק"ע אות ס"ד כתב דסומך מרן בש"ע על מה שכתב בב"י ולכן משמיט עי"ש ואין נלע"ד לומר כן אלא היכא דסומך עמ"ש בש"ע עצמו בדין אחר וכן נראה מדברי הרבנים הנ"ל ועי"ש עוד דף קע"ב אות צ"ט שמצינו כמה חידושי דינים שהביא בב"י והשמיטם בש"ע כי על הרוב אין דרכו להעתיק אלא מה שמפורש בהרמב"ם ובטור וכו' והבאתי דבריו בקונטרס אסיפת דינים במערכת ה"ה אות כ"ו ועיין בקונטרס פאת השדי בחלק אסיפת דינים במערכת אבילות אות כ"ג והרב מעשה אברהם בחלק יו"ד סי' נ"א דף קי"ב הביא תורף דברי מרן חיד"א שבברכי יוסף סי' ש"ב וכתב דכיון דאיכא פלוגתא ומרגלא בפום רבנן דמדהשמיט בש"ע לא סבירא ליה הכי וכן דעת הרב חיד"א הכי נקטינן ומזה דן גבי פדיון בן שכתב מרן הב"י בסי' ש"ה בשם סמ"ק שיכול לפדות בנו במקום שהוא אף שאין הבן אצלו והשמיט זה בשלחן ערוך שדעת מרן היא שאינו יכול האב לפדות בנו אם אינו אצלו עי"ש וחידוש הוא שלא ראה דברי מרן חיד"א ביוסף אומץ וחיים שאל הנז"ל ולפי דבריו אין לנו הכרח מדלא פסקו בשלחן ערוך כי אם בדבר שבבית יוסף תמה עליו דבזה הוא דאיכא למימר דמשום הכי השמיטו בשלחן ערוך ומצאתי בספר ישמח לב להרב שמ"ח גאגין איש ירושלים בחלק אהע"ז סי' כ' שהאריך קצת בכלל זה והשיג על איזה מחברים שכתבו שכל שלא הביא מרן בשלחן ערוך הסברא שהביא בבית יוסף מוכח שאינו סובר כמותו ואין כן דעת רובא דרובא אלא אף אם לא פסק כן בשלחן ערוך אין מזה הכרח שאינו סובר כן אלו תורף דב"ק:
וכתב מרן החבי"ף בספר חקת החיים בדף ס"ז ע"ב (בד"ה ומה) דאף דמצינו לכמה רבנים שכתבו שלא מפני שהפוסק מקשה או מתמיה על איזה רב שהביא נכריח שחולק עליו בעיקר הדין לפי שכן דרך הפוסקים לכתוב מה שיש לו להקשות אף שאינו חולק בעיקר הדין מכל מקום לגבי מרן בשלחן ערוך אם ראינו שבבית יוסף הביא איזו סברא ותמה עליו ובשלחן ערוך השמיטה יש לנו לומר דמה שהשמיטה בשלחן ערוך הוא מפני שכונת תמיהתו בבית יוסף היא לחלוק על אותה סברא עי"ש:
וסברא שלא הובא בשלחן ערוך אם אפשר לצרפה לספק ספקא הנה רבני האשכנזים מחמירים בכגון זה בסברא שלא הביא הרמ"א ומתבאר מתוך מה שכתבתי בקונטרס הכללים במערכת הסמ"ך אות ח"י דהרבה מרבני הספרדים מקילים בזה עי"ש: