אור ברסלב
שדי חמד פאת השדה מערכת א מערכת א › סימן נח

שדי חמד פאת השדה מערכת א· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת א · סימן נח

סימן נז

אסמכתא לא קניא כתבתי בנדפס באות רמ"ט דברי הגאון שואל ומשיב בח"א סי' ע"ב במי שנתחייב ליתן תקיעת כף על פי מה שחייבוהו בית דין ואמר התובע אם יתן הוא ת"כ אתן סך פ' לבהכ"ן וכו' אם יש בזה דין אסמכתא וכו' עי"ש ונשמט משם סיום הלשון והוא זה ומה שהאריך שם (בשו"מ) על מה שרצה לחדש הרב שער המלך בפרק י"א מהלכות מכירה בה"ז דבתנאי דלשעבר לא שייך אסמכתא וכו' הנה הגאון הנ"ל לא היה נמצא אצלו ספרי רבני הספרדים לכן למצוה אחשוב להודיע כי ראיתי בספר זכור לאברהם בחלק ג' בחלק ח"מ במערכה זו שכתב הרב המגיה (בסק"ג) וז"ל כל מילי דאסמכתא בקנין ומעכשיו וכיוצא דלא מבטלי משום קנין בטעות היינו דאסמכתא הוי בדבר העתיד אם לא באתי אם לא אעשה וכו' אבל כשהוא בדבר שעבר שאי אפשר להיות אלא מה שהיה אין זה אלא שכחה וטעות דסבר דהכי הוה מעשה ולאו מידי הוא מאותו קנין כן כתב שם בשם הרב בית דוד בח"מ סי' י"א דף ט"ו ע"ג והעיר על הרב שער המלך דאישתמיט מניה דברי הרב ב"ד עי"ש. ולפי הנראה הם דברי הרב מטה שמעון שהזכיר מקודם ולדעתי אין בזה משום ונעלם כי היו בזמן אחד ולפי ריחוק המקומות לא נפלאת לומר שלא ראה את ס' ב"ד כלל ואף אם הוזכר בספרי באיזהו מקומן אולי ראהו באקראי ואין עליו האחריות לעיין בכל ספרו) והשגתי ספר יקר דברי גאונים להגאון חיים אריה כהנא מסיגיט יצ"ו וראיתי שבכלל א' אסף וקבץ כמה חידושי דינים בדין אסמכתא ושם באות ב' הביא מ"ש בזכור לאברהם הנ"ל:

ועיקר דין אסמכתא לא קניא אם הוא מדאורייתא או אינו אלא מדרבנן הנה בנדפס באות רמ"ז הבאתי מה שכתב רבין חסידא בארעא דרבנן אות ע"א בשם הרב בית חדש ח"מ סי' ר"ז סעיף ט"ז (בסוף ד"ה ומ"ש ור"י חולק) לחד שינויא לדעת רבינו הטור דכל ענייני אסמכתא אינו אלא מדרבנן דמדאוריית' סמכתא קניא וכתב הרב ארעא דרבנן שכן כתב רש"י בשבועות דף מ"ז ע"א (בד"ה משחק בקוביא וז"ל גזל דרבנן הוא דאמרינן אסמכתא לא קניא אבל מדאורייתא לאו גזלן הוא עכ"ל) וכתבתי שהיה לו להביא גם דברי רש"י בשבועות דף ל"א ע"א בד"ה בל משחק בקוביא מדאורייתא מיחזא חזי שלא פסלה תורה אלא עד חמס שנוטל בחזקה ורבנן גזרו ביה ועשוהו גזלן מדבריהם ואמרו אסמכתא היא ולא קניא עכ"ל והוא בסיגנון לשונו שבדף מ"ז הנז"ל ואני הדל כתבתי דנראה לי דאין כונת רש"י בשתי מקומות הנ"ל לומר דעיקר דין אסמכתא לא קניא הוא מדרבנן מדכתב הרב בית חדש) אלא כונתו לומר דמשחק בקוביא מדאורייתא חשיב אסמכתא ורבנן הוא דאמור דחשיב אסמכתא וציינתי לעיין בסנהדרין דף כ"ד ע"ב דפליגי בטעמא דפיסול משחק בקוביא אי משום דאין עוסקין בישובו של עולם או משום דהוי אסמכתא דמובן דלטעמא דאין עוסקין בישובו של עולם ודאי דפיסול מדרבנן ואף מאן דאמר משום אסמכתא אינו אלא מדרבנן משום דמדאורייתא הוי בכי האי גוונא אסמכתא כדאמר רב ששת התם וכן מתבאר מדברי התוספות שם בד"ה ואלו הן הפסולין שכתבו וכל פיסולי דמתניתין פסולי דרבנן נינהו משחק בקוביא אפילו למאן דאמר אסמכתא היא דאסמכתא לא קניא מכל מקום אינו דאורייתא כיון שאינו סבור לבא לידי פסול דאורייתא עכ"ל כוונתם לפי דעתי כן היא דודאי עיקר הדין דאסמכתא לא קניא מדאורייתא היא אלא דמאי דאמרינן במשחק בקוביא דיש בו משום אסמכתא אינו אלא מדרבנן וגם הבאתי דברי הרב שפתי כהן בסי' ר"ז ס"ק ח"י שכתב שדברי הרב בית חדש תמוהים ודחה ראיתו וכתבתי שנראה מדבריו שלא לבד ראיתו הוא דוחה אלא בעיקר סברתו הוא חולק אלו תורף הדברים שכתבתי בנדפס ועתה ראיתי לידידי הגאון מוהר"ר רפאל שפירא אבד"ק באברוסק יצ"ו הובאו דבריו בהעמק שאלה בפרשת מקץ שאלתא ל"א סק"ה שדקדק מדברי רבינו השאלתות שם שסובר דמדאורייתא נמי אסמכתא לא קניא וכדעת הש"ך בח"מ סי' ר"ז ס"ק ח"י וכן מוכח מדברי התוספות בראש השנה ד' כ"ב ד"ה אלו ובסנהדרין דף כ"ד ד"ה אלו שסוברים דאסמכתא לא קניא הוי מדאורייתא וסיים אבל הקצות החשן והנתיבות שם הביאו דברי המרדכי בשם רבינו נתנאל דמן התורה אסמכתא קניא דילפינן מערב ורק מדרבנן לא קני ונראה דזה גם כן דעת רש"י בשבועות דף מ"ז וכו' (הביא לשון רש"י) והיינו דמפרש כמו שכתבתי דהיינו טעמא דמשחק אינו פסול רק מדרבנן משום דאסמכתא לא קני הוי רק מדרבנן ועי"ש בדף ל"א בד"ה אבל ובראש השנה שם בד"ה בקוביא ונראה שזה גם כן דעת רבינו עובדיא בסוף פרק קמא דראש השנה שכתב משחק בקוביא וכו' ואמור רבנן אסמכתא לא קניא והרי הן גזלנין מדדבנן עכ"ל והוא כמו שכתבתי ובזה מיושב קושית התוספות יום טוב שם עכ"ל ועל פי יסוד זה בנה כמה בניינים בחכמתו הרמה. גם מרן המחבר העמק שאלה בהשמטות לסוף ספר שמות בדף קי"א ע"ג אות י"ג מסכים לדבר מר חתנו דשיטת רש"י היא דמדאורייתא אסמכתא קניא ושכן כתב גם הר"ן בחידושיו לסנהדרין בפרק זה בורר והכי דייק לשון רש"י בסנהדרין דף כ"ד ע"ב ד"ה לא קניא והוה ליה כעין גזלה בידו אבל לא גזלה ממש ושדעת התוספות היא דמדאורייתא אסמכתא לא קניא והוסיף לבאר בזה מה שכתב רש"י בסנהדרין שם והיכי דמי אסמכתא כגון אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא והתוספות מחקו וכל חד אזיל לשיטתיה הנ"ל אלו תורף דב"ק עי"ש:

והנה מה שהביא הגאון מוהרר"ש הנ"ל יצ"ו מדברי רש"י בשבועות שתים המקומות הנ"ל כבר כתבתי על דברי הרב ארעא דרבנן שנראה לדעתי העניה דאין משם הכרח שסובר שדין אסמכתא לא קניא הוא רק מדרבנן וחידושי הר"ן לסנהדרין אין אצלי ואיני יודע אם סברא דנפשיה קאמר שהוא מדרבנן או אליבא דרש"י קאמר ואיה מקום דברי רש"י דמוכיח משם שכן שיטת רש"י בזה ומה שהביא מדברי רש"י בראש השנה שכתב בד"ה אלו הן הפסולין משחק בקוביא חתיכות של עצם שמשחקין בערבון ואמור רבנן אסמכתא לא קניא והרי הן גזלנים מדרבנן דמדאורייתא אינו קרוי גזלן אלא החוטף מיד איש כדכתיב ויגזול את החנית מיד המצרי עכ"ל ובסיגנון זה הם דברי רבינו עובדיא עי"ש והנה ודאי אין כונתו להוכיח כן מלשון רש"י שכתב ואמור רבנן אסמכתא לא קניא דמשמע דרבנן הוא דאמרו אסמכתא לא קניא שאם כן היה לו לתמוה על שיטת רבותינו השאלתות והתוספות שסוברים דמדאורייתא הוא דאסמכתא לא קניא והרי בפרק איזהו נשך דף ס"ו ע"ב אמר רב פפא אף על גב דאמור רבנן אסמכתא לא קניא וכו' ושם אמר רב נחמן השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא וכו' הנך רואה שלשון רש"י לישנא דגמרא הוא ותיקשי ליה מינה לשיטת הסוברים דמדאורייתא אסמכתא לא קני אלא מדשתיק מהא מוכח שאין הוכחתו מלשון ואמור רבנן וכו דנקיט רש"י שזה יש לדחות ולפרש שכונתו שפירשו רבנן הדין תורה דאסמכתא לא קניא וכמו שכתבתי בנדפס באות רג"ע שמצינו בכמה מקומות לשון אמרו חכמים אדברים שהם מן התורה וגם בקונטריס זה לעיל באות כ"ב כתבתי בזה בס"ד והוכחת הגאון יצ"ו מדברי רש"י היא מדכתב רש"י שהם גזלנים מדרבנן דמדאורייתא אינו קרוי גזלן אלא החוטף ואם כן גם בכל ענייני אסמכתא דאינו חוטף דבר מחברו יש לומר כן דאינו אלא מדרבנן כן נראה כונת הוכחתו מלשון רש"י ורבינו עובדיא ואף שלא סיים כלשון רש"י (דמדאורייתא אינו קרוי גזלן אלא החוטף) משמע ליה שזו היא כונתו כדברי רש"י אך לדעתי העניה גם מלשון זה אין הכרח דעיקר דין אסמכתא מדרבנן דוקא הוא אלא כונת רש"י דלענין לפסלו לעדות משום גזלן אינו פסול אלא מדרבנן אף דמדאורייתא לא קניא וכמו שכתבו התוספות בטעם הדבר כיון שאינו סבור לבא לידי פסול דאורייתא וכו':

ואשימה עיני בדברי המפרשים בסוגיא דראש השנה וראיתי בחידושי הגאון הרש"ש שכתב וז"ל רש"י בד"ה בקוביא ואמור רבנן וכו' קשה. א'. לשון ואמור רבנן דלכאורה אסמכתא דלא קנה הוא מן התורה עיין סמ"ע סי' ל"ד סק"מ ובתומים שם ובסי' ש"ע סק"ג. ב'. דבריו סותרים זה את זה דכיון דאינו קרוי גזלן אלא החוטף אף אי אסמכתא קני מן התורה לא יפסל מן התורה. ג'. דהא דאמרינן דאינו קרוי גזלן וכו' היינו שאינו נופל עליו תואר גזלן אבל מכל מקום לעדות פסול דלא גרע מכופר בפקדון דפסול לעדות ומשמע דהוא מן התורה ושתי קושיות ראשונות יש ליישב דלישנא דאמור רבנן היינו דחכמים אמרו שכן הוא דין תורה כמו בסוכה ד' מ"א ע"ב שאמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו ובריש פרק ג' דנדרים ארבעה נדרים התירו חכמים ולשונם בגטין ד' פ' ט"ו עריות שאמרו חכמים וכו' עכ"ל. והנה במה שדקדק מלשון אמור רבנן עיין מה שכתבתי על דבריו לעיל באות כ"ב (בד"ה אף גם זאת) ודאתאן עלה הנך רואה שנחה דעתו לפרש בדעת רש"י דאסמכתא לא קני הוא מן התורה והביא שכן דעת הגאונים סמ"ע ותומים וחידוש הוא שלא זכר דברי הגאונים בית חדש ושפתי כהן הנז"ל ומדברי הריטב"א בחידושיו לראש השנה שם מתבאר שסובר דאסמכתא דלא קני הוא מן התורה שכתב וז"ל המשחק בקוביא האי פסולא דרבנן הוא ולמאן דפסיל ליה התם לפי שאין עסוקים בישובו של עולם הא ודאי מדרבנן הוא ולמאן דפסיל ליה התם מדין אסמכתא אף על גב דאסמכתא דלא קניא גזילה דאורייתא הוא מיהו כיון דלא משמע להו לאינשי דהאי ליהוי גזל לא מיפסיל מדאורייתא וכדאמרינן בעלמא לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו עכ"ל הרי שכתב דאסמכתא לא קני הוי גזילה דאורייתא אלא דליפסל לעדות לא מיפסיל מדאורייתא משום דלא משמע להו לאינשי וכו' והרמ"ה בחידושיו לסנהדרין ד' כ"ד ע"ב (בד"ה ומתמהינן) על מאי דאמר רמי בר חמא דפיסולא דמשחק בקוביא הוא משום אסמכתא כתב דהוה ליה כגזל וגזרו בי' רבנן אבל מדאורייתא לאו גזלן הוא דהא מדעת בעלים קשקיל ולא קעבר אלאו דלא תגזול עכ"ל נראה שגם כונתו היא כן דאף על גב דמדאורייתא הוא דאסמכתא לא קני מכל מקום אינו נפסל מן התורה משום דלא הוי גזלן מטעם שכתב הריטב"א והרמ"ה הנ"ל:

שוב נתכבדתי (בשנת תרנ"ו) בספר בית יצחק יו"ד ח"ב די שדר לן מרן המחבר אבד"ק לבוב יצ"ו וראיתי בקונטריס אחרון סי' י"ב אות ב' שהזכיר מחלוקת הבית חדש ושפתי כהן אם אסמכתא דלא קני הוא מן התורה או מדרבנן והוקשה לו לדעת הסוברים דמדאורייתא לא קני למה משחק בקוביא אינו פסול אלא מדרבנן מאחר דמדאורייתא לא קני ותירץ ושמא משום דלא משמע לאינשי איסורא וכיונה דעתו לדעת הריטב"א בחידושיו לראש השנה שהבאתי למעלה וסיים וכן נראה מתוספות סנהדרין ד' כ"ד שכתבו ומכל מקום אינו דאורייתא כיון שאינו סובר לעשות איסור תורה משמע דבאמת לא קני מדאורייתא רק הואיל ולא משמע איסורא לא פסיל אלא מדרבנן דלא כהבית חדש:

וממה שכתבתי בנדפס שם על דברי הרב קהלת יעקב בתוספות דרבנן אות כ"ב מתבאר שהייתי סבור דמה שהביא במרדכי פרק שור שנגח סברת רבינו נתנאל דאסמכתא קני מדאורייתא סותר למה שכתב בתחלה דמוכח שסובר דאסמכתא מדאורייתא לא קניא אך ראיתי בבית יצחק שעמד בסתירת דברי המרדכי ושתי דרכים לפניו בישוב דברי המרדכי. א'. דגם מה שכתב מתחלה כך כוונתו דבשבועה ותקיעת כף אף מדרבנן מהני כיון דרובן על ידי דאי כקראי דמייתי לכן לא תקנו רבנן דלא יהני. ב'. שמא כאמת אחר כך דמייתי סברת רבינו נתנאל אין צריך לראיה ראשונה רק כיון דמדאורייתא קונה מועיל השבועה ותקיעת כף עכ"ל ולפי זה דעת הרב המרדכי גם כן היא כדעת הרב בית חדש (שלא כמו שהייתי סבור דרק סברת רבינו נתנאל אתיא כדעת הרב בית חדש) ואם כן הדר הוא ממה שכתב בתחלה לדחות דברי הבית חדש ובס' כלילת שאול לידידי הגאון מוהר"ר שאול חיים הלוי איש ירושלים יצ"ו בסוגיא כ"ט ראיתי שהביא סברת הרב בית חדש וכתב שהרבה יש לדבר בזה וראה שבמלא הרועים העיר בדבריו והשיג עליו וכו' ואני הדל עיינתי במלא הרועים סי' ז' (כי שם ביתו) ולא ראיתי שדבר מזה:

והנה ידידי הגאון מוהר"ר ישראל חיים דייכעש אבד"ק וולאדיסלאווא יצ"ו במכתבו אלי (בשנת תרב"ן) כתב לי בענין זה וז"ל בשדי חמד חלק הכללים באות רמ"ז פלפל כתרה"ג בדברי הב"ח ח"מ סי' ר"ז שכתב דאסמכתא מן התורה קניא ולא זכר כ"ת לדברי הגהות מרדכי פרק זה בורר והשלטי הגבורים שם שכתבו ומיהו מדאורייתא אסמכתא קניא דכתיב אנכי אערבנו ומניה נפקא לן ערב דהוי אסמכתא ומכאן אומר רבינו נתנאל דלגבי צדקה אסמכתא קניא דכח צדקה עדיף עכ"ל ובמרדכי במס' ב"מ סוף השוכר את הפועלים מבואר להדיא כדברי הש"ך שהשיג שם על הב"ח הנ"ל וז"ל המרדכי שם פסק ר"מ כל תנאי שבממון שהתנה עליו בתחילתו בשעת מעשה תנאי קיים בלא קנין ומשתעבד עדיין ערב בשעת מתן מעות מדאשכחן ליהודא שנשתעבד בדברים אע"ג דלא מטי הנאה לידיה בסג"פ עד דמסיק אפי' למ"ד אסמכתא לא קניא משתעבד בההיא הנאה דמהימן ליה וחשיב כאלו קבל על זה כסף ומהאי טעמא מסקינן הכא מתנה ש"ח להיות כשואל בדברים בההיא הנאה דמהימן ליה ולא אמרינן אסמכתא היא עכ"ל ומפני זה כתב הר"מ הובא במרדכי ב"ק פ' שור שנגח ד' וה' דאין דין אסמכתא להקדש משום דהא דאמרינן אמירתו להקדש כמסירתו להדיוט דמי הוא כמסירה המועיל בהדיוט ולא מטעם שכתב הר"ן שם דמן התורה אסמכתא קניא ועדיף כח הקדש דהר"מ לשיטתו אזיל בזה דס"ל דמה"ת אסמכתא לא קניא כמבואר בב"מ הנ"ל ומשו"ה הוכרח לטעם אחר: ולכאורה יש להוכיח דגם הרי"ץ והרז"ה והרמב"ם כולהו ס"ל כשיטת הר"מ הנ"ל דמה"ת אסמכתא לא קניא דהנה בב"מ (ס"ו ע"ב) אר"נ השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא הדרא ארעא והדרא פרי וכתבו הרי"ץ והרז"ה והרמב"ם דהטעם הוא משום דהוי ריבית קצוצה ולא מטעם מחילה כהרא"ש ועיין בב"י ח"מ שם לסי' ר"ז סעיף י"ג) ואי נימא דמה"ת אסמכתא קניא ורק מדרבנן הוא דלא קניא קשה אמאי הדרא פרי הלא אין זה אלא רבית דרבנן דקי"ל דאינה יוצאה בדיינין. אע"כ צ"ל דס"ל דמה"ת אסמכתא לא קניא:

אמנם יש לדחות עפ"י מ"ש הב"י באה"ע סי' כ"ח אות ז' דקידשה בחוב במעמד שלשתן הוי קידושי תורה דכיון דהיא קונה להמלוה מדרבנן ממילא הוי שלה מה"ת עי"ש ה"נ י"ל דכיון דרבנן אמרו דאסמכתא לא קניא ממילא הוי רבית קצוצה מה"ת וע' ברמב"ם פ"ו מהלכות מעילה ה"ד ובפ"ג מהל' מכירה ה"א ובתוס' ב"ק ע"ט ע"א סוד"ה תקנו וכו' וע' בפרי חדש יו"ד סי' ק' סק"ג. וע"ש בכ"מ ובלחם משנה דהל' מעילה שם הלכה ט' מה שהניחו דברי הרמב"ם בצ"ע ולא ראו דברי הרשב"א בתשו' חלק ה' סי' רנ"ו דלפמ"ש הרשב"א שם א"ש ג"כ דברי הרמב"ם אלה ודו"ק. וע' במחנ"א הל' קנין מעות סי' י"א ובכסף נבחר כלל ק"ח מ"ש בשם צרור המור וזהו נגד דברי הרשב"א הנ"ל וע' באחרונים מה שהאריכו בכלל זה וכולם לא, ראו דברי הרשב"א אלה בתשו' הנ"ל ויש להאריך הרבה בזה ואקצר כעת ועוד חזון למועד אי"ה. ובמקום אחר הוכחתי דהרמב"ם ס"ל דמה"ת אסמכתא קניא וכבר נדפס זה משמי בס' אורח לחיים סי' ח' עכ"ד יצ"ו. אמר המחבר מה שהשיג עלי שלא הבאתי דעת רבינו נתנאל דקאי בשיטת הרב ב"ח הנה המעיין בספרי יראה שכתבתי שהגאון יד שאול הביא דברי הרב המרדכי בשם רבינו נתנאל שסובר כמו שכתב הרב בית חדש לדעת הריב"ה דאסמכתא לא קניא הוא רק מדרבנן וכל השקלא וטריא שלי שם היתה אם נוכל לייחס בדעת רבינו הטור שסובר דאסמכתא קניא מן התורה דממחלוקת הראשונים גבי הקדש וצדקה מוכח בהיפך וכן מתשובת הרא"ש שהביא מרן הב"י בח"מ סי' ר"ז סי"ח וכו' וכו' עי"ש:

גם ידידי הגאון מוהר"ר יוסף לערנער אבד"ק וואלטישסק יצ"ו כתב לי בזה וז"ל למען לא אראה פניו ריקם בלי שום ד"ת הנני לציין בחפזי הערות קטנות בקונטריס הכללים אות אל"ף אות קטן רמ"ז הביא כבודו דברי הב"ת דאסמכתא קונה מדאורייתא וסיים דלפי הנראה לא ראה הרב ארעא דרבנן דברי הש"ך ס"ק ח"י ואח"כ הביא דברי הג' ידות נדרים ביד שאול שהביא כן בשם המרדכי וכו' ותמוה שלא העיר שבדרכי משה שם בסי' ר"ז מביא כן בשם המרדכי וכבר העיר שם בנתיבות להקשות מזה על דברי הש"ך שם ולענ"ד גם הראש ז"ל ס"ל כן ומש"ה כתב בתשובה כלל ע"ב דקיי"ל אסמכתא קניא ואין בה משום גזלה דנסתבך בזה בקצה"ח סק"ה ולדברינו יבואו דבריו כחמר דדעתו דאסמכתא קונה מה"ת שוב ראיתי דכבר ישב על מדוכא זו הגאון בעל מחנה אפרים ז"ל בהלכות זכיה ומתנה סי' ל"ה ובתחילה עלה בדעתו כדעת הקצה"ח ואח"כ מסיק דאסמכתא ל"ה אלא גזל דדבריהם וכל גזל דדבריהם לא מפקינין מיני' דכל בדרבנן לא מחתינין לנכסי' וכ"כ שם בהגהותיו לרמב"ם לה' מכירה ריש פי"א דבתפס לא מפקינין מיני' ע"ש שהוכיח שכן דעת הרי"ף ורמב"ם ורש"י ביומא ובשבועות ובחדושי אמרתי ליישב בזה דברי הרמב"ם במ"ש בפי"א מהל' מכירה ה"ד והם דברי הש"ע בסי' ר"ז סעיף י"א בערבוני מחול לך דקנה זה הערבות שהרי הוא ת"י עכ"ל דרבים תמהו בזה וכנודע ולפי האמור הטעם נכון מאד דאף דהוי אסמכתא מ"מ כיון שהוא ת"י לא מפקינן מיני' ובזה א"ש הא דסי' כ"א דבעינין קנין דשם לא החזיר לו השטר דביד שליש הוי כשניהם מוחזקים וכמ"ש התוס' ריש ב"מ (ובחידושי הארכתי דהוא מחלוקת הפוסקים עי' משל"מ פט"ו מטוען ה"ט ובאה"ע סי' ג"ן בהג"ה סעיף ב' ובח"מ שם ס"ק ח' וסק"ט ובס' בית מאיר שם סעיף ב' וברשב"א בחידושי' בגטין נ"ג ובנו"ב מהדו"ת חלק אה"ע סי' צ"ה ועי' בבית מאיר סי' ע"ז סעיף ג') ושטר העומד לגבות כגבוי דמי ע"כ ל"ח ת"י ואף דקיי"ל דלאו כגבוי דמי עי' בס' תקפו כהן סי' ק"ל דל"ח הלוה כתפוס משום דשטר כגבוי דמי ואף דבשער משפט סי' תכ"ד אות א' האריך להוכיח דלא כהש"ך דאף בשטר מהני תפיסה וכ"כ באו"ת בקיצר ת"כ שלו מ"מ לענין זה י"ל כגבוי דמי כעין שכתב הכנה"ג לענין מחילה בתפיס שטרא מובא בקצה"ח סי' י"ב ויש לי אריכות בזה ואכ"מ:

ומה שהעיר שם בסי' רמ"ט על השואל ומשיב בח"א סי' ע"ב הנה על גוף סברתו שם יש להעיר דהסברא הוא להיפוך שהוא באמת הלעתיד אם יתן חבירו ת"כ על שקר או לא יתן ואם יתן ויעשה דבר כזה גמר להקנות לצדקה דגם בעלמא כשמתנה איזה דבר להבא לדעתו האמת כדברי' ולא יצטרך ליתן (ואולי היו דעתו דהעמידו על חזקת כשרות ואינו נראה) ונפלאתי מדוע לא העיר שם על דבריו שהעיר בסתירות דברי הרשב"א ומתרץ דהוי כנדר שהותר מקצתו ואשתמיטתיה דכבר קדמו בזה השער משפט עצמו בסי' ר"ז בשם אחיו כן מה שהעיר שם לחלק בצדקה בין להבא לשעבר קדמו בזה בס' בית דוד חחו"מ סי' י"א והוסיף לבאר דאין זה אלא שכחה וטעות עכ"ד יצ"ו. אמר המחבר ס' שער משפט אין אצלי ומה שהעיר על השואל ומשיב שכבר קדמו בס' בית דוד סי' י"א נראין הדברים שהוא מה שכתב בס' זכור לאברהם בשמו ואין ספק שלא היו נמצאים ספרים אלו ביד הגאון שו"מ ומה זו השגה והערה בכיוצא לזה לא זו הדרך ולא זו העיר עיין מה שכתבתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט"ו אות ל"א (בד"ה ואם ראה מרן):

וידידי הרה"ג מרדכי לוריא מעיהק"ו צפ"ת יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל בכללים אות רמ"ז אסמכתא לא קניא וכו' והביא דבריו הרב ארעא דרבנן שכן כתב רש"י שבועות דף מ"ז וכו' עכל"ה והנה בספר משכנות הרועים מערכת אל"ף אות ע' הביא גם כן זה בשמו וכתב עליו ואחר המחילה רבה לא ראה דברי רש"י בסוף פרק קמא דראש השנה אהא דתנן ואלו הן הפסולין משחק בקוביא וכתב רש"י ואמרו רבנן אסמכתא לא קני והרי הן גזלנין מדרבנן דמדאורייתא אינו נקרא גזלן אלא החוטף מיד איש כדכתיב ויגזול את החנית מיד המצרי ואם כן זה גם כן ביאור דבריו שכתב בשבועות דמדאורייתא לאו גזלן הוא רוצה לומר דאינו נקרא גזלן אלא החוטף ואיכא למשמע מינה דרש"י סבירא ליה דמדאורייתא אסמכתא לא קני מדאיצטריך למימר דמדאורייתא אינו נקרא גזלן אלא החוטף ולא קאמר בפשיטות דמדאורייתא אסמכתא קני אלא שמע מינה דס"ל דמדאורייתא נמי אסמכתא לא קני ודלא כהרב אד"ר ועיין בשה"ג שסביב המרדכי בפרק זה בורר וגם בהגהמ"ר דשם שכתבו דמדאורייתא אסמכתא קני וגם בד"מ ח"מ סי' ר"ז הובא המרדכי דפרק שור שנגח ארבעה וחמשה דאסמכתא קני מדאורייתא ואין אנו צריכים להמציאה שמצא הגאון בעל יד שאול אמנם דעת מוהר"ם פדווא בסי' ס"ז נראה קצת דאסמכתא לא קני נמי מדאורייתא עכ"ד יצ"ו:

אחר זמן רב השגתי קובץ המאסף היוצא בעיר קדשנו ירושלים תוב"ב וראיתי בגליון ראשון לשנה ראשונה בסי' ב' שהרב המאסף יצ"ו פלפל קצת בדין אסמכתא אי קניא מדאורייתא והבין מדברי התוספות בסנהדרין דף כ"ד ע"ב שסוברים דאסמכתא לא קניא בעלמא הוא מדאורייתא ויפה כתב אך מה שכתב שבדברי רש"י בראש השנה דף כ"ב מבואר דאסמכתא דלא קני הוא מדרבנן במחילת כ"ת אין הדבר כן כמו שמתבאר מכל האמור למעלה ומה שהעיר על הרב ארעא דרבנן שלא הביא חולק על סברת הרב בית חדש והוא הרב הסמ"ע סי' ל"ד סק"מ שהביא בחידושי הרש"ש אין זה כל כך מן התימה דמלבד שאינו במקומו אף גם אינו מפורש כן בדברי הסמ"ע אך אני הדל יתוש קדמו להעיר עליו שלא זכר שר דברי הרב שפתי כהן באותו פרק באותו מקום שדבר בקדשו הרב בית חדש (בסי' ר"ז) וכמו שכתבתי בשדי חמד שם רמ"ז אלא שלא היו אז ביד הרב יצ"ו ס' השדי חמד ובעיקר הדין (אסמכתא לא קניא) ציין הגאון חקרי לב בזכרונותיו שבסוף ספר ישרי לב דף צ"ה אות ל' בבא מציעא דף ס"ז וע"ד וק"ט וק"ד בבא בתרא דף קע"ג וקס"ח נחפה בכסף חשן משפט סי' ב' וי"ד וט"ו וט"ז וטו"ב משאת משה (מ"מ) ח"ג יו"ד סי' ו' קונטריס מחזה אברהם מוהר"ם ק"ק סי' א' לשון לימודים חשן משפט סי' פ"א פ"ב פ"ג גידולי תרומה דף קפ"ה (קפ"ח) מיוחסות סי' א' מוהר"י קולון שרש קכ"ד אחרונים בא"ח סי' אמ"ת:

תוכן העניינים

שדי חמד פאת השדה מערכת א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה