אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת א מערכת א › סימן קס

שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת א · סימן קס

סימן קנט

אומנות שחייב האב ללמד את בנו אומנות כתבתי בנדפס באות ר"ל לעיין בספר הברית ח"ב מאמר י"ב. פרק יו"ד שהאריך במוסר השכל לקרבה אל המלאכה ולקיים מילי דאבות אהוב את המלאכה וכו' ולפי שאין ספר התורה הזה מצוי ביד כל אדם והן רבים אומרים מי יראינו טוב דברי הרב בקומתם ובציונם הנני לזכות את הרבים ואעתיק לשון הזהב דברים ככתבם וכלשונם וזהו:

"והנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לכל איש ירא להניח לראש פנה ויסוד לכל מצות ה' אשר יחפוץ לקיימן רק למען שמו הגדול הוא שיהיה בידו מלאכה להתפרנס בו מיגיע כפו ולא יצטרך לבריות ולחם אנשים לא יאכל ואז כל אשר יעשה ממצות ה' יעשה למען שמו בלבד ולא יתערב בו התקוה מן הבריות ולא יתיפה להם ולא יחניף אותם ולא ירא מהם גם יבטח שלא יתבטל בשום יום מעבודת ה' כי פרנסתו מצויה ויהי טרף בביתו ובעירו לא ישכב עד יאכל מיגיע כפו כי לא ימוש טרף מכל בעל מלאכה":

אמר יוסף צבי המלבה"ד ספרו של הגאון הצדיק המחבר שליט"א:

בעת כתב המחבר והעתיק הפרק מספר הברית לא הי' ספר זה בנמצא. עתה זה כעשרים שנה נעשה עליו סטאראטיפ בלאטין ע"י המדפיס ריג"מ מווארשא ונדפס כל שנה איזה אלפים ועתה ידפסו אותו בווילנא כל שנה איזה אלפים ונמכר במחיר מעט והוא עתה מצוי ביד כל אדם לא ראיתי לנחוץ להעתיק פה כל הפרק מספר הברית והחפץ בו ימצאהו במקומו, המלבה"ד:

ודע דבסוף פרק עשרה יוחסין (דף פ"ב ע"א) שנו חכמים כמה מלאכות מבוזות כגון הצורפים והסריקים והנקורות והרוכלין והגרדיים והספרים והכובסים והגרע והבלן והבורסקי וסיימו אין מעמידין מהם לא מלך ולא כהן גדול מאי טעמא לא משום דפסילי אלא משום דזיל אומנותייהו והרמב"ם בראשון מהלכות מלכים דין ו' השמיט איזה מאלו הנ"ל ועיין שם למרן כסף משנה ומצאתי בתשובות הרשב"ץ שביאר שכל אלו המלאכות המבוזות שמנו בש"ס תלוי לפי המקום ולפי הזמן ולפי שיש ללמוד מדברי קדשו חכמה ומוסר ודרך ארץ אעתיק תשובתו ככתבו וכלשונו הזהב וז"ל:

עוד שאלת מה זה שאמרו בשבת ט"ו ע"א אין לך אומנות מנוולת בירושלים כגרדי ולא נתברר לך מפני מה הגרדי מנוול ומצאת שרש"י פירש שם לפי שאין מעמידין מלך ולא כהן גדול ותמהת למה תשובה דבר זה מפורש בקידושין כל שעסקו עם הנשים סורו רע כגון הצורפים וכו' (עד דזילי אומנותייהו) ונראה שבימי רז"ל היתה אומנות מנוולת מאד כדאמרינן בעבודה זרה י"ז ע"ב רבן של טרסיים אני והוא הגרדי ונראה שמפני שהיא אומנות מנוולת היה משמיט את עצמו שלא היה עוסק בתורה שהרי גרדי הוא כלומר ואיך יעלה על דעת שום אדם שהגרדי עוסק בתורה או שתלמיד חכם יהא גרדי ואמרינן שם דף כ"ו ע"א האי גרדנא דלא תבע שמתיה שתא בציר משניה הזכירוהו בשם אומנותו לפי שהוא מנוול הרבה ובפרק קמא דיומא כ"ף ע"ב אמרו אבוב לחרי זמר לגרדאי לא קבלו מניה הזכירוהו באותו משל לגריעותא ושמעתי שיש מקומות במלכות צרפת שפוסלים לעדות הגרדי אלא לבני אומנותו כי האומנות ההיא מנוולת אצלם הרבה לפי שכל עסקיהם הוא עם הנשים ואינו עוסק עמהם אלא קל שבקלים ונראה לי שהכל לפי המקומות שיש מקומות שאומנות הגרדי היא משובחת ואינו עוסק עם נשים אלא עם האנשים ובמקומות אלו נראה שאינו אסור ללמד את בנו אותה אומנות כמו שהוא נראה מן הגמרא וגם בענין מינוי המלכות לא הזכירו הרמב"ם רק גרע וספר בלן בורסקי הזכיר אלו שהם מנוולים בכל מקום שהאומנות בעצמה מנוולת ומלוכלכת והשמיט האחרים ראה הרב במקומות אלו שהם אומניות משובחות וכתב לפי מקומו אף על פי שבתלמוד מזכירין אותם לגנאי וזה סיוע למה שכתבתי שהכל לפי המקומות ולישנא דגמרא דייק הכי דאמרינן אין לך אומנות מנוולת בירושלים וכו' דוקא בירושלים ולפי שירושלים הוא מקום המלכים וכהנים גדולים אמרו שאין מעמידין אותן הא בשאר מקומות אינם מנוולות ובירושלים נמי אם ישתנה המנהג שם מעמידין כמו שנראה דעת הרב ז"ל שאין העיקר בכל זה אלא שיהיה האדם מסולסל באומנותו שיבחר באומנות נקיה מהגזל ומנבלות פה ומהרהור עבירה ומהלכלוך כדי שימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם וכתב רמב"ן שזה שאמרו טוב שברופאים לגהינם לא מפני שיהיה חשש איסור אמרו כן אלא לגנות דרכן של רופאים בפשיעות ובזדונות שלהם אמרו כן כדרך שאמרו טוב שבטבחים שותפו של עמלק הא אם נהג כשורה כל שכן שהוסיף זכות לעצמו שאומנותו אומנות לסטים ולא למד ממעשיהם עכ"ל וכן בערבי פסחים דף קי"ג ע"א וע"ב אמרו על רווק הדר בכרך שהקדוש ברוך הוא מכריז עליו בכל יום כגון ר' חנינא ור' אושעיא תרווייהו אושכפי הוו ויתבי בשוקא דזונות ועבדי מסאני לזונות ולא מדלי עינייהו לאיסתכולי בהו ומומתייהו הכי חייהון דרבנן קדישי דארעא דישראל ואף אנו נאמר לענין גרדי שלא הזכירוהו לגנות אלא מפני שאומנותו מרגלתו לדבר רע מפני שעסקו עם נשים אבל אם בעל אותו אומנות הולך בדרך טובים כל שכן שראוי לכבדו ולשבחו אפילו במקומות שהאומנות ההיא היא מנוולת כירושלים והוסיף זכות והוד והדר לעצמו שאומנותו אומנות מרגלת בעלה לדרך רעה והוא הולך בדרך טובים וארחות צדיקים ישמור כל שכן במקום שאין עסקו עם נשים שאין ראוי להרחיקו מפני אומנותו והרי הוא כשאר מלאכות המשובחות:

תם ונשלם שבח לאל מהולל בתשבחות בעזה"י:

התנצלות המעתיק. ולמכסה עתיק:

מוד"ע לבינ"ה לגאונים ורבנים וגבירים. למען ל"ו יסלחו הצדיקים ובקדש נאדרים. פן ואולי שגיתי ברשימה זו באלה הדברים. בחסרון ויתרון לפגום בכבוד תורתם בסוד התוארים. או שכחתי שם איזה גאון ורב להביא פה בכלל העדרים. כי באמת לא נקל הוא ועבודה קשה לזכור שמות קוני מידנו הספרים. במשך חמשה שנים להיות פה שמותם נזכרים. ובהיות "אותו צדיק אדמו"ר" המחבר פה ובין שנינו היו נגמרים. והיה מדקדק גדול בכאלה וחזקה על חברים. ועתה זיכהו ה' הטוב בארין טובה להתבודד בספרים. להגות בתורתינו הקדושה בנגלים ובנסתרים. ועתה עיטרוהו בכתר הגאבד"ק בעיהק"ו חברון תובב"א בראש ערים. וואקיל חכם באשי יצ"ו אוי"ט (לפ"ג) בקרב ישראל (ר"ת אבותינו הקדושים אברהם יצחק יעקב' שרה רבקה רחל לאה זיע"א ודו"ק) הנבחרים. למען יאריך ימים על ממלכתו (ממ"ר) ורגעיו ספורים. ולי נשארה לבדה מלאכה זו תמידין בסדרים. ובגאון צדקתם בטח לבי זקני"ם עם נהרי"ם. כי ידינוני לכ"ז ולא יתנוני ללא דובר מישרים. והשי"ת ויתעלה ידונם לאוי"ט כי בצדק דוברים. כנה"ר וכנפש תלמיד לאותו צדיק גאון האדירים. אדמו"ר הי"ו המחבר "שדי חמד" היקר מספירים. תלמידם ועבדם הנושק עפרות רגלם אברהם נסים אשכנזי הי"ו בן לא"א ב"ר יצחק נ"ע נשמתו בדרורים:

סוף הספר

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה