אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת א מערכת א › סימן קי

שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת א · סימן קי

סימן קט

איסורא בתר ממונא גריר בנדפס במערכה זו אות שצ"א ציינתי לעיין בשדי חמד חלק הכללים במערכת הסמ"ך אות פ"ו והוא זה דשם עיקר השקלא וטריא היא במה שהבאתי דעות הפוסקים אי מהני ספק ספיקא להוציא ממון וכתבתי שבממון שיש בו צד איסור ויש בו ספק ספיקא להתיר האיסור ולגבי ממון ל"מ ס"ס כתב מרן מוהריט"א בס' הלכות יו"ט בריש פ"ב דבכורות בסי' טו'ב (בד"ה אולם) דכי היכי דלא מהני ס"ס לממון ה"נ ל"מ לאיסור דאיסורא בתר ממונא גריר ומה שהראה מקום לעיין במ"ש הוא עצמו בס' קהלת יעקב (להרב אביו) בתוספת דרבנן מערכת חמץ לפי הנראה כונתו היא למה שכתב בסי' חל"ק (דף נ"ב ע"ב מדפוס חדש) גבי מוכר חמץ לעכומ"ז או קונה ממנו איזה תנאי ואמר מעכשיו באופן דבהתקיים התנאי יתקיים המכר למפרע משעה ראשונה ונפל ספק הדין או ספק דמציאות אם נתקיים התנאי או לא דשורת הדין נותנת דכיון דלענין ממון הוי כשאר ספקות דמוקמינן ממונא בחזקת מריה קמא אף דהוי ספק בקיום התנאי וכמו שהעלה הרב משנה למלך בהלכות טוען ונטען פרק ט"ו ד' ע"ז ע"ב אם כן הוא הדין לענין איסור חמץ דאם עדיין הוא ברשות המוכר וליכא תפיסה דאם באנו לדון לענין ממון דינא הוא להעמידו בחזקת המוכר אם כן גם לענין איסור הרי הוא בחזקת המוכר בין להקל בין להחמיר וכן לענין עבד כנעני דאית ביה ממון ואיסור שפחה וכו' וביאר שם דאין זה ענין למה שנחלקו הפוסקים בדבר שיש בו איסור וממון אי מצי למימר קים לי כמו שהביא בכנסת הגדולה בכללי הקים לי אות ט"ו דאיכא מאן דאמר דכיון דאיסורא הוא מפיקינן מיד המוחזק דהתם מאן דאמר הכי הוא לומר דמכח ענין האיסור מוציאין ממנו מיד המוחזק דבזה אין אנו עושים תרתי דסתרן בנושא אחד מה שאין כן בענין זה דאם נאמר להחמיר באיסור הוי תרתי דסתרן דהא על כל פנים לענין ממונא מוקמינן ליה בחזקת מריה קמא וכו' עיין בדב"ק. ואני ההדיוט הבאתי באיזה מקומות סברת מרן מוהריט"א וגם כתבתי שנראה שאין הכל מודים לסברתו וארשום פה המקומות שאזכור כעת ואלו הן בשדי חמד בחלק הכללים מערכת האל"ף באות ז"ך הבאתי דברי הרב אור חדש לקידושין ד' כ"ד (בכללא דאין עונשין ממון מן הדין) דבעבד דאיכא איסור וממון ילפינן האיסור מקל וחומר וממילא פקע ממונו ושם באות קל"א בדין אמתלא הבאתי דברי הרב נודע ביהודה בח"א באהע"ז סי' ס' דנראה דקאי בשיטת מרן מוהריט"א דאיסורא גריר בתר ממונא עי"ש ושם באות רס"ח בדין אין הולכין בממון אחר הרוב הבאתי דברי איזה רבנים שנראה מדבריהם שאין סוברים כמותו עי"ש ובמערכת הגימ"ל (שם), באות ע' בדין ספק גזל דלא אסרה תורה אם יש לחלק בין ממונא גרידא לממונא דפתיך ביה איסורא כתבתי דנראה משם דממונא גריר בתר איסורא עי"ש וגם בחלק אסיפת דינים במערכת בכור בהמה סי' ג' אות א' סק"ח הבאתי סברת מרן מוהריט"א ומה שרבני האחרונים מקשים על סברתו עי"ש:

גם בקונטריסיי אשר המה בכתובים כתבתי באיזה מקומות היינו בקונטריס הכללים במערכת העי"ן אות ז' בדין עד אחד נאמן באיסורין נסתפקתי באיסורא דפתיך ביה ממונא אי אמרינן עד אחד נאמן לגבי האיסור ואמרתי לכאורה דאפשר ללמוד זה ממ"ש מרן מוהריט"א ברפ"ג דבכורות בסי' טו"ב (בד"ה אולם) לענין ס"ס דמהני לאיסורא ולא מהני לממונא דבאיסורא דאית ביה ממונא לא מהני ס"ס משום דאיסורא בתר ממונא גריר (אני כותב כן לפי שיטת מרן מוהריט"א אף שאין הכל מודים לו כמו שכתבתי בכמה מקומות וידיעת ההופכיים אחת) והכי נמי לענין נאמנות עד אחד יש לומר דאיסורא בתר ממונא גריר ולא מהני כן כתבתי לפני כמה שנים. שוב ראיתי להרב שו"מ בס' ידות נדרים ביד שאול סי' רנ"ט אות י"א שהביא קושית הר"ן בחידושיו לנדרים על מה שאמרו בש"ס בד' ל' ע"א אמר אחד ראיתי את אביכם שהטמין מעות ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן בבית לא אמר כלום (לפי שאין בידו ליטלן) אמאי לא יהא עד אחד נאמן באיסורין ושתירץ משום דמעשר, שני ממון גבוה הוא ובא להוציא הממון מחזקתו ושכן כתב הר"ן בהלכות בפרק האומר דקידושין ועל זה הקשה אם כן בצדקה דאינו ממון גבוה דאפילו נאמר אמירתו כמסירתו מכל מקום יכול לשנותם ולא נתפס קדושה במעות כלל אם כן הא עד אחד נאמן ואם נאמר דצדקה לא מיקרי ספק איסור אלא ספק ממון ניחא אך הא קיימא לן שם דספק צדקה לחומרא אלמא דמקרי ספק איסור וא"כ יהא עד אחד נאמן וסיים ואולי כל דפתיך ביה ממון אין עד אחד נאמן דמיגו דאינו נאמן לענין ממון אינו נאמן לענין איסור וצ"ע אלו תוד"ק ומכח קושיתו הנ"ל מוכח כשיטת מרן מוהריט"א דאיסורא גריר בתר ממונא וכי היכי דלא מהני לממונא לא מהני לאיסורא:

ובדין קבלת עדות שלא בפני בעל דין במידי דאפרושי מאיסורא שכתבו הפוסקים שמותר לקבל שלא בפני בעל דין כתבו כמה פוסקים עפ"י דברי רבינו בצלאל בתשובה סי' ה' דהיינו דוקא במידי דאיסורא דלא פתיך ביה ממונא אבל באיסורא דפתיך ביה ממונא אין מקבלים שלא בפניו אף על האיסור עיין להרבנים נודע ביהודה במהדורא קמא בחלק אהע"ז סי' ע"ב (בסתירת היתר הרביעי) שואל ומשיב במהדורא קמא ח"א סי' ג"ן ובמהדורא תניינא ח"ד סי' ע"ד ובשו"ת שבסוף ספר בית אפרים לטרפיות סי' ל"ד (בד"ה והנה אף) גם מרן החבי"ב בכנסת הגדולה אה"ע סי' מ"ב הגב"י אות פ"ג הביא דברי רבינו בצלאל וכתב דלא חשיב עדות כלל ואפילו בדיעבד וכל שכן שכהאשה מכחשת בקדושין וסיים והר"ם אלשיך סי' ק"ד כתב דהויא ספק מקודשת עכ"ל ומדברי רבנן קדישי הנ"ל נראה לי הדל דיש סעד וסמך לסברת מרן מוהריט"א בריש פרק ב' דברכות אות י"ז (ד"ה ואולם) דבדבר שיש בו איסור וממון איסורא בתר ממונא גריר ומשום הכי לא מהני ס"ס באיסור שיש בו ממון דכיון דלגבי ממון לא מהני ספק ספיקא גם לגבי איסור לא מהני עי"ש והרי מדברי הרבנים מתבאר בסברתו שהרי מצד האיסור היה לנו לקיים העדות ולומר שהיא מקודשת אלא שמשום שיש בו גם צד ממון אמרינן איסורא בתר ממונא גריר וכי היכי דלא מהני לענין ממון הכי נמי לענין איסור ואם אמרו כן להקל באיסור כל שכן שיש לנו לומר כן שלא יועיל ספק ספיקא להאיסור מצד שיש בו ממון דלא מהני ביה ס"ס וכן מתבאר לענ"ד מדברי הרב עבודת הגרשוני ריש סי' ג' שאחר שכתב בשם רש"ל בתשובה דאפילו למאן דאמר דאם נתקבל העדות שלא בפני בעל דין בדיעבד מהני היינו דוקא בעדות ממון אבל בעדות שהוא לפסול איש ולהוציאו מחזקתו כולי עלמא מודו דלא מהני ולכן בנדונו שבאו לפסול את העד לשבועה לא מהני מה שנתקבל שלא בפניו כתב דיש לדחות כיון דהגביית עדות שייכא נמי לענין ממון כדיני ממונות דמיא וכלומר דלמאן דאמר בדיני ממונות דמהני בדיעבד הכי נמי יש לומר דמהני בנדונו והרי לפסול האיש ולהוציאו מחזקת כשרותו הוא איסור מוכרח שסובר דאיסורא בתר ממונא גריר:

ורב אחד יצ"ו כתב לי בענין זה ונעתקו דבריו לעיל באות צ"ט גם לקמן באות קל"ג (בד"ה עוד שלח לי) הבאתי דברי רב גדול יצ"ו בזה עי"ש ובשו"ת משכנות הרועים לידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו בסי' א' דף ב' ע"ד שקיל וטרי במה שכתבו איזה רבנים דבדבר שדנו אחר הרוב לענין איסור אזלינן בתריה גם לממון ולא אמרינן אין הולכין בממון אחר הרוב וכתב דיש סתירות לזה עי"ש ובספרו שו"ת הד"ר בסי' כ"ה דף ל"ו אות א' כי ממנו נקח לעיקר כללין וצריך להתיישב בעה"י וזאת לזכרון:

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה