אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת א מערכת א › סימן עה

שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת א · סימן עה

סימן עד

אסור לאסור את המותר על מה שהבאתי זה בנדפס אות רי"ד בשם הרב שפתי כהן ביורה דעה בהנהגות איסור והיתר סי' רמ"ב אות ט' כתב לי רב אחד יצ"ו וז"ל שם אות רי"ד נ"ב הוא לשון הירושלמי סוף פרק ה' דתרומות וסוף פרק קמא דחגיגה ועיין תוספות בעבודה זרה דף מ' ד"ה אמר רבא עכ"ד יצ"ו ולפי הנראה אין בידו ס' קהלת יעקב (שהבאתי בנדפס) שהרואה יראה שכבר הובא שם לשון הירושלמי לא ביש לי דאמרת על הטהור טמא אלא שסופך לומר על הטמא טהור וגם הרדב"ז בתשובות החדשות (שהבאתי בנדפס שם) בסוף סי' קמ"ה נשתמש בלשון הירושלמי ואמר לא רע עלי שאתה אומר וכו' שלשון הירושלמי היה שגור בפיו ומלתו על לשונו כמדבר על הידוע ולא הוצרך להזכיר הירושלמי ועיין בשמלה חדשה סי' א' סעיף ט' בדין שוחט שאומר אסור על דבר המותר ובתבואת שור שם ס"ק ב' הביא שכן הוא בירושלמי פרק ב' דעבודה זרה לא ביש לי וכו' וכמדומה לי גם בשאר הספרים שהזכרתי בנדפס הביאו דברי הירושלמי ורבינו הש"ך גם כן כל מה שכתב בקיצור הנהגות איסור והיתר הוא מה שאסף איש טהור מדברי השני תלמודים והפוסקים ואני לא באתי אלא להעיר מה שיש לפלפל בכלל זה כמו שיראה הרואה בנדפס והנה בענין זה ראיתי לידידי הגאון מבאקרעשט יצ"ו בס' מאורי אור שנדפס עתה (בשנת תרנ"ג) בקונטריס מי באר סי' ו' שהקשה מדאמרינן בכתובות דף ז' ע"א ומי איכא הוראה לאיסור וכתב רש"י דכל אדם רשאי להחמיר וכו' (ועיין שם בסי' ז' ובסי' ח' אם לפסול השו"ב מפני זה) וכבר הבאתי בספרי שהקשו מסוגיא זו על כלל זה ועיין בספרים שרשמתי שם וכתב במי באר שם דבת"מ ח"א סי' קפ"א כתב דמי ששגג והטריף שלא כדת של תורה חמיר ממי ששגג והיקל שלא כדת כי המיקל שלא כדין חטאו בין אדם למקום ברוך הוא ושב ורפא לו ויוה"כ מכפר אבל המטריף שלא כדין הוא בין אדם לחברו שהפסיד ממונו ועונו לא יכופר עד שישלם לו או יפייס אותו. וכמדומה לי שהספר ת"מ (שכתב בשמו) שציין הוא ספר תשובה מאהבה שזכורני שראיתי דברים אלו שם כשהיה בידי ס' תשובה מאהבה בשאלה ועתה אינו מצוי אצלי והשגתי עתה ספר חדש משמרת שלום חבור יקר על הפרי מגדים לרב גדול בדורנו יצ"ו וראיתי בהקדמת הספר באות ל"ג שהאריך בענין זה בדברים נכוחים עי"ש דב"ק בבקיאות רב מהש"ס וגדולי המפרשים ובשנת תרט"ן כתב לי מופלג אחד מוועליז מוה"ר שמואל מאיר ראבינוויץ וז"ל בשדי חמד באות רי"ד הביא דברי הש"ך וכו' ובאמת מבואר בירושלמי סוף פרק א' דחגיגה א"ר אלעזר כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור וכו' עכ"ד והתשובה להמעיר הראשון שייכה גם לו: ודע לאו דוקא לומר על דבר המותר אסור אלא אף על דבר האסור אם הוא אסור מן התורה ואין בו מלקות אין רשאי לומר שאסור מן התורה ויש בו מלקות ועובר על בל תוסיף דנפיק מינה חורבא לענין מלקות כן נראה ממה שכתב הרב טהרת המים במערכת החי"ת אות מ"ב וז"ל חומרא שהחמיר החכם הכותב לומר על איסור דרבנן שאסור מן התורה אין להתרעם עליו ותבא עליו ברכה שהחמיר כיון דסוף סוף איסור הוא ומה לי אם הוא מדאורייתא או מדרבנן לבד אם כותב על איסור שחייב מלקות שהוא מן התורה והאמת הוא שאין בו אלא איסור דרבנן אזי יש להתרעם עליו ועובר על בל תוסיף דנפיק מינה חורבא לענין מלקות ברכי יוסף סוף סי' רמ"ג בשם חז"ל עכ"ל והנה דברי הברכי יוסף לא מצאתי כעת ונראה שאף שמדברי הרב הנ"ל משמע דדוקא על איסור שהוא מדרבנן אין לומר עליו שאסור מן התורה וחייב מלקות מכל מקום לפי טעמו של דבר נראה דאף אם באמת אסור מן התורה אם אין בו מלקות אין לו לומר עליו שיש בו מלקות:

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה