שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן יא · יא
הא דקי"ל דסברא שמביא באחרונה היא העיקר כנזכר באות י' הרב ויקרא אברהם נר"ו דף ק"ך אות ח"ן שכ' הרב חק"ל בחה"מ בשם הרב כנה"ג יו"ד סי' רכ"ג דהיינו דוקא אם בעל הסברא האחרונה קדם בזמן לבעל סברא ראשונה שאם לא כן יש לומר שכתבם כפי סדר הקדמתם בזמן ולאו משום דס"ל הכי ואין ספר כנה"ג הנ"ל מצוי אצלי לראות דב"ק דלפי הנראה מרן הב"י ביו"ד סי' פ"ז (ד"ה חלב הנמצא) לא ס"ל לחלק בהכי שהרי שם הביא הרא"ש סברת רש"י ואח"כ סברת ר"ת וקאמר דמדהביא סברת ר"ת בסוף משמע ליה דכוותיה ס"ל. גם בסי' קכ"ג (ד"ה התמד שנותנים) הוא כמו כן שהביא סברת הראב"ד ואח"כ סברת הרר"י כיעי"ש וראיתי למרן החבי"ב בכנה"ג שם סי' קכ"ג אות ס"ז שכתב על דברי מרן הב"י שאין מזה הכרח לפי שהרא"ש הביא סברתם בסדר קדימתם וחתר ליישב בדרך אחרת מהיכן משמע ליה להריב"ה דמסקנת הרא"ש כהרר"י עי"ש וקצת י"ל אמאי לא התעורר לכתוב כן בסי' פ"ז הנ"ל לפי דרכנו למדנו דאין כלל זה מוסכם דדעת מרן ודאי היא דאין לחלק כאמור ומצאתי למרן החבי"ף בסמיכה לחיים דף כ"א ע"ב שהשיב ע"ד הרב שארית יוסף עפ"י דברי כנה"ג הנ"ל עי"ש ואינו כ"כ מן התימה אם יסבור כדעת מרן הב"י ז"ל ועיין להרב יד מלאכי בכללי הריב"ה אות ז' שהביא כלל זה בשם מרן החבי"ב הנ"ל ולא כתב שאינו מוסכם ונראה דסמך על הקורא בד"ק בגופן שלהם שבעיניו יראה דאין הכל מודים בזה ודוחק וע"ע בספר חקקי לב ח"א סי' ל"ו דף ל"ד ע"ג ובספר חיים ושלום דף מ"א ע"ג ודף ע"ט ע"ג וכתב לחלק דהיינו דוקא כשהפוסק מזכיר שמות בעלי הסברא כשמביא סברתם אבל אם מעלים אותם וכותב י"א וכו' וי"א וכו' ולא ישא את שמותם על שפתיו אז העיקר כסברא האחרונה אף שהביא הסברות בסדר קדימתם עי"ש. עוד כתב בסל"ח הנ"ל דאם הרמב"ם מביא סברת הגאונים וחולק עליהם והריב"ה הביא סברת הגאונים וסברת הרמב"ם בסוף אין לומר בזה דסברא שמביא באחרונה היא עיקר עי"ש וכתב בספר כל החיים הנד"מ דף טו"ב ע"א אות י' וז"ל זה כלל בפוסקים להביא באחרונה סברא להלכה חיים ביד דף כ"ו ע"ג ע"כ. ועיינתי שם (והם דברי רב אחד מגיברלטאר ואת שמו לא הגיד) ומר קעסיק ע"ד מרן הב"י יו"ד סי' קי"ז (ד"ה כתב הרמב"ם) עי"ש שהביא מחלוקת התוס' והרשב"א במקיים דברים האסורים כדי למשוח בהם עורות וכו' וכתב שם דמדמרן הביא דברי הרשב"א לבסוף ש"מ דהכי ס"ל עי"ש ומרן החבי"ף לא נשא ונתן ע"ד רק אחר שהעתיק כל דבריו כ' וגם אני הסכמתי כוותיה כי אמת יהגה עי"ש ובההיא הוי כסדר הזמנים וראוי להקדים סברת התוס' לסברת הרשב"א וכ"ש דהרשב"א הביא סברת התוס' וחלק עליהם וכדרך שכתב בסל"ח הנ"ל וק"ל. ואף שכתבתי לקמן סי' ט"ז אות מ"ד דזימנין דמביא המחבר תשובות איזה פוסק ואין מזה הכרח דהכי ס"ל עי"ש מ"מ הא דקמן שניא היא דהא טעמא דמילתא הוא דשמא המעתיק מצאה בתוך כתביו והעתיקה שם כמ"ש הרב יד מלאכי בכללי שאר פוסקים אות י"ט בשם הרב כנה"ג עי"ש. ומשמע דאם ידוע בבירור גמור שהרב המחבר הביאה אות היא דס"ל כוותיה וק"ל (שיר מ"ש במחבר סימן תל"ב והבאתיו שם עי"ש) והרב ב"ח יו"ד סי' עש"ה ס"ג ס"ל דגם כשמביא בסדר הזמנים סברה אחרונה היא עיקר: