שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת א · סימן קז
אומדנא בנדפס אות שפ"ז כתבתי איזה כללים בדיני אומדנא עי"ש וידידי הגאון נחמן כהנא יצ"ו ציין לעיין בזה בס' דברי גאונים כלל ד' ובמה שכתבו התוספות בבבא קמא ד' ק"י בד"ה אדעתא (שציינתי בנדפס שם בראש האות) דדבר התלוי גם בדעת חברו כמו קונה ומוכר לא מהניא אומדנא ומפני זה הקונה בהמה ונמצאת טריפה לא מהני אומדנא דאדעתא דהכי לא קנה כתב מרן המשנה למלך בששי מהלכות זכייה הלכה א' בשם הגאון פני משה בח"א סי' ס"ב דאומדנא גדולה מהניא אף בדבר התלוי בדעת שניהם ועיין בשו"ת מנחת שי לגאון בדורנו יצ"ו בסי' ל"ז (בד"ה ועוד) שהביא גם הוא חילוק זה ובספר עבודת השם (לרב גדול משאלוניקי) בחלק יו"ד סי' דף י"ח ע"ד הביא גם כן חילוק זה וכתב שגם הרבנים פאת נגב בחלק יו"ד סי' כ' ומשנת ר' אליעזר בסי' פ"ט (ס"ט) הסכימו לחילוק זה דכל דאיכא אומדנא גדולה עצומה וחזקה אזלינן בתרא אף בדבר התלוי גם בדעת השכנגדו וכדכתב הרב פני משה והביא מה שפסק הרב המבי"ט בחלק ג' סי' קמ"ו בחתן שקבל מעות מדודים מחמיו והרויח בהן ושוב נתבטל השידוך מצד החתן שחייב להחזיר כל מה שהרויח דאומדנא היא שלא נתן לו אביה אלא על מנת לכונסה. והרב כנסת הגדולה בתשובותיו כתב שבמקום אחד דחה תשובת הרב המבי"ט ולא ידענו איה מקום כבוד דברי הכנסת הגדולה בזה (לדחות דברי הרב המבי"ט) וחתר הרב לדעת טעמו ורצה לומר שהוא על פי דברי התוספות דבדבר התלוי בדעת שניהם לא מהניא אומדנא וחזר בו משום דכיון דהאומדנא גדולה היא דינא הוא דאזלינן בתרא אף בדבר התלוי בדעת שניהם ובדף י"ט ע"ב (בד"ה שוב מצאתי) כתב שגם הרב בן ידיד בפרק ששי מהלכות זכייה ומתנה פסק פסק כתשובת הרב המבי"ט הנ"ל ועיין לקמן באות קל"ג (בד"ה גם על מה שכתבתי) מה שהבאתי בענייני אומדנא:
וכתב עוד שם (בעבודת השם דף י"ט ע"ב) בשם הרב מוהר"א ישראל הובאו דבריו בספר בן ידיד הנ"ל דכל אומדנא דלא נודעה אלא לאחר זמן זמנם לא אזלינן בתרא ותמה עליו ועל הרב בן ידיד (שלא השיגו בזה) דמתשובת הרא"ש כלל ח' סי' ד' בההיא דנתקלקלו חובותיו של אבי הכלה לאחר זמן השידוכין וכן ממה שכתב בכלל ל"ד בדין אחות המשודכת דיצאה מן הכלל לאחר זמן השידוך וקודם הנישואין שפסק הרא"ש דפטור מן הקנס מטעם אומדנא מתבאר דמהניא אומדנא דלאחר זמן והצריך ישוב והרב המגיה יצ"ו כתב שבספר יהודה יעלה (לרב גדול משאלוניקי) בחלק יו"ד סי' ל' האריך בפרט אומדנא דאחר זמן והעלה דמהניא:
ועל מה שכתבתי בנדפס באות שפ"ז אי מהניא אומדנא לשבועה לומר אדעתא דהכי לא נשבעתי הנה השגתי עתה ספר יקר שערי רחמים לידידי הרה"ג החרי"ף יצ"ו וראיתי בחלק אבן העזר סי' א' דף ה' ע"ד (בד"ה וראיתי) שכתב בשם הגאון חקרי לב בחלק ג' ליו"ד סי' פ"ז שדקדק מדברי הרא"ש בתשובה כלל ח' (גבי קלקלה אחות המשודכת להתיר השבועה מטעם דהוי אונס דלא שכיח ואזלינן בתר אומדנא דמוכח דאדעתא דהכי לא נשבע וכו') דדוקא באונס דלא שכיח הוא דמהניא אומדנא דמוכח ואזלינן בתרא אבל באונס דשכיח לא מהניא אומדנא דכיון דשכיח הוה ליה לאתנויי ועל פי זה שדי נרגא על דברי הרב פנ"מ וכו' והרב יצ"ו תמה עליו שהרי מתשובת הרא"ש בכלל ח' סי ד' גבי נתקלקלו החובות שדן את הדין לומר אדעתא דהכי לא נשבעתי מתבאר דגם באונס דשכיח מהניא אומדנא שהרי קלקול החובות שכיח הוא וכן כתב הרב מוהרש"ך בח"ב סי' מ"ה על פי דברי הרא"ש אלו דגם באונס דשכיח מהניא אומדנא ואזלינן בתרא ומה שהרא"ש כתב בההיא דקלקלה אחות המשודכת דהוי אונס דלא שכיח קושטא דמילתא קאמר וכו'. ושוב כתב (בדף ו' ע"א בד"ה ואיך שיהיה) דבאונסא דשכיח ואומדנא תליא בפלוגתא דלהרב מוהרש"ך חשיב אונס ולהרב מוהר"א ששון כיון דסוף סוף אונסא דשכיח הוא הוה ליה לאתנויי ולא מהניא אומדנא וההיא דהרא"ש בנתקלקלו חובותיו אונסא דשכיח ודלא שכיח שיעני עד שימכור כלי ביתו ותשמישיו דאף דעניות שכיח כולי האי לא שכיח וכן הבין מדבריו הרב מוהרשד"ם בחלק יו"ד סי' קכ"ג דמוקי לתשובת הרא"ש כתורתו של מוהרא"ש דהעניות הוי מידי דשכיח לאדם להפסיד ולא שכיח שיצטרך למכור ביתו וכל כלי תשמישו אלו תורף דב"ק בזה, אחר זמן השגתי ספר יקר טהרת המים ולרב גדול משאלוניקי) וראיתי בקונטריס שיורי טהרה במערכת השי"ן אות מ"ה פלפול ארוך בדין זה ולא איסתייעא לי לעיין בדב"ק ועיין בדברי הרב מוהר"י אלפאנדרי בתשובתו שהובאה בספר יבא הלוי בשו"ת ליו"ד סי' ב': גם על מה שכתבתי בנדפס שם אי מהניא אומדנא לעבור על השבועה בקום עשה ולומר דאדעתא דהכי לא נשבע או דווקא כשעובר על שבועתו הוא דמהני וכתבתי בשם הרבה מרבני האחרונים דאף שהרב מוהראנ"ח מסתפק בזה מכל מקום לא שבקינן מאי דפשיטא להרבנים מוהרשד"ם ומוהריב"ל דמהני גם לקום עשה מפני ספקו של הרב מוהראנ"ח ושהוכיחו כן גם מתשובת הרשב"א שהביא הרב מוהר"י קולון וכו' וכו'. הנה עתה ראיתי לידידי הרה"ג החרי"ף הנ"ל יצ"ו שהאריך מאד בפרט זה שם בדף ו' ע"ב (מד"ה פש גבן וכו' והלאה) עד דף ט' ע"א וסיים שם (בד"ה ואיך שיהיה) זאת תורת העולה מכל הרשום בכתב דלעבור על שבועה בקום עשה מכח האומדנא דלאו על דעת כן נשבע רבו המתירים הלא המה התוספות והיש מפרשים שהביא הריטב"א ומוהריב"ל ומוהרשד"ם מוהראנ"ח והפני משה והפרח מטה אהרן וסוגיא דהגוזל קמא דף ק"י ע"ב דייקא כוותייהו גם הרב חקרי לב אסוף דינא סמך להתיר כדעת רבני האחרונים המתירים בקום עשה ועיין להרב דרך עץ החיים בתשובה סי' ג' דף צ"ו ע"ב שאף שהביא הך הריטב"א והנומיקי יוסף עם כל זה פסק בנדונו להתיר וציין לעיין שמן המשחה סי' ע"א דף נ"א ע"ב וע"ג ומערכי לב ח"ב דף ב נ"ב אלו תורף דב"ק יצ"ו והאריך עוד בכמה כללי דינים בענין אומדנא בחריפותו ובקיאותו כי רב הוא לך נא ראה. וגם לענין אי מהניא אומדנא להוציא ממון שכתבתי בנדפס (בדף מ"ט בד"ה ואומדנא דמוכח טובא) ראיתי להרב יצ"ו בחלק ח"מ סי' א' וסוף סי' כ"ב שדבר קצת בזה וספרים רבים שהבאתי בספרי לא הוזכרו בדברי הרב בזה כמו שיראה הרואה בדב"ק ומסתמא אינם נמצאים בעקד ספריו או כי איידי דטריד בעיונו בהלכות גדולות ומרובות קשה עליו לחפש חיפוש מחיפוש ועיין בספר היקר בני בנימן לתנא ירושלמאה מוהר"ב נבון בדף י"ד ע"ג (בד"ה והנה כל זה):
ועל מה שכתבתי שם (בד"ה ואומדנא דמוכח) בשם כנסת הגדולה חשן משפט סי' ט"ו הגהת בית יוסף אות י"ג דמי שנגנב ממנו כלי כסף ויש כמה אומדנות מוכיחות שאיש פלוני גנבם מותר למוסרו ביד השופטים בשביל חוב קרוב לשיווי הכלים ולכפותו עד שיודה הדברים אחרים הערני ידידי הרה"ג ברוך עין מח"ס דבר מצוה יצ"ו שבפתחי תשובה חשן משפט סי' ע"ה ס"ק י"ט בשם שו"ת פמ"א לא כתב כן. ובעיקר דין אומדנא כתב לי רב גדול יצ"ו והובאו דב"ק לקמן באות קל"ג (בד"ה גם על מה) ובזכרונות הגאון חקרי לב שבסוף ספר ישרי לב בדף צ"ד ע"ד אות א' כתב בשם הרא"ש כלל פ"ד סי' ד' דאומדנא הבאה לעקור נחלה לא אמרינן וציין הרמ"ע מפאנו סי' נ"א ובאות כ"ח ציין כתובות דף נ"ח וס"ח וע"ט וצ"ה קידושין דף מ"ט בבא בתרא דף כ"ז ירושלמי כתובות דף צ"ט שער אפרים סי' ס"ז וס"ח בבא בתרא דף לק"ט זכרון דברים דף נ"ד גיטין דף מ"ו וע"ב הריט"ץ סימן טו"ב נאות יעקב דף ו' מגן שאול סי' ג' הרמ"ע סי' נו"ן תשב"ץ ח"א סי' פ"ד וצ"ה וצ"ו ח"ב סי' ס"א דבר שמואל סי' ס"ו ורמ"ג תשב"ץ ח"ב סי' רכ"ד ורע"ב מעיל שמואל סי' ק"ב וסי' כ"ג הרימ"ט ח"א סי' כ"ג וכ"ז חוט המשולש סי' יו"ד וי"א קונטריס מחזה אברהם פנים מאירות סי' נ"ג וק"ב בני משה סי' א' תשובות מיוחסות סי' ז' הרדב"ז החדשות סי' קכ"ח וקכ"ט ור"ד ורל"ג ובאות לק"ט ציין תשב"ץ ח"א סי' צ"א ישרי לב ח"מ אות א' ובספר שער הציון ציין כתובות מ"ד תוספות ד"ה כתב מ"ז ע"ב ד"ה שלא נ"א תוספות ד"ה מקרקעי נ"ה ע"א ס"ח ע"א ע"ח ע"ב תוספות ד"ה כתבתינהו צ"ד תוספות ד"ה זבין ירושלמי כתובות פרק ב' הלכה א' ועיין בפני משה ד"ה חייב פרק ה' הלכה א' בבא קמא מ"א ע"א ירושלמי בבא קמא פרק ה' הלכה א' בבא בתרא צ"ג ע"ב עי"ש קמ"ו ע"ב סנהדרין ל"ז ע"ב ירושלמי סנהדרין פרק ד' הלכה ט' שבועות ל"ד ע"א ועיין תוספות ד"ה דאי: