שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן טו · נה
פרי תואר (ספר יהר להרב הקדוש מוהר"ח בן עט"ר) אסר את ספרו לכל מי שאינו בקי בחדרי העיון וכו' והביאו לזה אשר ראה בספר אחד שנדפס בזמנו שהשיג על הר"ן והא גרמא ליה לפי שלא ירד לעומק כונת הר"ן וכו' וראיתי להעתיק להבות דב"ק לפי שספר התורה הזה אינו מצוי ביד כל אדם וצדקה תהיה לי ודבריו הם בסי' פ"ד ס"ק י"ג (בד"ה ונראה כי הר"ן) וז"ל ומה מאד ילבש האדם בושה וכלימה על שתי חסרונות א) שלא ישיג הבין דברי רבותיו ב) ולא מיסתייה דלא גמר עוד לו רבו יתירה לאפלוגי לדחויי דברי רבותיו אשר לא השיג הבינם ובאמת הציקתני רוח בטני איך כל הרוצה ליטול השם ליכנס לפנים ממחיצתו להשיג על גדולי עולם אשר עדיין לא השיג הבין בדבריהם ויתגדר להקשות שפתים יושק פי חכם גאון טהור נפש חד בדרא קדוש ה' יאמר לו אדוננו הרב הנהדר בחכמת התורה הוא ידיד ה' מוהר"ר יאודה ראזאנעס זלה"ה אשר שמענו כי חושש היה להדפיס אמרותיו הטהורות לבל יעמוד תי ויטעה בהבינו ויחשוב כמשיג ונמצא כמתעתע ח"ו חרדתי עלי זאת וחוששני שיבא כל החושב בדעתו כי איש משכיל הוא וכפי האמת עדיין לא הגיע לדעת חלק ממאה להבין אמרי קדוש ויתגדר להקשות על דבריו וידחה באפס ידיעה ואין מבדיל בין טוב לרע ונמצאו דברי תורה בטלים על כן צוחינא דכל מי שאינו בקי בחדרי העיון העמוק ורגיל בו בתמידות ובידיעה צודקת ובכונה שלמה לשם שמים הריני אוסר עליו ספרי לבל ילמוד בהם ואם יעבור עקיצנא ליה אלו דבריו הקדושים ואם הדברים כפשטן אין לי ולדכוותי לעיין בספרו הקדוש אריה שאג מי לא יירא שלא יכוה מגחלי להבות דברי קדשו:
ברם זכור אותו האיש לטוב מר ניהו רבה מרן מוהרד"ף בספרו הנחמד מזמור לדוד ההוא אמר שאין הדברים כפשטן ודברים בגו והוא תמכין דאורייתא להחזיק ברכי דרבנן דשלהי היראים וחרדים והיתה הרשת לעסוק אהב בדברי הרב אור החיים זצ"ל ואלה דברי דוד שבס' מזמור לדוד בדף ז"ן ע"א ולא ידענא מאי כל כי האי רתחא דרתח הרב וכי זוהי קושיא ראשונה שהקשו כמה מהאחרונים על שיטתם של ראשונים ולא מפני זה נאמר שהאחרונים עדיפי מנייהו הא למה זה דומה לננס על גבי ענק ואטו מי שרואה לפי שכלו ועיונו קושיא על דברי אחד מן הראשונים יעלים עיניו כאילו אינו רואה כדי שלא להשיג על גדולי עולם ותהי האמת נעדרת מפני הכבוד חלילה דרחמנא אמר לא תגורו מפני איש ושפתים יושק פי חכם אמיתי גדול דעה הרב העצום מוהר"ם לונזאנו עיין בהקדמתו לספר דרך חיים אשר בו השיג קושיות כבדות על הראשונים והתנצל שם בטוב טעם ומסיים באומרו גם הם לי לישועה כי לא לפניהם חנף יבא איברא ודאי דצריך להתיישב ולעיין בכל מאמצי כח ליישב דברי רבותינו הראשונים אשר הם לנו לעינים ושמעתתייהו בפומן כוליה יומא בבי מדרשא ואפילו כי לפעמים יראה הרואה בדבריהם חזות קשות ליעיין מר במילי דברובא דאיתיה קמן אתר העיון הדק היטב ימצא טוב שפיר גזרתם ומי יחוש חוץ ממני לדבר הזה כאשר יעיד עלי ספרי על המשנה שושנים לדוד דטרחנא ביה טובא ליישב דברי רבותינו הראשונים מההשגות אשר דימה להשיג עליהם בעל בית דוד והכי יאה לן ברם לא מפני זה ניתנה רשות לעין להתעלם ולעות את הכתובים והיה העלמה כדי ליישב מאי דלאו בר ישובי דעתא מפני כבודן של ראשונים דחותמו של הקב"ה אמת וכבוד שמים עדיף זו אף זו תמיהא לי על הרב במאי דגזר אומר לאסור הנאת ספרו על מי שאינו מעוטר בהנהו מילי דתליין במזלא ואיברא דמי שאינו לומד לשם שמים אלא לקנטר וכיוצא תבואהו שואה ואינו מן המנין אבל כל שכוונתו לשם שמים למה יגרע מצדיק עינו ללמד דעת למתהלכים בתמים ואני עני ואביון מודה אני בהודאה גמורה דלא גמירנא שפיר צורתא דשמעתתא רק מהנהר הזה נהר פר"ת ואע"ג דקים לי בגוואי שאיני בקי בחדרי העיון העומק לא מנעתי עצמי מללמוד בתוכו ובכל מקום שלא ירדתי לסוף דעתו היד כותבת לא לדחות ולא להתגדר חלילה לי רק לבקש האמת דפשיטא לי שאין דברי הרב בזה כפשוטן ודברים בגו איכא ואדעתא דהכי לא קאמר מר דאם כן לא היה הרב קובעו בדפוס ע"כ דבריו הנחמדים וכן ראיתי להרב מסגרת השלחן ביו"ד סימן ב' דף ד' ע"ד כתב על לימוד בספרי פרי תואר בלשון זה ואנכי תולעת ולא איש אף דלא ירדתי בחדרי העיון למדתי בספרו לשם שמים דוקא: