שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת א · סימן קיד
אין ב"ד יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין בספר היקר כלילת שאול סוגיא י"ד עמד לבאר איזה פרטים בדין זה (כדרכו בקדש). א. כשנשתנה הענין ובטל הטעם ואילו היה ב"ד הראשון קיים היה מסכים לביטולו. ב. הוספה על תקנת הראשונים אי הוי ביטול ג. לצורך שעה אם יכול לבטל הסייג והתקנה של בית דין הראשון ואל השלישי לו בא להוכיח מדברי הרמב"ם דלצורך שעה שפיר דמי עי"ש ואתה תחזה שבשאר הפרטים הזכיר את הרב יד מלאכי בעניינים אלו ובפרט זה לא זכר שר שכבר קדמו הרב יד מלאכי בכללי הדינים אות נ"ג שהבאתי בנדפס אות קפ"א דלצורך שעה יכול ב"ד קטן לבטל וכו' וכתב שכן מתבאר מדברי הרמב"ם בפרק ב' מהלכות ממרים דין ד' (והוא ממקום שבא להוכיח הרב כלילת שאול) ועי"ש בעיקר הכלל בהמראה מקום לש"ס וראשונים ואחרונים ויאורו עיניך ועיין בקובץ תורה מציון שנת תרח"ם חוברת ד' סי' כ"ה בעיקר כללין:
ודע דמה שכתבתי בנדפס באות ק"פ בשם הגאון חקרי לב דפליגי רבנן בתראי בהא דאין יכול לבטל דברי בית דין אם הוא דוקא לדברי בית דין של שבעים ואחד הוא דאין יכולין לבטל או אף לדברי בית דין של שלשה אין יכולים לבטל אלא אם גדול וכו' הנה עתה ראיתי בספר היקר ילקוט הגרשוני לידידי הג' אבד"ק מאראש לודאש יצ"ו במערכת הבי"ת דף י"א ע"ד שכתב בשם הרה"ג מוהר"ר שמואל הלוי אבד"ק קרעטעור יצ"ו דלולא דמיסתפי היה אומר שכלל זה לא נאמר אלא בגזרה ותקנה שנעשית בימי הסנהדרין שבירושלים אבל לא בתקנה של דורות אחרונים ושכן משמע קצת מלשון הרמב"ם והגאון המחבר יצ"ו כתב דשפיר עבד דאיסתפי כי רבותינו האחרונים לא סברי הכי וציין שו"ת חתם סופר סי' קכ"ב בקטניות בפסח וישועות יעקב בתשובה להלכות נדרים בשם שערי אפרים סי' ס"ג ושם הובאו דברי ספר תומת ישרים בדבר התקנה שתקנו בקושטאנדינה שלא יכנס הארוס לבית ארוסתו משום מעשה שהיה ואחר זמן ראו שיש יותר קלקול בזה וכתב הרב שיכולים ב"ד קטן לבטלה שלא אמרו אין בית דין וכו' אלא באופן שב"ד הראשון ידעו מה שב"ד השני יודעים ובכל זאת תקנו כן והבית דין השני אין נראה להם דברי ב"ד הראשון דבזה אין בידם לבטל אם אין גדולים בחכמה ומנין אבל כשנולד דבר חדש שיוכל להיות שאילו היו ב"ד הראשון לפנינו היו מתירים יש גם ביד בית דין השני לבטל אף שקטנים מבית דין הראשון הרי דאף בבית דין של דורות אחרונים נאמר הא דאין ב"ד וכו' גם בספר החינוך מצוה תצ"ה כתב דחכמי כל דור ודור יש להם דין בית דין הגדול שבירושלים ושבספר מנחת חינוך שם כתב שכן נראה מדברי הרמב"ם בסמ"ק ובהקדמה לספר היד וברמב"ן ובודאי מצאו באיזה מקום עכ"ל יצ"ו ועם שדבריו נכונים וכבר כתבתי אנכי הדל באות ק"פ דבכמה תשובות הפוסקים דשקלו וטרו בזה להתיר מטעמים שונים (צורך שעה וכיוצא) נראה דנקטי דאף לדברי בית דין של שלשה אין יכולים לבטל אלא אם כן וכו' ולא לבית דין של סנהדרין וכו' ומכל מקום סברת הרה"ג מר שמואל יצ"ו לא נפלאת היא מוצאת בדברי רבנן בתראי שהביא בחקרי לב ומה שהביא לדברי הרב תומת ישרים עיין בנדפס באות קפ"א שכתבתי שהגאון חקרי לב חולק עליו:
ובזכרונות הגאון חקרי לב שבסוף ספר ישרי לב דף צ"ה אות י"ג ציין בעיקר כללין גיטין דף ל"ו עבודה זרה דף ל"ז מרן ד"ג (לא ידעתי פתרונו) שער אפרים סי' ס"ו וקי"ג דף פ"ב ובסוף הספר בהגהת בנו זכרון דברים דף מ"ז קול יעקב בח"ה ד"י רבינו יונה פרק ג' דברכות די"ו תורת חסד סי' ל"ב מוהריב"ל ח"ד סי' ה' פמ"א ח"א סי' מ"ד משפטי שמואל סימן ע' בני חיי דף קפ"ב תומת ישרים סי' ק"ע בדפ"ג וסימן רי"ג בדף קי"ב פמ"א ח"ב סי' ס"ט ת' הרמב"ן הביאו מרן הב"י ביו"ד סי' רכ"ח דף צ"ג ע"ב כהונת עולם דף ע"ה ע"ד פמ"א ח"ג סי' נ"ד פלתי סי' י"ב ס"ב עין משפט בת' חא"ח עיי"ש לשון לימודים בראש הספר והרב המגיה יצ"ו ציין פאת נגב ח"מ סי' א' מ"ק דף ג' מגילה דף ב' פאת ים אות א' סל"ו חקרי לב יו"ד ח"ב סי' מ"ט דף פ"ה ע"ד ופ"ו מערכי לב ח"א דף ק"ד ע"א וב' אה"ח ס"ט ע"כ: