שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן י · ב
הרשב"א כשסותר דבריו מחידושיו לתורת הבית עבדינן עיקר מ"ש בתורת הבית לפי מ"ש הרב מוהרימ"ט בח"מ סי' ז' דכל פוסק שעשה חיבור כולל לעולם יש לתפוס דברי החיבור עיקר כ"כ הרב יד דוד בסי' ק"י דף קנ"ג ע"א (ד"ה איברא) עי"ש וכן נלע"ד מדברי מרן הב"י יו"ד סי' פ"ז (ד"ה חלב הנמצא) שכתב וז"ל והרשב"א אעפ"י שכתב בחידושיו שנראין דברי ר"ת בתורת הבית כתב מותר דאינו אלא כפירשא עכ"ל וכן נראה מדברי הרב חיי אדם בהלכות פסח בנשמת אדם סי' י'. ועיין בשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת הגימל אות ה"ן (בד"ה ולענין קנינו של נכרי) שכתבתי קצת בזה וידי"ן הרב מוהרש"ק בספר מלאכת שלמה בחי' לחולין דף ג"ן ע"ב כתב מסברא דנפשיה דחזר בו בתורת הבית ממ"ש בחידושיו לחולין עי"ש. ומצאתי להרב כנסת הגדולה יו"ד סי' צ"ט הגב"י אות ב' שאחר שכתב סברת הרשב"א בחידושיו לחולין ושבתורת הבית לא כתב כן וכמו שהביא בשמו מרן הב"י סיים ואמר ואולי בתורת הבית חזר בו ממ"ש בחידושיו וכונתו שמפני זה הביא מרן הב"י מ"ש בתורת הבית אף שהוא היפך מ"ש בחידושין לפי שס' תורת הבית חברו באחרונה הוא עיקר דעתו נגד החידושין (ועיין לקמן בד"ה אחר זמן):
ואם סותר דבריו מתשובה לתורת הבית מתבאר מדברי הרב פרי מגדים ביו"ד סי' ס"ח במשבצות סוף סק"ו שדבריו שבתשובה
הם עיקר לתורת הבית שהתשובות חבר באחרונה ועיין לקמן בסמוך:
וכשסותר מ"ש בתשו' למ"ש בפסקים העיקר הוא מ"ש בתשו' כ"כ הרב דרכי נועם הביא דבריו הרב ויקרא אברהם נר"ו דף ק"ך אות פ"ד ואמ"א וצריך לעיין במה שרשמתי בסי' ה' אות י"ד ועיין להרב פ"ת אה"ע סי' קכ"ז ס"ק ז' מ"ש בשם הרבנים ג"פ ובית מאיר ואין ס' בי"מ מצוי אצלי לראות דב"ק אם בכל מקום שסותר סובר דהעיקר כהתשובה או דוקא באותו דין. ובשו"ת פרת יוסף הנד"מ להג' מסלאנים בסי' מ"ט (ד"ה אחרי כתבי) כתב על סתירת דברי הרשב"א בחידושיו עם התשו' וכבר ידוע דדבריו שבתשו' עיקר. והשיג עפי"ז על הגאונים לש"ד ורעק"א עי"ש שלא זכר שדעת הג"פ הנ"ל הוא בהיפך דדברי החידושים עיקר ובשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' מ"ה כתב אע"ג דבס' מוהרי"ל וכו' מ"מ בתשו' מוהרי"ל וכו' ובודאי התשו' הם עיקר וכ"כ מוהרי"ל עצמו בסי' ע"ו דהתשו' הם עיקר כיון שפסקו כן הללמ"ע ע"כ והפרמ"ג בסי' תרמ"ט סק"ך בא"ח כ' דהרשב"א חזר בתשו' ממ"ש כשיטה לסוכה (עיין לקמן אות ו') וביד מלאכי אות רל"א (בסוד"ה ברם) כתב בסתירת דברי הרשב"א מחידושיו בפרק או"ב לתוה"ב וחידושין בשאר מסכתות וכיון דלא מצינן למיקם אדעתיה הי מנייהו דאחרייתא סמי חדא וכו' עי"ש ולפי מש"ל הדבר פשוט דהעיקר מ"ש בתוה"ב ובשונה הלכות ח"ב דף י"א ע"ג בסתירת דברי הרשב"א בחידושיו לקידושין ובשתי תשו' לשתי תשו' אחרות כ' סמי תרתי מקמי תלת עי"ש שלא הזכיר להכריע משום מ"ש בחידושיו נראה דלא ברירא ליה אמאי סמכינן טפי, ובקונטרס הכללים במערכת המ"ם אות צ"ג (בד"ה וראיתי) כתבתי קצת בכלל זה וכתבתי דנ"ל דעד כאן לא נחלקו כהי מנייהו נקטינן אלא כשהסתירה מפורשת אבל כל כמה דמצינן לאשוויי מילי דמר אהדדי אף ע"י הדחק טפי עדיף לן עי"ש ועתה ראיתי למרן חיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' קצ"ח אות ח' (בד"ה איברא) שבמאי דעסיק שם בסתירת דברי הרשב"א בחי' לחולין עמ"ש בתשו' כתב דהרב ב"ח פסק כדבריו שבתשו' וכבר ידוע מ"ש האחרונים כשהרא"ש נמצאו לו תשובות היפך מ"ש בפסקיו נקבצו דיות והכא אפשר דכ"ע מודו דמ"ש הרשב"א יותר עיקר מהפירושים דאין החידושים כמו פסקי הרא"ש ותו דהכא אפשר לדחוק בלשון החידושין כאשר יראה המעיין מכח מ"ש בתשו' עכ"ל והני מילי דמר מילי דסברא נינהו ראויים אליו ותמיה לי על רבין חסידא בס' אזן אהרן במערכת ה"ה אות ל"א שהביא בשתיקה מ"ש הרב יעקב דניאל אולמו הוב"ד בספר פחד יצחק במערכת המ"ם דף ק"י סוף ע"ג וקי"א ריש ע"ב בק"ג דכשסותר הרשב"א מתשו' לשיטתיה שמעינן לשיטתיה ולא זכר שר מכל האמור למעלה דאינו מוסכם לומר כן. ועיין לקמן בסי' י"ד אות ז':
אחר זמן רב השגתי אשלי רברבי החדשים (דפוס רא"ם) והובאה שם הקדמת הגאון פרי מגדים ובסופה כללים בהוראת איסור והיתר ובכלל ט' ראיתי שכתב וז"ל צריך לדעת הפוסקים המפורסמים שחברו ספרים רבים ולפעמים סותרין את עצמם מספר לספר אחר איזה מהם נלך ואבאר קצת. הנה הרשב"א חבר חה"ד על חולין וספר תורת הבית הארוך וספר תורת הבית קצר ושו"ת ופשיטא מחה"ר לתורת הבית ארוך שומעין לתורת הבית ארוך מתורת הבית ארוך לתורת הבית קצר שומעין לתורת הבית קצר כי שם הוא אליבא דהילכתא ואם בתשובה סותר לתורת הבית ארוך או לתורת הבית קצר צ"ע כי בתשובה כמה פעמים כתב שתורת הבית ארוך והקצר חבר מקודם וכן מבואר שם בסי' רע"ג ומכל מקום צריך עיון על איזה מהם נסמוך אפשר תשובה אחת כתב מקודם חבור תורת הבית ארוך והקצר עכ"ל ועיין במה שכתבתי לעיל (בד"ה ואם סותר) ודוק: