שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת א · סימן ק
אזכרה אם באמירת מלכות לבד (מלך העולם) יש חשש כמזכיר את ה' כתבתי בנדפס על דברי הרב מלאכת חרש עי"ש וכתב לי ידידי הגאון עמודי אש יצ"ו וז"ל באות שי"ג תמה על ספר מלאכת חרש ח"ב אות יו"ד במה שתמה על הח"מ וב"ש סי' ל"ד שס"ל דלדעת הריב"ש שפיר דמי לומר מלך העולם בספק ברכה והוא כתב דבריב"ש מבואר שגם מלכות אין להזכיר ועל זה תמה מעכת"ה עליו מריב"ש סי' ת"ח הנה גם אני הקשיתי עליו כן בעת ששלח לי המחבר את ספרו והארכתי בזה אין עת האסף פה. אולם מ"ש מעכת"ה על מה שכתב במלאכת חרש שם שכ"ה בטור א"ח סי' פ"ח בשם הראב"ד ועל זה כתב מעכת"ה שלא מצא זה שם בטור הדבר ברור שטעות סופר הוא שם במל"ח וצ"ל סי' קפ"ח ששם מבואר כן בשם הראב"ד עכ"ד יצ"ו. ואפריון נמטייה דכל רז לא אניס ליה. גם ידידי הרה"ג מוהר"ר אברהם יצחק הלוי בלייוייס דומ"ץ בבריסק דליטא יצ"ו כתב לי אחר זמן (קרוב לשתי שנים) שט"ס הוא במלאכת חרש וצ"ל סי' קפ"ח. גם ידידי הגאון מוהר"ר שלמה פריידעש אבד"ק ליאדי יצ"ו הערני בזה שדברי הראב"ד הם בטור סי' פק"ח וכן כתב לי האברך ר' יאודה ליב פישמאן מעיר סאראקא יצ"ו שט"ס הוא במלאכת חרש וצריך להיות סי' קפ"ח ועיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לכללים בסי' קי"ז אות: ושם שלום אי חשיב אזכרה ואסור למחקו ולהטילו לבזיון הנה בנדפס באות שי"ג רמזתי דברי מרן חיד"א בברכי יוסף א"ח סי' פ"ה בקיצור נמרץ ואכתוב בזה תורף דב"ק שם באות ח' הביא מה שכתב הרב מנן אברהם דמה שכתב מרן דשמות שאין נמחקים אסור להזכירם במקומות המטונפים לאו דוקא דהאיכא שלום דאסור להזכיר וכתב על זה דבחידושי הר"ן לשבת בפרק קמא כתב דרבינו יחיאל אוסר לכתוב שלום באגרת שלומים לפי שמצוי שזורקים אותם לאשפות וכן נוהגים שלא לכתיב שלום שלם. אמנם הרא"ש בתשובה כלל ג' סי' ט"ו כתב דלא מצינו מי שאוסר למחוק שלום ובכל האיגרות כותבים שלום ונמחקים ונזרקים וכן הביא בשם חידושי הריטב"א לשבת שכתב בשם התוספות דשם שלום מן השמות הנמחקים הוא והעיר על זה ועל דברי הרא"ש הנ"ל מדברי התוספות בסוטה דף יו"ד דמשמע שסוברים דשם שלום אסור למחקו ובא לציון ספרי דבי רב בזה הרשב"ץ ח"א סי' קע"ז זקן אהרן סי' קפ"ח נקודות הכסף סי' רע"ו פר"ח בא"ח שם שמלה חדשה דף קכ"ב ע"ב ואולי כונתו למה שכתב בבכור שור בחידושיו לסנהדרין דף ס"ה שציין הרב שערי תשובה בספרו מטה אפרים סי' תקפ"א באלף למטה סק"ט עי"ש) הרשב"ש סי' רס"ז הרדב"ז ח"ב סי' ר"ך ובאות ט' כתב (בברכי יוסף) דהרבנים בית חדש ומגן אברהם בסי' פ"ד אוסרים לקרוא בבית המרחץ אדם ששמו שלום ומתירים לומר שלום בלשון לע"ז ושהרב פרי חדש אוסר גם בזה והרב טורי זהב מתיר לקרוא אדם ששמו שלום בבית הכסא ובית המרחץ וכתב שהעיקר כדבריו שהרי מדברי הרמב"ם מוכח דמותר לתת שלום במרחץ וכבר כתבו הרא"ש והריטב"א דבכל האיגרות כותבים שלום ונזרקים לאשפה ואף דהר"ן כתב שלא לכתוב שלום באיגרות וכן כתב הרמ"א ביו"ד סו' רע"ו שיש נזהרין בזה הנה עין רואה ואזן שומעת שרוב העולם אין נזהרין וכותבים שם שלום בפרק כל כתבי ולכן לתת שלום ולהחזיר בבית המרחץ אסור אבל לקרוא אד ששמו שלום מותר והמחמיר ישא ברכה אך בלע"ז אין להחמיר כלל ועיין להרבנים שערי תשובה בסי' פ"ה ובפתחי תשובה יו"ד סוף סי' רע"ו על דברי הרמ"א הנ"ל ובמטה אפרים הנ"ל הביא בשם מוהרי"ל ליזהר שלא לכתוב שלם אלא שלו' ונקודה על גביו להשלים השם וציין לעיין בשו"ת בית אפרים עי"ש (אינו מצוי אצלי ומה שכתב בשם מוהרי"ל הנה גם מה שכתב הרמ"א בסוף סי' רע"ו הוא בשם מוהרי"ל בשם הרשב"ץ) והרב מאמר מרדכי בסי' פ"ד אות ב' פקפק על כל ראיות הרב טורי זהב וכתב ליישב בדוחק ומסיק דמכל מקום בלשון לע"ז יש להתיר וחידוש הוא שלא זכר דברי מרן חיד"א בברכי יוסף בזה כיעי"ש:
והרב פתח הדביר עמד במחלוקת זו אי שרי לקרוא בבית המרחץ איש ששמו שלום וציין לעיין בספר דובר מישרים דף יו"ד ע"ב וכתב שדעת הרבנים בכור שור בחידושיו לסנהדרין דף ס"ה ותולדות אדם (שבחי הגאון ר' זלמן) ח"ב דף ד' ע"ב לחוש לדעת האוסרים ונשמת אדם כלל ג' סי' ט' אף דכתב דכיון שאינו מכוין לשמו של הקדוש ברוך הוא שרי מסיק דלהאוסרים שומעים וסיים הרב פתח הדביר שאם משנה הקריאה לקרות השם שלום בשין שמאלית כמו שדרך ההמון שבקריאתם נראה כאלו אומרים בסמ"ך (סלום) שפיר דמי שהרי בכתיבת שם שלום התירו הפוסקים לכותבו באיגרות אם לא ישלים השם רק יכתוב שלו ונקודה על גביו וכן בקריאה אם מפיל אות המ"ם וקורא שלו' שפיר דמי וכן אם קורא שלון בנו"ן שפיר דמי וכן הוא דרכי כשאצטרך ליתן שלום ביום שבת קדש בראותי ברחוב כפי מנהגנו שאומרים שבת שלום וכן בהחזרת שלום שאומרים שבת שלום מבורך ולפעמים יזדמן במבואות שאינם נקיים אני אומר שבת שלו (בלא מ"ם) וכן בחזרה. גם מרן החבי"ף בספר רוח חיים סי' פ"ד מסכים כן בשם שלום שלא לגמור הקריאה אלא לומר שלו וכתב שם שלפי מה שכתב הרב חסד לאלפים דגם שבת אין אומר במקום מטונף לפי מה שאמרו בזהר הקדוש שבת איהו שמא דקודשא בריך הוא לפי זה צריך לומר שבא במקום שבת ואיה"ש מעתה אהיה נזהר גם בשם שבת לומר שבא בל"ן ודברים אלו לא ניתנו ליאמר להורות לרבים ואת צנועים חכמה והרב יפה טורי זהב שמותר לקרוא את מי ששמו שלום בשמו בבית הכסא וכו' ושגם הרב פרי מגדים בסי' פ"ה באשל אברהם סק"ג כתב שצדקו דברי הרב טורי זהב וכו' ושקיל וטרי, במה שכתב הרב פתח הדביר בקריאת השם בנו"ן שלון וכו' עי"ש דב"ק:
וכתבתי בנדפס להעיר על הרמ"א והרב הלבוש דביו"ד סוף סי' רע"ו הביאו הא דנזהרין שלא לכתוב שלום באיגרות משום חשש שלא יטילו האיגרות לבזיון ואילו בא"ח סי' של"ד סעיף י"ג שכתב מרן דמגילת אסתר שלא נכתבה כמשפטה אין בה קדושה להצילה מן הדליקה לא הגיה שם הרמ"א כלום והרב הלבוש כתב פסקו של מרן בפירוש ואמאי הלא לפי מה שכתבו שיש נזהרין שלא לכתוב שלום באיגרות משום בזיון היה להם לומר דמותר להציל המגלה (אף שלא נכתבה כמשפטה) דהא כתיב בסופה דברי שלום וכתבתי דאולי יש לחלק בין קום עשה לשב ואל תעשה דאם לא יצילנה מפני הדליקה תהיה בבזיון בשב ואל תעשה מה שאין כן לכתוב במכתבים הנזרקים לאשפה הוא כמזלזל בשם שלום בקום עשה וגם יש לומר דמה שתהיה נשרפת לשעתה לא חשיב בזיון כל כך כמו כשמוטל השם באשפה שכל זמן שהוא שם נראה הבזיון בהמשך זמן לא כהדליקה דמיקלא קלי ויעבור והנה איננו ובקונטריס באר בשדי (הרשום להלן) ראיתי עתה במכתב י"ד (והם דברי ידידי הגאון מסיניאטין יצ"ו עי"ש בד"ה הן אמת דיש) שכתב לחלק בין מחיקה לענין שיהא מוטל בבזיון דלהיות מוטל באשפה בבזיון חמיר ממחיקה כמו שנראה מדברי התומים והנתיבות סי' כ"ז שכתבו תוכחת מגולה על מה שכותבים שמות בלשון לע"ז (כגון גא"ט בא"ן או אדי"ע) באיגרות והאיגרות מוטלת באשפה עי"ש והלא השפתי כהן ביו"ד סימן קע"ט סקי"א פוסק דשם שנכתב בשם חול מותר למחקו אלא ודאי אף דמותר למחקו מכל מקום כל עוד שלא מחקו יש בו קצת קדושה ואסור להטילו בבזיון וכן ראיתי דחכם אחד שכתב מכח זה להוכיח דהטלה בבזיון גרע ממחיקה ועיין בפתחי תשובה סי' ער"ו סקי"א ובחכמת אדם דין מעונן ומנחש עי"ש עוד כל דב"ק גם ידידי הגאון אבד"ק קארטינגא יצ"ו במכתב העשרים שבקונטריס באר בשדי הנ"ל נשתמש בחילוק זה עי"ש (בד"ה ולכן לענין להזהר):
ועל דברי הגאון בכור שור בחידושיו לסנהדרין דף ס"ה שהביא ראיה לדעת הרב בית חדש (דאסור לקריא לאדם ששמו שלום בבית המרחץ) מדאמר ר' יוחנן בסוטה דף יו"ד שמשון על שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא וכו' האריכו לפלפל בהם רבני גאוני דורנו יצ"ו הובאו דבריהם בקונטריס באר בשדי (הנדפס בספרי שדי חמד בחלק הכללים בסוף מערכת הכ"ף) עי"ש במכתב השביעי והם דברי ידידי הגאון אבד"ק חארקוב יצ"ו (בד"ה אמנם בבכור שור וכו' ומשם והלאה) ובמכתב י"ד והם דברי ידידי הגאון אבד"ק סוניאטין יצ"ו (בד"ה ובדבר) ובמכתב העשרים אות ג' ובמכתב כ"ד והם דברי ידידי הגאון אבד"ק ייקאטרינסלאוו יצ"ו עי"ש מתחלת התשובה והלאה וגם בעיקר הדין דמחיקת שלום וקריאת השם בבית המרחץ כתבו רוב הגאונים יצ"ו במכתבים אשר בבאר בשדי הנ"ל ודבריהם טובים ונכוחים רצויים ומקובלים כריח ניחוחים לך נא ראה. ומה שציין מרן חיד"א לתשובת הרדב"ז ח"ב סי' ר"ך הלא היא בתשובות החדשות סי' ר"ך והביא תורף דב"ק הרב פתחי תשובה ביו"ד סוף סי' רע"ו על מה שנהגו שלא לכתוב במכתבים שם שלום מלא אם יש לזה סמך והשיב יפה הם עושים לפי שהוא שמו של הקב"ה שנאמר ויקרא לו ה' שלום כדאיתא במסכת שבת וכיון שהכתבים אין נזהרים בהם לשומרם אלא משליכים אותם לפיכך כותבים אותו חסר כדי שלא יהיה שם ואם תאמר אם כן גם מלת אמת לא יכתבו שכן הקב"ה נקרא אמת ולפיכך אני אומר שמה שיש ליזהר שלא לכתוב שלום מלא היינו בזמן שאלת שלום ובאותה שעה מתכוין לתת שלום לחברו מאת בעל השלום כמו שאמר בעז לקוצרים ה' עמכם שזו כונת הנותן שלום לחברו אבל אם לכתוב בכתב שיש בעולם שלום או שיש שלום בון פלוני לפלוני וכו' וכיוצא בזה שהוא סיפור דברים ואינו בשעת שאלת שלום אין צריך ליזהר וכותב אותו שלם וליכא קפידא בהכי שהרי אינו מכוין לשם ולא חייל עליה קדושה עכ"ל ועל דבריו בזה אתה תחזה בכמה מכתבים מגאוני דורנו יצ"ו מזה ומזה כתובים ולדבריו הקדושים מסכימים ומעריבים מאשרים ומחבבים והנם כתובים בקונטריס באר בשדי הנ"ל במכתב השביעי בד"ה אמנם בבכור שור ובמכתב, השמיני ובמכתב השנים עשר בד"ה וראיה מפורשת) ובמכתב הארבעה עשר בתחלתו ובמכתב שנים ועשרים (בד"ה וראיתי בתשב"ץ) ובמכתב שלשה ועשרים בתחלתו ובמכתב הארבעה ועשרים (בד"ה תו כתב) עי"ש מלתייהו דרבנן כולם נכוחים וטובים:
ובמה שכתבתי בנדפס באות שי"ג דגם שאר שמות הקדושים (אלקינ"ו וכיוצא) נקראים אזכרות וצריך לקדשן בכתיבה וכו' ורשמתי ספרי רבני האחרונים שהשיגו בזה על רבינו הרדב"ז ומכללם מר ניהו הגאון יד מלאכי באות ס"ט הנה אחר זמן רב נזדמן לידי ס' יד מלאכי דפוס חדש ובו הגהות רבות ובענין זה ראיתי הגה"ה מהגאון מוהר"ר יצחק דוב הלוי אבד"ק וויי"ב והגליל העתקתי משם וז"ל סי' ס"ט אזכרה וכו' בס' מלאכת הקודש להרב מוהר"ר אלעזר פלעקלש סי' וי"ו העתיק דברי ספר ברכי יוסף שהשיג גם כן על הרדב"ז הנזכר בספר יד מלאכי והרב מלאכת הקודש הוסיף ראיות נגד סברת הרדב"ז עד שסיים וז"ל דעת הרדב"ז יחידאה וחלילה לצרפה אפילו לסניף ולהקל בשל תורה עכ"ל בדף ל' ע"א (ד"ה ויש) ובני ר' שלמה הוסיף קושיא על הרדב"ז מברכות דף כ"ב ע"א בעל קרי שונה בגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו והתם פשיטא דעל שאר שמות הקדושים שמותר להנות קאי ואפילו הכי קרי להו הש"ס אזכרות העירותי על זה יען שראיתי בספר אחד שעלה על דעתו לצרף דעת הרדב"ז לספק ספקא ולא הרגיש בתמיהת דבריו עכ"ד הגה"ה הנ"ל:
והשגתי עתה (בששון) ס' מלאכת שמים להגאון הנ"ל וראיתי בכלל ט' בחלק בינה ס"ק כ"ו וז"ל מה שהעלה הרדב"ז שמלת אזכרה היא רק שם המפורש ולכל היותר גם אדנות כבר מופרך מכמה גדולים כמ"ש ביד מלאכי וגם בס' מלאכת הקודש בסי' ו' מבטל דברי רדב"ז בראיות מש"ס ופוסקים ומקביעת פסק הלכה בש"ע על פי דברי תשב"ץ שמביא בבית יוסף ודחה מ"ש בתשובת פ"י ובס' נ"א בטוב טעם ודעת וסיים במלאכת הקודש בדף למ"ד ע"א וז"ל ודעת הרדב"ז יחידאה וחלילה לצרפה אף לסניף להקל בשל תורה ולמעט בקדושת השם יתברך שמו עכ"ל ועיין עוד בדבריו בדף כ"ח ע"ד וגם בני הב"ח המשכיל ר' שלמה נר"ו הביא ראיה נגד הרדב"ז מברכות ד' כ"ב גבי בעל קרי דר' נתן ב"א אומר אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו ופשיטא דהתם לא על שם המפורש קאי דמאי איריא בעל קרי הלא לכולי עלמא אסור משום הוגה את השם באותיותיו לכן יפה כתב הרב מלאכת הקודש שאין לצרף דעת הרדב"ז ולאפוקי מדעת ספר אחד שראיתי שצרפו לספק ספקא ולא הרגיש בשום קושיא מכל מה שהוקשה על הרדב"ז בזה עכ"ל. גם שם בדף ט"ל ע"ב בסוף כלל ט' כתב בשם בנו הנ"ל שבירושלמי דברכות פרק מי שמתו הגירסא ובלבד שלא יזכיר האזכרות ולשון זה פשיטא דמשמע אזכרה מעליא בלי שום כינוי כלל וכתב שמזה יש עוד חיזוק להראיה שהזכיר בשמו בס"ק כ"ו ומצא בכתיבת יד הרב בעל מלאכת הקודש שכתוב וז"ל אמר המחבר בדף כ"ח ע"א נשמט מהדפוס גם ראיה מהימנא מלשון רז"ל בראשית רבה פרשה ך' מתחלת הספר ועד כאן ע"א אזכרות מגיד שנידון הנחש בסנהדרין שלמה עכ"ל בא חשבון ותמצא ע"א אזכרות עם שמות אלקי"ם עכ"ל מלאכת הקודש וגם לי המחבר נתחדשה עוד ראיה נגד הרדב"ז משבת ד' קט"ז דר' יוסי אומר אף בחול קודר את האזכרות שבהן וכו' ומדרבי יוסי פליג אתנא קמא חזינן דחושש שמא נתקדשו אותן השמות או מפני מה"ע עיין רמ"א סי' רע"ו וע"כ מצריך לקודרן ולענין איסור מחיקה פשיטא דגם הרדב"ז מודה שכל השמות הקדושים שוים ומדנקיט ר' יוסי לשון אזכרות מוכיח דכל השמות כלולים בזה וממילא דהוא הדין לענין כתיבה לשמה תיבת אזכרה דנקיט הש"ס כוללת כל שמות הקדושים וזו ראיה חזקה נגד דעת הרדב"ז עכ"ל הגאון מלאכת שמים:
וגאון עזנו הרב פתח הדביר בסי' קצ"ט אות ד' דף כ"ב סוף ע"ג עם שלא זכר מכל דברי הרבנים שהבאתי בנדפס שהוכיחו שכל שמות הקדושים נקראים אזכרות וצריך לקדשן ואסור לאומרם בלא צורך כמו בשם הוי"ה ברוך הוא וגם לא זכר סברת הרדב"ז דרק שם הוי"ה הוא שנקרא אזכרה וכו' מכל מקום מעצמו הוכיח מדברי הריב"ש שהביא מרן המשנה למלך בראשון מהלכות ברכות (שרשמתי בנדפס) דגם שם אלקינו אסור להזכיר מספק ושיש לגעור בהמסייעים לחזן בתיבת אלקינו דעבדי איסורא ומזה תמה על מה שכתב הרב הלבוש בברכת זימון בשם כשיש יו"ד אנדרוגינוס וכתב שהיה צד לומר שהרב הלבוש סובר דבאמירת אלקינ"ו לבד אין איסור לא תשא דאעיקרא בהזכרת ה' ממש בנוסח בקשה בלי ברכה במחלוקת שנוי בסי' קפ"ח סעיף ז' בין הרמ"א ובין הרב מגן אברהם ואפשר דהוא הדין דאין איסור לא תשא בזימון בשם אך חזר בו לפי שראה להרב פרי מגדים באשל אברהם סי' קצ"ז אות ב' ובפתיחה כוללת הלכות ברכות אות טו"ב שכתב דאפשר שגם לדעת מגן אברהם דבאזכרות יעלה ויבא ליכא לא תשא מכל מקום נברך אלהינו הוי כברכה ואיכא לא תשא והדרא קושיא לדוכתא וכו' אלו תורף דב"ק. ואם הרב היה רואה דברי הרב הלבוש שבאבן העזר סי' ל"ד סעיף ג' שרשמתי בנדפס שסובר דאלקינ"ו אינו אזכרה ומותר לאמרו מספק היה מיישב דבריו שבסי' קצ"ט על פי זה ולא היה חוזר בו מפני מה שכתב הרב באשל אברהם הנ"ל: והנה בנדפס כתבתי שמתשובת הרמ"ה שהביא רבינו הטור בא"ח סי' ס"א מתבאר דשם אל חשיב אזכרה והוא בכלל מוציא שם שמים לבטלה והוא שעל מה שיש נוהגים לומר אחר ברכת הבוחר בעמו ישראל תיבות אל מלך נאמן כתב דזה טעות דאיכא תלתא ריעותי. א. דמפסיק בין ברכא לקריאה. ב. דמפיק שם שמים לבטלה ועבר בלא תשא דהזכרת השם הכא לית ליה עניינא דמדכר ליה לא להבוחר בעמו ישראל ולא לשמע ישראל והויא לבטלה. ג. כיון דלא לצורך ברכה הוא אלא לאשלומי רמ"ח תיבות הוה ליה תוספת בקריאת שמע וכו' עי"ש הרי קרי בחיל דבשם אל יש משום הזכרת שם שמים לבטלה ועתה השגתי ספר טהרת המים ולרב גדול משאלוניקי) וראיתי בקונטריס שיורי טהרה מערכת הה' אות ל"ד דף ט"ן ע"ב שהביא מה שכתב הרב טל אורות (שרשמתי בנדפס) דגם אלקינ"ו בדאיכא ספק אין לאומרו דהוי בכלל הזכרת שם שמים לבטלה וכתב על זה דממה שכתב מרן הבית יוסף בסי' קכ"ז ופסק כן בשלחן ערוך גבי חתימה במודים דרבנן דאיכא פלוגתא אי חתמינן ופסק דמפני הספק יחתום ברוך אל ההודאות נראה כממאן בזה דהא שם אל אחד מהשמות שאינן נמחקין הוא ואם כן איך יצא ידי חובתו שלא להזכיר שם שמים לבטלה על הספק הלא גם באמרו אל ההודאות עדיין הוא מזכיר שם שמים לבטלה על הספק ואין לומר דשם אל להזכיר שאני דיש בו נמי משמעות אחר בעל כח כמו ואת אלי הארץ לקח ולכן על הספק יש לומר דלא כיון לשם אלקו"ת אלא שהוא בעל היכולת זה אינו וכו' עי"ש ונראה בעליל שלא ראה הרב דברי הרמ"ה הנז"ל דמפורש יוצא מפה קדשו דגם שם אל הוא בכלל מזכיר שם שמים לבטלה ונראה שגם רבינו הטור ומרן הבית יוסף שלא פקפקו על דבריו בזה מודים דרבנן לדברי הרמ"ה דשם אל הוא בכלל הזכרת שם ובכן לכאורה תגדל התימה על מרן הבית יוסף על מה שהכריע בסי' קכ"ז לחתום ברוך אל ההודאות שמזה נראה לכאורה דבשם אל ליכא משום מזכיר שם שמים כדכתב הרב:
אמנם נראה דאין שום סתירה והכל שפה אחת ודברים אחדים והוא על פי מה שראיתי להרב מאמר מרדכי בס' קי"ד סוף אות י"ב שהביא מה שכתב הרב בית חדש בפירוש דברי ראבי"ה במי שלא אמר מוריד הגשם ונזכר קודם שסיים הברכה שיחזור לומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים וכו' ולא יחזור לתחלת הברכה אתה גבור לעולם ה' דהוי מזכיר שם שמים לבטלה וכתב שאין דבריו (בפירוש דברי ראבי"ה) נראין דאין בזה שום איסור כמבואר בבית יוסף סי' קכ"ד שיכול לומר נוסח כל הברכות עם השליח צבור בלחש ובלבד שלא יאמר הפתיחות והחתימות ואין כאן מוציא שם לבטלה דלא מיתסר לאדם שיתחנן ויחזור ויתחנן ונוסח הברכות בלא פתיחה וחתימה הוי תחנונים בעלמא ומשמע מדברי הרב בית חדש שם שמודה בזה והרי בנוסח ברכות אמצעיות יש כמה פעמים שם אלקו"ת ויש שיש בהן שם הוי"ה אלמא דאין בזה חשש מזכיר שם שמים לבטלה ועוד שלפי דבריו היה לו לראבי"ה לאסור לחזור לראש הברכה ואילו מדבריו משמע להדיא דלא אתא אלא למימר שאין צורך לחזור לראש הברכה ומשמע שאם רוצה לחזור לראש אין קפידא וכן משמעות דברי כל הפוסקים אלו תורף דב"ק:
גם הרב פתח הדביר בסי' קי"ד אות ד' אחר שהזכיר תורף דברי הרב מאמר מרדכי הנ"ל הוסיף להשיב על דברי הרב בית חדש הנ"ל. א. ממה שכתב רבינו הטור בשם רבינו מוהר"ם מרוטרונבורק (ופסק כן מרן בסעיף ט') שהיה רגיל לומר בשמינו עצרת ברכת אתה גבור תשעים פעמים עד משיב הרוח ומוריד הגשם ומשמע שהיה אומר מתחלת אתה גבור וכו' ואם איתא דגם בהזכרה באמצע הברכה איכא משום שס שמים לבטלה איך התיר להתחיל מתחלת הברכה וכו' וכן כתב הרב אליהו רבה בביאור דברי מוהר"ם שמתחיל מתחלת הברכה והרב בית חדש כתב דהעיקר כדברי מוהר"ם ודלא כרבינו פרץ ואין לומר דלא כתב דהעיקר כמוהר"ם אלא לעיקר הדין אבל אין הכי נמי דלדידיה אינו רשאי להתחיל מתחלת הברכה שאם כן היה לו לפרש וכו'. ב'. מדברי הבית חדש בסי' קי"ט גבי שליח צבור ששכח לומר עננו בין גואל לרופא שאם לא סיים רפאנו יאמר עננו ויחזור לרפאנו דהא ליכא ברכה לבטלה וכן משמע מדברי הרא"ש וכן עיקר עכ"ל הרי דאף דבברכת רפאנו אומר רפאנו ה' קאמר דליכא ברכה לבטלה והביא שכן פסקו הרבנים טורי זהב ומגן אברהם גבי ברכת עננו ושכן נראה ממה שכתב במגן אברהם ריש סו' תקפ"ב גבי המלך הקדוש אם איתא לתקנתא דמוהר"ם הנ"ל משום דלא מצי למימר ברוך אתה ה' המלך הקדוש שהוא בחתימת הברכה משמע דמשום מה שאומר הזכרה באמצע כגון ומלוך עלינו מהרה אתה ה' וכו' ליכא קפידא ושכן כתב מפורש הרב פרי מגדים באשל אברהם סק"ד וכל שלא סיים הברכה שלא אמר ברוך אתה ה' יכול לחזור אף שיש כמה שמות עכ"ל. וסיים הרב פתח הדביר שסברת הרב בית חדש הנ"ל (שאינו יכול לחזור לתחלת ברכת אתה גבור משום שמזכיר בה ה') היא היפך דברי עצמו והיפך כל הפוסקים והביא דברי הרב מור וקציעה בסי' קי"ט שהקשה על דינו של מוהר"ם הנ"ל דהיכי לימא דאם יזכיר גם את ה' כמו שאומר בתפלתו היכי שרי הרי מזכיר שם שמים לבטלה וכו' שנראה מדבריו שגם באזכרות שאינן בפתיחה וחתימה איכא משום מזכיר לבטלה. ושוב ראה דבריו שבתשובת שאלת יעב"ץ ח"א סי' פ"א שמתבאר מדבריו שגם הוא מודה שבאזכרות שבאמצע הנוסח אין קפידא אם חוזר מפני איזה ספק ואין קפידא אלא בהזכרת השמות בפתיחה וחתימה ורק על דינו של מוהר"ם הוא דקשיא ליה כיון שעתה בשעה שאומר כדי להרגיל עצמו אינו עושה זאת משום איזה ספק רק משום חשש דלעתיד שמא יטעה בתפלתו איך נתיר לו אף באמצע הנוסח להזכיר את השם דכיון דשוכח הוא קרוב למזיד הוא פושע ומיבעי ליה למינס נפשיה ולמיהב דעתיה שלא יטעה בתפלתו. וכתב עוד (בפתח הדביר) דאף שמדברי הרמ"א בסי' פק"ח סעיף ז' מתבאר שחושש לזה גם באמצע הנוסח כבר תמה עליו הרב מגן אברהם דהרי אומרים כל היום תחינות שיש בהן הזכרת כמה שמות דדוקא ברכה לבטלה אסור וכן כתב הרב אלוהו רבה שם בס"ק י"ג ובסי' קי"ט הביא (הרב פתת הדביר) דברי הרב עולת תמיד שנראה שסובר שגם בהזכרת שמות בנוסח הברכות יש חשש משום מזכיר שם שמים וכתב שכבר העיר עליו בזה הרב אליהו רבה שם אלא שכתב באליהו רבה שמתשובת רש"ל בסי' ס"ג נראה כהעולת תמיד וכתב על דבריו שאין הכרח מתשובת רש"ל ושוב כתב דיש במשמע הכי מדברי רש"ל וכו' והביא שכן נראה מדברי הרב שיח יצחק בקונטריס תפלת כל פה ומדברי הרב בהגהות יש נוחלין דף ח"י ע"ד דגם באמצע הנוסח יש קפידא וכתב ליישב דברי הגהות יש נוחלין וציין לעיין למה שכתב בסי' קכ"ד אות ה' ושם גם כן האריך במה שהצבור אומרים עם השליח צבור אמצע הברכות דצווחו על זה בספרי הפוסקים מכמה טעמים וכן היא מסקנתו שם שלא יאמרו הצבור עם השליח צבור אף אם לא יאמרו הפתיחות והחתימות משום חשש קלות ראש ומחשש שלא יבואו לומר גם החתימות ושלא יענו אמן לברכות השליח צבור וכו' ועל כל פנים לומר איזה נוסח ברכה בלי פתיחה וחתימה מפני איזה ספק אף שיש באמצעה הזכרת שמות שרי אלו תורף דב"ק:
אמור מעתה דלפי כל האמור דאין חשש הזכרת שם כשמזכיר באמצע הברכה משום איזה ספק ולא אסרו לומר מספק אלא בתחלת הברכה או בסופה דרך חתימה אם כן יש לומר דאף שגם שם אל הוא שם שאסור להזכירו לבטלה מכל מקום כיון שאינו דרך חתימת ברכה שכל חותמי ברכות הן בשם של ארבע אותיות אם כן לא חשיב אלא כמזכיר שם באמצע הנוסח משום איזה ספק דשרי אבל בלא צורך אסור וכדכתב הרמ"ה בההיא דאל מלך נאמן כן נראה ליישב שלא יקשו עלינו דברי מרן בסי' קכ"ז ממה שנראה מדבריו בסי' ס"א שלא פקפק על דברי הרמ"ה כאמור וראיתי בספר טהרת המים הנז"ל שבמערכת הבי"ת אות י"א ציין לעיין בחידושיו על א"ח סי' ק"י לענין מי שרוצה לומר איזו בקשה או תחינה שיש בה הזכרת ה' ולא זכינו לאורו ומה שציין שם להפרי מגדים באשל אברהם סי' רס"ח ס"ק י"א הוא על מה שכתב הרמ"א דיחיד אם רוצה להחמיר לומר ברכת מעין שבע בלא פתיחה וחתימה רשאי כתב על זה שלא יתחיל אלקינ"ו וכו' רק יתחיל מגן אבות וכו' עד זכר למעשה בראשית והיינו משום שכיון שאין היחיד צריך לאומרה כלל אינו רשאי לומר אלקינ"ו וכו' ללא צורך אלא שצריך להבין מאי שנא זו משאר בקשות ותחינות שכל שאינו אומר בהן פתיחה וחתימה אף שמזכיר איזה שמות שפיר דמי:
ועל סברת הרדב"ז הנז"ל בד"ה (ובמה שכתבתי בנדפס) דלא מיקרו אזכרות שאר שמות הקדושים השגתי עתה (תר"ס). ספר יקר (בשאלה) אהל ישרים וראיתי שבמערכה זו אות י"ב אף הוא היה מתכוין להשיג בזה ואחר שציין דברי הרבנים יד מלאכי ויעיר אזן בזה כתב שמצא להרב אבודרה"ם סוף שער ב' שכתב בשם ויקרא רבה שנתקנו י"ח תפלות כנגד י"ח אזכרות שבשירת משה והרי מכללן הן שאר שמות הקדושים וקרו להו אזכרות וכו' ושמצא בספר עדות ביהוסף להרב מוהר"י סאמון בסי כ"ח שהאריך בזה ועוד הביא דבראש השנה דף ח"י ע"ב אמרו בטילת אדכרתא משטריא שהיו כותבים כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון: