אור ברסלב

שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ· הרב חיים חזקיהו מדיני

כלל ט'

כלל ח'

כיון דנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בארבע אמות לא ניחא ליה דליקני הכי אמרינן בפ"ק דמציעא ד' יו"ד ועיין בדברי מרן הב"י ח"מ סי' רס"ח בשם הר"ן בחידושיו שהביא מחלוקת אי נקיטינן כהאי שינוייא ועיין בשו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"א סי' פ"ד וסי' צ"א וסי' צ"ג ובמהדורא תניינא ח"ב סי' ע"ז וח"ד סי' פ' ובמהדורא תליתאה ח"א סי' ס"ג ומים חיים ראפאפורט בחלק א"ח סי' ז' ובמה שכתבתי בזה בקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ח' אות י"ג מאות קטן ה' והלאה ועיין עוד בשו"ת מוהר"ם מרוטרנבורוג האחרונים בחלק א"ח סי' יו"ד בענין זה אהלי יהודה הכהן ד' פ"ג ע"ב ותמיה לי על הרב מחצית השקל בסי' תמ"ח סק"ד שלא זכר מדברי מרן הב"י סי' רס"ח הנ"ל עי"ש.

גם הרב חתם סופר ביו"ד סי' ש"י שהביא דברי הרב מחצית השקל (עיי"ש בד"ה וראיתי) לא זכר מדברימרן הב"י (ועל השגתו על דברי הרב מחצית השקל עיין בס' שבילי דוד ליו"ד ד' קכ"ז סוף ע"ב) ועיין עוד בחתם סופר סי' שי"א (ד"ה ועוד מסופק): ואם יש לחלק בין קנין ארבע אמות שהוא רק מדרבנן לקנין שהוא של תורה ככסף ומשיכה וכיוצא מבואר שם בדברי מרן הב"י דבמחלוקת הוא שנוי והרשב"א סובר דגם לגבי קנין של תורה אמרינן גלי דעתיה דלא ניחא ליה ביה ולא קני ובשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת האל"ף אות של"ד הבאתי תשו' הרדב"ז שפוסק בזה כהרשב"א ועיין בקונטריס אסיפת דינים הנ"ל וראיתי בשו"ת מוהר"ם מרוטרונבורג הנ"ל שכתב בפשיטות דרק נגד קנין ארבע אמות שהוא מדרבנן מהני הגילוי דעת ולא נגד קנין דאוריתא כמו שכתב הר"ן וכתב הוא שכן מוכח ממה שכתב רש"י בסוגיא הנ"ל וסבור בדעתו שלא יקנה בתקנת חכמים וכו' דמשמע דוקא בדבר שהוא תקנת חכמים עי"ש ולענ"ד מדברי רש"י אין הכרח דדרכו לפרש כפי הענין וכיון דבש"ס איירינן בקנין ד' אמות קאמר שסבור בדעתו שלא לקנות בתקנת חכמים ועכ"פ לא ידעתי אמאי העלים עיניו מדעת הרשב"א שהביא הר"ן עצמו דגם נגד קנין תורה נמי אמרינן דלא ניחא ליה והרב מחצית השקל שם כתב דהעולם סומכין במכירת חמץ על דעת הסוברים דלגבי קנין של תורה לא אמרינן גלי דעתיה עי"ש ועיין בס' שבילי דוד ליו"ד בקונטרס הקניינים (שאחר סי' ש"ך) בד' קכ"ז ע"א אות ו' ושם ע"ב אות א' ובספר עמודי אש ד' מ"ח ע"ג חתם סופר א"ח סוף סי' קל"ו מחנה אפרים הלכות קנין משיכה סי' ד' חתם סופר ד' ז"ן ע"ד: כלל יו"ד) כל שיעורי חכמים להחמיר היינו דוקא במשנה ובריתא ולא במימרא כן כתבו התוס' בחולין ד' מ"ו ע"א ועיין להרבנים פרי חדש יו"ד סי' ל"ב סק"ו ויד מלאכי אות שי"ז והרב מקנה אברהם במהדורא בתרא אות רכ"ב הביא דעת הסוברים דגם במימרא ומכללם הרב פר"ח ביו"ד סי' מ"ד סק"י עי"ש ולפי זה יושב בסתר ממה שכתב בסי' ל"ב הנ"ל דשם נקיט כהתוס' הנ"ל אלא דהאמת הוא דהרפ"ח בסי' מ"ד כבר הביא דברי התוס' הנ"ל ואפי' הכי פסק להחמיר משום דסבירא ליה דבמימרא מספקא לן ואזלינן לחומרא כיעי"ש ובכן מהא דפסקו בסי' מ"ד לחומרא אין הכרח שלא כדעת התוס' וק"ל ומה שכתב הרב ארעא דרבנן אות ש"ב שמצא בס' ת"ח שכתב לחלק בין משנה למימרא עי"ש לפי הנראה נעלם מהרב דברי תוס' דחולין הנ"ל ואולי הת"ח הביא דבריהם ואין מצוי אצלי לראות דב"ק והרב חת"ס יו"ד סי' ק"ז (בד"ה ויש) נקיט בפשיטות דלא אמרינן כן במימרא ועיין להרב השיב משה א"ח סי' י"ד:

תוכן העניינים

שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה