שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ג · ו
הרי"ף והרא"ש דאין דרכם להביא דברים שאינם נוהגים בזמן הזה וכן דרך שאר פוסקי הלכות עיין לקמן בסי' י"ג אות ו' וביחוד על הרי"ף כתב כן מרן הבית יוסף בסי' תמ"ד (בד"ה ארבעה עשר שחל להיות בשבת) ותמה על מה שביאר הר"ן דברי הרי"ף דמיירי רק בתרומה דהלא תרומה אינה נוהגת בזמן הזה ואין דרכו של הרי"ף להביא הלכות שאינן נוהגות בזמן הזה ובספר דבר אליהו להגאון מוהר"א אבד"ק טרלא בדף קי"ט ע"א (בד"ה והקשה הב"י) כתב בשם הרב פני יהושע שתירץ תמיהת מרן די"ל דנפקא מינה לענין חלה דאי אישתייר חלה מערב שבת וליכא כהן קטן צריך לבערו בע"ש ולא אמרינן דימתין עד למחר ואם לא ימצא אוכלין יכול להשליכו לאיבוד לזה כתב הרי"ף דאפילו הכי צריך לבערו מערב שבת וכתב על דבריו שהוא דוחק והאריך לבאר שיטת הרי"ף עי"ש ולפי הנראה מה שכתב הרב פני יהושע אינו כל כך דוחק וכן כותבים הפוסקים באיזה מקומות כיוצא לזה כמו שמתבאר ממה שציינתי לקמן בסי' י"ג הנ"ל וכתבתי ממקום אחר שדרך הרי"ף והרא"ש להעתיק לשון המשנה אף שיש בה דברים שאינן נוהגים בזמן הזה כגון ארבע מיתות בית דין וכיוצא ומפני זה העתיקו הא דתנן בבבא מציעא דף קי"א גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו אף שאין גר תושב בזמן הזה וכל הפוסקים השמיטו דין זה וכן הא דאיתא במס' עבודה זרה דף ס"ד ע"ב איזהו גר תושב וכו' השמיטה הרי"ף לפי שאין גר תושב בזמן הזה והרא"ש שהביאה שם וכן רבינו הטור ומרן ביו"ד סי' קכ"ד היינו משום דאיכא למילף מינה לענין גר שמל ולא טבל כראוי: