שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת א · סימן סו
אחרון בנדפס אות רכ"ד כתבתי אם שייך לומר אחרון אף כשיש אחר אחריו וכתב לי ע"ז ידידי הגאון מוהר"ר שלום מרדכי הכהן אבד"ק בעריזאן יצ"ו וז"ל באות רכ"ד הביא בענין לשון אחרון אף דאיכא אחרינא בתרי' הנה מצאתי בתשו' הרשב"א ח"ד סי' קפ"ז הביא ג"כ ראיה ממקרא דוישם את וכו' לאה וילדי' אחרונים וכו' והאמינו לקול האות אחרון וכו' ובזה פירש מ"ש גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון וכו' עיי"ש עכ"ד יצ"ו גם ידידי הגאון מוהר"א פאלאג"י. יצ"ו בסי' פדה את אברהם (שנדפס בשנת תרנ"ד אחר שנדפסו ספרו שדי חמד) במערכה זו אות ז' ציין לתשובת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ז ובתוספות יום טוב (כונתו לדבריו שבמסכת דמאי פרק ז' משנה ג' שצייינתי בנדפס) והביא מה שכתב הרב יוסף אברהם בפרשת נח ד' ח"י ע"א ובפרשת וישלח ד' ע"ה ע"ב כונת הכתוב אני ראשון ואני אחרון ולא תאמר שיש עוד אחרון (כמו שמצינו את לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים) אלא ומבלעדי אין אלהים וגם כתב שם רמז על הבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו גם ידידי הרה"ג מעיר אמדור מוהר"ר ברוך עין מח"ס דבר מצוה יצ"ו ציין לי תשובת הרשב"א הלזו ולהגהות הרה"ג ר"מ שטארישון בש"ס ווילנא החדש בסוף מסכת בבא בתרא (כן כתוב במכתבו אבל טעות סופר הוא וצריך להיות ריש בבא בתרא עיין בדב"ק בחידושיו לדף ג' ע"א) וכן העיר בזה ידידי הרה"ג מנחם מענדל הערשט יצ"ו אבד"ק פאבינאוויץ ובקאמאראוו מתשובת הרשב"א הנ"ל:
וראיתי נכון להעתיק דברי גדול אדונינו הרשב"א בתשובה הנ"ל (וכמדומה לי לא היה בידי החלק ד' כשכתבתי כל הכתוב בנדפס אבל גם מאז ידעתיו שכן כתב הרשב"א בתשובה הנ"ל כמו שכתבו בשמו הרבנים במשק ביתי וזכר דבר ואבות הראש שציינתי בנדפס ואביא דבריהם להלן איה"ש ודברי הרשב"א הם בהתווכחו עם אחד מחכמי האומות בכמה דברים וזה אחד מהם) וז"ל חזר ובא עלי מצד אחר ואמר הנה הכתוב אומר שאין בית אחר הבית השני שכן כתוב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון הנה שקראו אחרון ואם יש אחר לאחריו לא יקרא לזה אחרון אמרתי לא קראו אחרון אלא בהצטרף אל הראשון וכמוהו וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים הנה קראה ללאה וילדיה אחרוני אף שרחל ויוסף אחרונים להם אלא שקראם אחרונים בהצטרף אל השפחות וילדיהן אמר (המתווכח) זה בדבור בני אדם שאינם יודעים ולא בידם האיחור אבל בדברי הנביא שיודע האמת לא יבא אמרתי יבא אפילו במה שיאמר לנביא מפי הגבורה שכן כתוב במה שאמר הוא יתעלה למשה והיה אם לא יאמינו ולא ישמעו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה ולקחת גם מימי היאור הנה שקרא לאות השני אחרון אף על פי שבא אחריו אות המים עכ"ד הקדושים ונראה מדבריו שלא בכל מקום נוכל לפרש מלת אחרון שיש אחריו עוד אלא דוקא כשיש לומר שאמר כן בהצטרף אל הראשון שאמר בתחלה אבל אם נאמר לשון זה (אחרון) ולא נאמר לפניו ראשון אזי אחרון הוא כמשמעותו שאין עוד דבר אחריו וזה כלל גדול ומדברי הרשב"א הללו יש סעד למרן הבית יוסף בא"ח סי' קפ"א (בד"ה כתב הרשב"א) שפירש מה שכתב הרשב"א בתורת הבית שכל המימות שפסולים למים ראשונים כשרים למים אחרונים שאין כונתו באמרו מים אחרונים על המים שאחר הסעודה אלא מים ראשונים שצריך לשפוך על ידיו פעמיים ושפיכה שניה קרוים אחרונים כההיא דתנן בידים שאין המים האחרונים מטהרים אלא המים שעל גבי הידים עכ"ל והרי מצינו מפורש כן דעת הרשב"א לפרש אחרונים לגבי הראשונים ולא נפלאת לומר שכן היתה כונתו בדבריו שבתורת הבית:
ומה שכתבתי שנראה מדברי הרשב"א דדוקא כשנאמר באותו ענין ראשון הוא דניחא לן דקרי לשני אחרון הנה גם מדברי התוספות בנזיר ד' כ"א ד"ה אחרון נראה כן שכתבו ומשני דאחרון הוא אמצעי ואיידי דתנא ראשון תנא לישנא דאחרון והוא נמי דהוא (נראה דנכון לגרוס דהוא נמי הוא) אחרון לראשון עכ"ל משמע דדוקא בכי האי גוונא שנוכל לומר עליו שם אחרון לגבי הראשו הוא דמפרשינן הכי ועיין חידושי הרש"ש שאביא להלן (בד"ה ועל קא מה שהוקשה ובד"ה והגאון נצי"ב):
וכפי הנראה נעלמה תשובת הרשב"א הלזו מרב גדול בדורנו אבד"ק זעליחאוו יצ"ו במאמרו ילקוט סופרים שבהפסגה ח"ג שנדפס בשנתינו התרנ"ז (היוצא לאור ע"י ידידי הגאון מוהר"ר הלל דוד הכהן טריווש אבד"ק וילקי יצ"ו) צד ס"ט שכתב ששאלו אחד מאוהבי חופש כמתלונן מדוע נאמין לבנין בית השלישי שיבנה במהרה בימנו שהרי כתוב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון והשיבו כי נמצא אחרון על השני גם אם יש עוד שלישי בשמות סי' ד' והיה אם לא יאמינו וכו' לקול האות האחרון והיה אם לא יאמנו גם לשני האותות וכו' ולקחת מימי היאור וכו' והיו לדם ביבשת וראינו זאת רמוז בתורה והיה הדם לכם לאות על הבתים שמות י"ב י"ג שאות השלישי אות הדם יהיה לאות על הבתים עכ"ד יצ"ו ויפה השיבו וכיונה דעתו לדברי הרשב"א הנז"ל ואין לתמוה עליו שלא הזכיר תשובת הרשב"א כי אולי אין הס' מצוי אצלו וכן מטעם זה אין לערער עליו שלא הזכיר ממה שכתבתי אני הדל בשדי חמדתי בזה אך חידוש הוא שגם ידידי הגאון המו"ל יצ"ו לא הזכיר מה שכתבתי אני הדל וכבר ספרי מצוי בידו וביותר יש לתמוה על שניהם שנעלם מהם דברי רבינו התוספת יום טוב שציינתי בספרי ואביא דב"ק להלן איה"ש:
והנה בנדפס כתבתי בשם הרב נאות יעקב ד' ג' ע"ג שכן אמרו בזוהר הקדוש בפרשת משפטים ד' ק"ג ע"א והוא על הכתוב ושנאה האיש האחרון דהאיש השני הוה ליה למימר אלא וכו' וכן בכל זימנין מקדמאה ואילך הכי איקרי אחרון וכו' מנלן מבית שני דאיקרי אחרון דכתיב גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון דהא מקדמאה ואילך איקרי אחרון וגם הרב הון עשיר בשביעי דדמאי הביא דברי הזה"ק הללו לסייע להרב תוספת יום טוב ועל זה הוקשה לי ממה שאמרו בזוהר הקדוש שהביא הרב פני יצחק בליקוטיו ד' קל"ב סוף עמוד ד' דשאל הגמון לר' אליעזר על בנץ המקדש העתיד במהרה בימינו אמריתו דעתיד קודשא בריך הוא למיבנייה והא כתיב גדול יהיה הבית האחרון וכו' ראשון ואחרון יש שלישי לא יש ושהשיב אליהו זכור לטוב שבנין העתיד יהיה מעשה שמים ואמאי לא השיב אליהו דקרי ליה אחרון אף דאיכא אחרינא בתריה דהכי ארחיה דקרא כמו שאמרו בפרשת משפטים דאין לומר דלהפיס דעתו השיבו דבר המתקבל דבהא נמי הוה מיפייס כדמוכח מקרא את לאה וילדיה אחרונים וששוב ראיתי שדברי הזהר הם בפרשת פנחס ד' רכ"א ציינם הרב מוהר"א קריספין בהגהותיו לס' משק ביתי אות ס"ז ותשובת אליהו לא היתה לההגמון אלא לר' אליעזר כיעי"ש וכתבתי ששוב ראיתי דברי הרבנים תוספת יום טוב ושושנים לדוד בשביעי דמסכת דמאי משנה ג' וזכר דבר ואבות הראש והעמק דבר כיעי"ש ולפי שעל ידי שלא העתקתי דברי הרבנים הנז"ל גרמא לי אטרוחי רבנן קדישי ידידי הגאונים הנז"ל יחיו שהוצרכו להודיעיני מתשובת הרשב"א ואולי ישיג עוד איזה רב מאיזה בקיאות שנכלל בדברי אחד מהרבנים שציינתי ולא הבאתי דבריהם לכן אעתיק פה בעה"י כל דברי הרבנים המצוינים בנדפס בענין זה: ואלה דברי הרב משק ביתי באות ס"ו אחרון לפעמים מצינו דאחרון לאו דוקא אלא דלשני קורא אותו אחרון לגבי ראשון וכמו שכתב הרב תוספת יום טוב בפרק ז' דדמאי משנה ג' אמאי דתנן פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל זו עשויה תרומת מעשר עליהן ומעשר שני באחרונה) וז"ל ומעשר שני באחרונה אבל לשון התוספתא הבאות אחריהן וזה יותר נכון וכן יש לפרש באחרונה מה שאחרי אלו מעשר ולא מה שהוא באחרונה לכל הגרוגרת כולן שאין לו טעם שיאחרם עד לאחרונה ונמצא בכתוב כיוצא לזה וישם את השפחות וילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים ולא נמנע לקרות אחרונים לאמצעיים אף שיש עוד אחרים אחריהם והיינו דכלפי הקודמים עליהם קרוים אחרונים ושמעתי שמן הכתוב הזה תשובה להשואל בפסוק גדול יהיה כבוד הבית האחרון שעל בית שני נאמר ונמצא שאין עוד שלישי והתשובה שפירושו כמו אחרונים דלאה שיש עוד אחרונים לה כן בית שלעתיד שיבנה במהרה בימינו יהיה אחרון לזה השני וזכיתי להביא עד שני ועל פי שניהם יקום דבר דכתיב בפרשת שמות ושמעו לקול האות אחרון וחוזר ונותן עוד אות שלישי וכן נמצא ברייתות בסוף פרק קמא דתענית י"ד ע"ב ששנו אחרונות וצריך לפרש דרוצה לומר כלפי הראשונות ואין עד הכחשה ממשנה ז' פרק שלישי דגיטין דתנן אחרון ודייקינן התם מכלל דאיכא אמצעי וממאי דלמא כלפי קמא אקרי ליה אחרון לא קשיא דהתם דנוכל לומר שיש אמצעי אי לאו דהכי הוא דאיכא אמצעי לא הוה ליה לשנות אחרון דהא איכא לפרש משום דאיכא אמצעי הוא ששונה כן משום הכי דייק שפיר אבל היכא דליכא למימר שיש אמצעי מוכרח הוא שלשון אחרון כלפי קמא ושייך לומר אחרון על השני אף שאין לפניו אלא אחד עכ"ד התוי"ט בספר מאמר המלך ד' ק"כ ע"ב מה שכתב בזה ולי נראה ראיה ברורה לזה ממשנה ערוכה פרק ב' דידים משנה ב' נטל את הראשונה ונמצא על ידיו קיסם ידיו טמאות שאין המים האחרונים מטהרים וכו' והיינו מים שניים וליכא אמצעיים ביניהם כלל וכן כתב מרן בכסף משנה בששי מהלכות ברכות הלכה ט' (ד"ה ומ"ש רבינו) ובבית יוסף א"ח סי' קפ"א על מה שכתב הרמב"ם אחרון דהיינו השני ואייתי מתניתא בידי' ראיה לדבריו ועיין בטור סי' ק"ס במה שכתב האחרון אין צריך רביעית ודו"ק. אמר אהרן מה שכתב הרב תוי"ט מפי השמועה ומה שהוסיף עוד מדנפשיה מיעקב אבינו הן הם דברי רבינו הגדול הרשב"א בתשובה חלק רביעי סי' קפ"ז שכתב שאלה הלזו ושתי התשובות שהביא התוי"ט ועיין בזוהר פרשת פנחס דף רכ"א ובמשפטים ד' ק"ג ולהרב בית דוד בפירוש המשנה שם בשם הרמ"ז ולהרב שושנים לדוד שם ובכללי מרן מוהריק"א אשר בספר יבין שמועה ד' ק"ג ע"א דלפעמים קורא לאמצעי אחרון בנזיר ועיין מענה לשון ד' ג' סוע"ג עכ"ל הרבנים משק ביתי והמגיה ועיין עוד בתוי"ט בשלישי דמס' גטין משנה ו' שכתב גם כן דאין סתירה מסוגיא ההיא למי שכתב בשביעי דדמאי דאי לאו דנאמר כך דיכול למנות שלישי וכו' לא הוה ליה למיתני אחרון דדילמא אתי למיטעי:
והנה מה שציין הרב המגיה דברי הזוהר בשני המקומות הנ"ל כנראה שמטמין ברמז סתירת דברי הזוהר הקדוש בשני המקומות הנ"ל וכמו שהקשתי אני הדל בנדפס דלפי מה שאמרו בפרשת משפטים אין מקום להשאלה שבפרשת פנחס אך עתה התבוננתי וראיתי שאין שום סתירה דודאי אילו היתה השאלה על פי יתד התקועה שיהיה בנין שלישי ורק שהיה קשה לשון אחרון חרי שיש עוד בנין אחר אחריו בזה ודאי היתה צודקת התשובה שכן דרך הכתוב לומר אחרון אף בדבר שאינו הוא האחרון ממש כדכתיב את לאה וכו' אחרונים ואת רחל וכו' אחרונים אבל האגמון בקש לעקור את הכל ולהכחיש בקבלתינו האמיתית באמרו שבכתובים לא נזכר אלא בית ראשון ושני ולא שלישי ומניין לנו שיהיה בנין שלישי כלל וגם ר' אליעזר אף כי צדיק באמונתו יודע ועד שכן יהיה ולא נסתפק חלילה בזה מכל מקום שאל מאליהו אם יש רמז בכתובים לקבלתינו האמיתית כי הכתוב גדול יהיה מדבר על בנין השני והיכא רמיזא בנין השלישי ולזה אין די השיב שכן דרך הכתוב לומר אחרון על מה שיש עוד דבר לאחריו שזה דבר ידוע וזיל קרי בי רב הוא אבל אין בזה שום הוכחה ורמז לבנין השלישי והשיבו אליהו זכור לטוב שלא נרמז בכתוב בנין השלישי שאינו מעשה ידי אדם כי אם מעשה שמים ויהיה במהרה בימינו אמן:
ומה שציין הרב המגיה ליבין שמועה דף ק"ג הנה בדפוס שלפני (ווארשא הלכות עולם לו) הוא בדף ס' ע"א ד"ה לפעמים ולא ציין מרן סוגית הש"ס דנזיר והרב זכור דבר מראה מקום הוא כמו שאביא דבריו להלן איה"ש. ועל מה שהוקשה להרב תוספת יום טוב מההיא דגטין דף כ"ט דדייק בש"ס מדתני אחרון מכלל דאיכא אמצעי ונדחק ליישב דשאני התם כיון דאיכא למישמע וכו' כנז"ל ראיתי בחידושי הגאון מוהרש"ש לנזיר דף כ"א ע"א שכתב וז"ל שם ומאי אחרון דקתני מצעי ואיידי דתני ראשון תני אחרון וכן מצינו בקרא ואת לאה וילדיה אחרונים ולא קשה מזה על הא דדייק בגיטין שם מלשון חרון כדהבאתי לעיל הוא משום דלא תנן מקודם ראשון והכא ל"ק לא משום איידי כו' והתוי"ט בפ"ז דדמאי משנה ג' לא דק במחכ"ת וכן יפול בזה מש"כ אני ברפ"ב דב"ק עכ"ד ודבריו נכוחים ומתבאר כן מלשון תשובת הרשב"א חלק ד' סי' קל"ז שהבאתי למעלה (בד"ה וראיתי נכון) כמו שכתבתי שם ואם היה רואה את דב"ק היה שמח לקראתם (ועיין לקמן בד"ה והגאון נצי"ב):
ומרן מוהרד"ף בספר שושנים לדוד במס' דמאי שם הביא מה שהשיב הרמ"ז על דברי הרב תוספת יום טוב דאין תשובתם שלמה שעוד יש להם פתחון פה לומר דהתם איכא אחרונים תרי זימני וכו' אבל התירוץ הנכון שנקרא אחרון ממש לבנין ידי אדם כי השלישי יכוננהו ה' וכו' וכן אמרו בזוהר פרשת פנחס ע"כ הרב המחבר כתב על דבריו שאם דבריו אמת ויציב גם דברי התוספות יום טוב אמת ואמונה שכן מפורש גם כן בזוהר בסבא דמשפטים והביאו הרב הון עשיר מקדמאה ואילך אחרון קרינן ליה וכו' מנלן מבית שני דכתיב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון דהא מקדמאה ואילך אחרון איקרי עי"ש ונראה שאותו פ' של הסבא הוא ג"כ ראיה שהרי כתיב ושנאה האיש האחרון לא יוכל בעלה הראשון וכו' שת' (ש"מ) הא אחר דלאו ראשון יקחנה ואמאי קרי לשני אחרון אלא ודאי מקדמאה ואילך אחרון אקרי ומיהו הא נמי איכא למידחי כמו ההיא דמשה דכשנשאת לשני אכתי לא ידעה שתתגרש ממנו משום הכי שייך לקרותו אחרון עכ"ל ומה שכתב כמו ההיא דמשה וכו' כוונתו למה שהשיב הרמ"ז על ראיית התוספות יום טוב מקרא ושמעו לקול האות האחרון וכו' דאין ראיה דהתם כשאמר לו ה' האות האחרון עדיין לא ידע משה מן השלישי שאחר כך נאמר והיה מימי וכו':
והרב זכור דבר בחלק ח"מ דף מ"ב אות י"ט כתב וז"ל אחרון שייך לומר אף שלא יש מקודם אלא אחד כ"כ תוי"ט בפ"ז דדמאי ועיין מאמר המלך באות אל"ף ומה שכתב הרב תוספת יום טוב דגם לאמצעי קרינן לפעמים אחרון והביא ראיות עי"ש עיין תשובת הרשב"א חלק רביעי סי' קפ"ז שכתב כדבריו ממש ולכאורה נראה דאישתמיט מינייהו מלכי סוגיא ערוכה בנזיר דף כ"א ע"א שמבואר להדיא כן ועיין יבין שמועה דף ק"ג ע"ד ד"ה לפעמים ובמענה לשון אות א' ועיין גטין דף כ"ט ע"ב דתנן ואין שליח האחרון ופירש רש"י ולא תנן השני ולהתוי"ט במתניתין שם מערכי לב ח"ב דף רנ"ו ע"ג עכ"ל ומה שציין להתוי"ט בגיטין כבר הבאתי דבריו שבמסכת דמאי שבאר שאין סתירה לדבריו מסוגיא דגיטין הנ"ל:
וגאון עוזנו הרב אבות הראש יצ"ו בדף פ"ז ע"ב בהדי דקא מייתי ברייתא השנוייה בברכות דף ס"א ע"א רב אומר בגדולה מתחילין וכו' בקללה מתחילין מן הקטן בתחלה נתקלל הנחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם כתב שמזה ראיה לדברי הזהר פרשת משפטים דף ק"ג והרשב"א ח"ד סי' קפ"ז ותוי"ט פ"ז דדמאי משנה ג' שהרי סוף ואחרון משמעות אחד להם עכ"ד יצ"ו והאמת דלפי נוסחת הש"ס שבברכות הנ"ל יפה אמר רב דסוף ואחרון משמעות אחד להם וכן בראשונה ובתחלה אמנם לא זכר הרב דברייתא זו איתא בפרק שני דתענית דף ט"ו ע"ב ושם הגירסא בתחלה נתקלל הנחש ואחר כך חוה ואחר כך אדם כיעי"ש. ובספר דקדוקי סופרים לידידי הגאון מוהר"ר רפאל נתן נטע ראבינויטץ אבד"ק מינכען יצ"ו בברכות שם כתב בהגהה דבב"ן [בית נתן] בתחלה נתקלל נחש ואחריו חוה ואחריו (ואחריה) אדם ושכן הגירסא בכתובת יד והביא הגירסא שבש"ס תענית הנ"ל וכתב שכן היא גירסת הספרא והילקוט ואם כן אין ראיה זו ברורה:
והגאון נצי"ב בהקדמתו לס' העמק דבר (על התורה) באות יו"ד כתב יש לדעת הכללים המתבארים אחר החקירה אין לסתור אם נמצא במקום אחר יוצא מן הכלל דודאי יש בזה דרש וכו' והנני להראות עוד דוגמא לדבר דמשמעות אחרון פירשו בגיטין דף כ"ט ע"ב דמדתנן ואין שליח אחרון וכו' דשליח עושה שליח היינו משום דלא תנן ואין שליח השני הרי מבואר דעל שני דברים לא שייך לשון אחרון על השני וכבר הקשה בזה בתוי"ט פ"ז דדמאי משנה ג' מכמה מקראות דכתיב אחרון על השני ואישתמיטתיה גמרא בנזיר דף כ"א ע"א דקאמר מאי אחרון דקתני אמצעי ואיידי דתנא ראשון תנא אחרון למדנו דהיכא דלא כתיב ראשון לא שייך לכתוב על השני אחרון אם לא שיש אמצעי אבל היכא דכתיב הראשון כתיב על השני אחרון וכו' (שקיל וטרי במאי דכתיב ואלה דברי דוד האחרונים ובסוגיא דמועד קטן דף ט"ז ע"ב בהאי פיסוקא עי"ש) אלו תורף דב"ק ודבריו הם כדברי הגאון הרש"ש בחידושיו לנזיר שהבאתי למעלה (בד"ה ועל מה שהוקשה) וכבר כתבתי שם שכן מוכיחים דברי תשובת הרשב"א שיש חילוק בין כשנאמר באותו ענין ראשון לכשלא נזכר ראשון כי אם אחרון בלבד:
שוב נדפס (בששון) חלק רביעי מהפסגה וראיתי בסוף צד 35 שהרב מוהר"ר זלמן אוסטרווסקי מעיר סמילא יצ"ו שהשיג על הכתוב בהפסגה חלק ג' הנ"ל וז"ל בשומי מבט עיני על המרגניתא הזאת נצבתי משתאה שהדברים האלה השאלה מדוע כתיב (חגי ב') גדול יהיה כבוד הבית האחרון על השני אחרי שיהיה בית שלישי ב"ב והתשובה שכן נמצא בשפת קדשנו אחרון במקום השני גם כשיהיה שלישי בשמות ד' כבר כתובות בספר ימין צדקי לה"ה ריב"ל אשר השיב לאיש בער ועוד ביתר ביאור יעיין שם הקורא וירוה צמאונו עכ"ד יצ"ו וספר ימין צדקי שהזכיר שדבר בזה לא ראיתי ולא שמעתי ממנו בלתי היום ואולי הובאו שם דברי הרשב"א ותוספת יום טוב או גם דברי איזה רבנים שכתבתי ולא מצינא למימר ניתי ספר וניחזי כי אינו מצוי אצלי:
אמנם ראיתי שם (בהפסגה הנ"ל) בצד 36 במאמר אשריך שזכית וכו' להרב מוהר"ר משולם זוסיא כהנא מעיר קאמניץ יצ"ו הן כל יקר ראתה עינו דברי הרב תוספות יום טוב דמסכת דמאי הנ"ל ודברי הזוהר הקדוש שבפרשת משפטים שהזכרתי בנדפס אך גם הוא יצ"ו לא ראה תשובת הרשב"א שבחלק ד' הנ"ל ושאר דברי הרבנים הנ"ל שבלי ספק אין מצוים אצלו ומנייהו דרבנן קדישי יצ"ו וממני הדל תסתיים שמעתתא ועי"ש מה שכתב בשם ס' צמח צדק להרב הצדיק מווישניצו באוסטרייך וגם ס' זה לא ראיתיו ועוד הביא בשם ספר אוצר השרשים וז"ל ויש אחרון שיש אחרון אחריו רוצה לומר שעניינו זמן רחוק בעתיד כמו למען תספרו לדור אחרון ואמר לדור אחרון ומסיים בהדיא בניכם אשר יקומו מאחריכם הרי לך פשוטו של מקרא כי אחרון אינו אחרון ממש וכו' עי"ש ועיין שם בצד 65 במאמר נתיב חכמים אות א' שהזכיר ששאלה זו (על בנין השלישי) נשאלה בזהר פרשת פנחס המוזכר למעלה וכתב ששוב יישב ר"א שאלה זו שהבית שני אחרון למעשה בשר ודם וכו' וישוב זה מפי אליהו זלט"ו נאמר שם כיע"יש ובספר שו"ת הד"ר ח"ב לידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו ראיתי בסימן כ"ט אות עט"ר בדף מ"ג ע"ד (בד"ה והנה) כי השבח השביח דברי הגה"ץ מדזיקוב ז"ל (על שאלת המין בפסוק גדול יהיה כבוד הבית האחרון וכו') דמצינו לאה וילדיה אחרונים ורחל ויוסף אחרונים הרי דגם הממוצע נקרא אחרון נגד הראשון וכו' עי"ש והאמת שהדברים נכונים נחמדים מזהב ופנינים אמנם חידוש הוא שנעלמה מעיניהם תשובת הרשב"א שהבאתי בראש אות זו ודברי רבינו התוספת יום טוב ושאר רבנים המובאים למעלה: