שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ב · ז
ירושלמי ומדרש רבה כי פליגי נקטינן כהירושלמי כן כתב הרב דינא דחיי לאווין דף צ"ו ע"ג כמו שכתב בשמו הרב ויקרא אברהם נר"ו ד' קי"ח אות כ"א וכן כתב הרב יד מלאכי בכללי התלמודים אות ד"י בשמו ועיין להרב פתח הדביר בח"א דף מ"ו ע"ג מרן חיד"א בס' יעיר אזן במערכת האל"ף סוף אות ד"ן כתב כן דכשאין הוכחה בבבלי הלכה כהירושלמי נגד המדרש רבה ולפי מה שכתבו הרבנים נודע ביהודה בתניינא ביו"ד סי' קס"א ומטה אשר ד' ק"ב ע"ד דהתוספתא עדיפא מהמדרש רבה לפי שעיקרה להלכה נאמרה עי"ש פשיטא דאית לן למינקט כהירושלמי נגד המדרש רבה לפי מה שכתבתי לעיל באות ד' דרובא דרובא סברי דנקטינן כהירושלמי נגד התוס' עי"ש:
עתה השגתי ספר יאודה יעלה (לרב גדול משאלוניקי) וראיתי בחלק א"ח סי' י"ב (בד"ה ודרך אגב) דשדי נרגא בהאי כללא ואמר מר דמדברי הרבנים בית חדש ושדה יהושע מוכח דלית להו האי כללא ודבריהם הם המדברים על מה שכתב הטור בסימן קמ"ב דבעל המנהיג כתב דאם טעה בקריאת ספר תורה יצא ואיתא במדרש קרא לאהרן הרן (ולא הרגיש האלף) יצא והרמב"ם כתב קרא וטעה אפילו בדקדוק אות אחת מחזירין אותו וכתב הרב בית חדש דלהרמב"ם צריך לומר דלא קיימא לן כהמדרש דאפילו הרן במקום אהרן יצא אלא כהירושלמי שהובא בבית יוסף טעה בין תיבה לתיבה אפילו בין אם לואם מחזירין אותו (ולא ניחא במה שהביא מרן הב"י לחלק בזה) ואי האי כללא כללא נמרצת מה הלשון אומרת דלהרמב"ם צריך לומר דלא קיימא לן כהמדרש הא ודאי הכי הוא וכן דקדק מדברי הרב שדה יהושע בפרק שלישי דמגילה שעל מה שאמרו שם בירושלמי טעה וכו' מחזירין אותו כתב וכן כתב הרמב"ם אבל הטור כתב בשם המנהיג דאין מחזירין ולית עמא דבר כוותיה ומדלא אמר ולית הלכתא כוותיה אלא כהירושלמי מוכח דלולא דעמא דבר דלא כוותיה אין לנו הכרח לפסוק כהירושלמי לגבי המדרש וכן כתב להוכיח מדברי הרמ"א בדין זה ונדחק ליישב דלא ליהוו דבריהם היפך כלל הנ"ל אלו תורף דב"ק: