שדי חמד קונטרס כללי הפוסקים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן ב · ה
ירושלמי ותוספתא במקום שנחלקו יש לפסוק כהתוספתא עיין הראב"ד פ"ד ופ"ה ממעשר ובשו"ת רש"ך ח"ג סי' ז"ן וג"פ סי' קכ"ה כן כתב בגליון ש"ס הירושלמי במס' ברכות ד' ח"ל ע"א ועיינתי בדברי הראב"ד ולא ראיתי רמז מזה כמו שיראה הרואה אף גם תמוה לי דבהדיא כתב מרן כסף משנה בפרק א' מהלכות מעשר שני הלכה יו"ד דדעת הרמב"ם לפסוק כהירושלמי נגד התוספתא משום דלא ידיע אי מתנייא בי ר' חייא ור"א ושו"ת הרב מוהרש"ך אינו מצוי אצלי לראות ד"ק אך ראיתי להג' יד מלאכי בכללי שני התלמודים אות ג' כי תשובה זו הבליעה בנעימת דבריו בהדי דקמייתי אמבוהא דרבנן קדישי דסברי דהירושלמי עיקר ומשמע דגם מוהרש"ך הכי סבירא ליה וספר גט פשוט אין אצלי וכבר האריך זה הי"מ גדול והביא בידו דכמה רבנים סברי הכי ושכן היא דעת התוס' והרא"ש והריב"ה ובדעת הרי"ף שנוי במחלוקת כפי מה שנראה מדברי הרב יד מלאכי והוא שכתב דהרב דינא דחיי כתב שדעתו דהתוספתא עיקר ולפי מה שכתב בשם הרב קרבן נתנאל ביבמות בפרק הבא על יבמתו סימן י"א דלמדנו מדברי הרא"ש שם דהירושלמי עיקר יש להוכיח שגם דעת הרי"ף היא כן מדתמה עליו הרא"ש על מה שפסק כהתוספתא נגד הירושלמי ומה זו תמיהה אי גם בעלמא סבר הכי אלא מוכח דלהרא"ש דעת הרי"ף נמי בעלמא דנקיטינן כהירושלמי ומשום הכי תמה עליו אמאי פסק כהתוספתא וכן מפורש בדברי הרב קרבן נתנאל בפרק קמא דפסחים אות קטן ט"ו (על דברי הרא"ש בסי' ה') שהרי"ף פוסק כהירושלמי נגד התוספתא ומזה הביא סעד לדברי מרן כסף משנה שכתב בדעת הרמב"ם שתופס כדעת הירושלמי נגד התוספתא והיינו שהולך בשיטת רבו הרי"ף עי"ש:
והנה הרב פרי חדש בסוף סי' ת"ן שהסביר דנקטינן כהירושלמי נגד התוספתא משום דבתרא הוא (כמו שכתב בשמו הרב יד מלאכי שם) כתב שכן דעת הרשב"א בתשובה לפסוק כהירושלמי אך הרב שלחן גבוה בסי' ת"מ דף י"ד בסוף מחודש ב' (שבס"ק י"א) השיג עליו דבתשו' הרשב"א מבואר שפוסק דלא כהירושלמי עי"ש כי לא פניתי לעיין בזה והרב פתח הדביר בח"א סי' ד' אות ד' דף כ"ג ע"ד נקיט כן דפסקינן כהירושלמי נגד התוספתא וציין לעיין בס' נר מצוה בכללי הפוסקים אות י"ד דף ע"א עמוד א' וכתב בשם הרב שדה יהושע שחתר ליתן טעם על מה שפסק הרמב"ם בפרק ד' מהלכות מתנות עניים בשביל ארבעה דברים אמרה תורה להניח פאה וכו' כשיטת התוספתא והיכי שביק הירושלמי וציין לעיין בס' שם חדש ח"ב דף ח"ן ע"ג ואין גם אחד מספרים הנ"ל מצוי אצלי ומדברי הרב פתח הדביר נראה דגם הרבנים הנ"ל נקטי לפסוק כהירושלמי נגד התוספתא גם בפתח הדביר ח"ג בסי' ש"ך אות ה' דף רכ"ט (בד"ה ועלה) כתב דיותר יש לסמוך על הירושלמי מהתוספתא והרב משק ביתי בקונטרס כללי הפוסקים אות א' כתב בשם הרב קרבן נתנאל בכלליו סי' ח"י שהוכיח מדברי הרא"ש דנקטינן כהירושלמי נגד התוספתא (ספר קרבן נתנאל הנדפס בפני עצמו אין אצלי כי אם הנספח להש"ס והשמיטו הכללים ורציתי לעיין בו לראות מאי אמר רב בדעת הרי"ף אם משמע ליה כדכתיבנא בעניותן דמדברי הרא"ש מתבאר שסובר דגם הרי"ף נקיט בעלמא כהירושלמי נגד התוספתא) ושכן כתבו הרבנים בית המלך בפרק ד' מהלכות תלמוד תורה וחסדי דוד דף ס"ז ע"א ותמה על מה שכתב הרב לב שלם בהלכות תלמוד תורה דף ג' ע"ג לדעת הרמב"ם דפסקינן כהתוספתא נגד הירושלמי וכתב הרב המגיה שם דהרב מוהרש"ך הנ"ל כתב דהרי"ף והרמב"ם מספקא להו ונקטי כמאן דמסתבר ורמז לדקדק על היד מלאכי בסדר הבאתו שו"ת מוהרש"ך עי"ש ואף לפי זה דברי גליון הש"ס תמוהים לקוע"ד כמבואר ומדברי הרשב"א שהביא מרן הב"י בא"ח סי' ק"א (ד"ה ומ"ש י"א הא דאמר שלא ישמיע קולו בתפילתו) מתברר דדעתו לפסוק כהתוספתא נגד הירושלמי ממה שכתב בסוף דבריו אלא שמצאתי בתוס' וכו' ומשמע מדברי מרן הב"י דהיש אומרים שהביא הריב"ה הוא הרשב"א והוא חידוש דהגם דמשמעות הש"ס דילן מסייע להירושלמי אפילו הכי פוסק כהתוספתא כיעי"ש והפוסקים שם כהירושלמי אין להכריח דסברי בעלמא דנקטינן כהירושלמי נגד התוספתא משום דיש לומר דשאני ההיא דמסייע משמעות תלמודין להירושלמי וק"ל עתה השגתי ספר גט פשוט (שציין בגליון הש"ס הנ"ל) ודבריו הם בס"ק י"ט וז"ל ולענין הלכה כי פליגי התוספתא והירושלמי היה נראה דהלכה כהירושלמי דהוא בתרא כי היכי דפסקינן כתלמוד בבלי נגד הירושלמי מהאי טעמא ומצינו דלענין שלש ארצות לנישואין פליג התוס' עם הירושלמי ופסקו הרי"ף והרמב"ם כתוספתא ודחו הירושלמי כמו שכתבתי לעיל ריש סי' ע"ה ולענין מצה ישנה ראיתי בתוספתא פרק ב' דפסחים דיוצאים בה והירושלמי סובר דאין יוצאין וכתב הטור אורח חיים סי' תנ"ח דאבי העזרי פסק כהירושלמי ועיין רש"ך בח"ג סי' ז"ן שעמד בחקירה זו היכא דהתוספתא והירושלמי פליגי כמאן פסקינן והשיב דהך מילתא תלי בשיקול דעת הפוסקים דפסקינן כמאן דמסתבר טעמיה עכ"ל: