אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן צט

סימן צח

(מקונטרס אסיפת דינים מערכת חמין ומצה סי' ג' אות ט"ז).

חמץ בפסח דאסור במשהו כתב הרב שערי תשובה סי' תס"ז אות ל' שצדד במ"א לומר דדוקא בחמץ של ישראל שיש לו בעלים הוא דגזרו איסור משהו ולא בחמץ של נכרי ובחמץ של הפקר עי"ש והרב פרמ"ג סי' תמ"ח בא"א אות א' כתב הביא נכרי בפסח דבר שיש בו משהו אסור לקבלו ולא בטל ביד נכרי ע"כ נראה דפשיטא ליה דגם בחמץ של נכרי אמרו חכמים דאסור במשהו אחר זמ"ר בא לידי שו"ת תורת חסד א"ח לאחד מגאוני דורינו יצ"ו וראיתי בסי' כ"א אות ב' ד' ג"ן ע"ד שכ' שדברי השע"ת לא נתחוורו כלל ומסתימת דברי הפוס' נראה דאף חמץ של נכרי במשהו ולפ"ד הר"ן בפכ"ש דחמב"פ לא הוי דשיל"מ משום דגם אחר הפסח לא שרי אלא על ידי תערובת אבל בעיניה אסור אם כן חמץ ש"ן דאחה"פ שרי בעיניה הרי הוא דשיל"מ. וכ"כ הרמב"ן במלחמות בהדיא דחמץ ש"ן הוי דשיל"מ וגם ממ"ש הריב"ש סס"י ת' בשם הלכות הריצ"ג מבואר דאין חילוק בין ישראל לשל נכרי וכ"מ ג"כ מדברי הרקח שבט"ז סי' תס"ז ס"ק י"ז ורק לדברי המרדכי דטעם דחמץ לא הוי ישל"מ משום שחוזר לאיסורו לשנה הבאה י"ל כן גם בחמץ ש"ן ומ"מ במ"ש השע"ת דחמץ בעין ש"ן אוסר במשהו אבל הבלוע מחמץ שאין בו בנ"ט לא נאסר במשהו בהיותו ביד נכרי דלא שייך אז גזרת חז"ל על משהו אפשר לצדד בזה ואף אי לא נימא כהשע"ת אלא אפי' הבלוע ביד נכרי מחמת משהו נמי נאסר מ"מ יש לחלק בזה בין איסור אכילה לאיסור הנאה דכיון דפלוגתא היא בירושלמי פ"ב ה"ב אי חמץ של נכרי בפסח אסור בהנאה אף דקי"ל כמ"ד דאסור מ"מ לענין חומרא דמשהו י"ל דכ"ע מודו דעכ"פ אינו אוסר בהנאה בחמץ של נכרי עכ"ד ולא ראה דברי הפרמ"ג הנ"ל דמבואר דס"ל דגם בהנאה איתיה לחומרא דמשהו בחמץ של נכרי וכן משמע מסתמיות דברי הפוס' כמ"ש מני"ר גופיה לעיקר דברי השע"ת:

שו"ר שיש לתמוה על כל הרבנים הנ"ל שנעלם מהם דברי הרשב"א שהביא מרן הב"י בסי' ת"מ ד"ה כתב הרשב"א וכו' אבל בודאי אסור להעלותו עמו על השלחן דקרוב לבא לידי פשיעה כיון שמכירים זה את זה דכמו שאין הישראל מקפיד על הנכרי שיאכל משלו וכו' ואפילו בהפסק מפה אסור דכיון דחמץ במשהו רחוק הוא שלא יתערב פירור אחד משלו בשל ישראל וסחור סחור לכרמא לא תקרב עכ"ל ופסק כן מרן בש"ע שם ס"ג והרב הלבוש והרב מוהרש"ז בש"ע שלו כתבו טעם דין זה כמ"ש הרשב"א דכיון דחמץ במשהו רחוק שלא יתערב פירור וכו' הרי מפורש בדברי הרשב"א דחומרת משהו היא גם בחמץ של נכרי והוא פלא על כל הרבנים הנ"ל שלא זכרו דברי הרשב"א והרב הלבוש הנ"ל ומצאתי לידי"ן הגאון מוהרמנ"י יצ"ו שכ' בספרו מנחת משה בקונטריס חקת הפסח דין י"ב בשם שו"ת דברי חיים ח"ב סי' ל"ו ומה שרצה אחד לומר דהוי חמצו של נכרי ישתקע הדבר דכי חמצו אינו אוסר בנו"ט וגם עיקר הטעם משום כרת ולא בדיל וגם זה מקרי לא בדיל וראיה מדברי הרשב"א גבי להזהר מלהעלות חמץ של נכרי על השלחן שחמץ במשהו עכ"ד הנה אף שפתח ואמר כמתמיה דאטו חמץ ש"ן אינו אסור בנו"ט דמשמע דבמשהו מיהא אינו אוסר הנה בסוף דבריו כתב מפורש דגם במשהו אוסר וכמ"ש בשם הרשב"א ואם הרבנים הנ"ל היו רואים דברי הרשב"א לא היו מהנדונים עוד בדבר הזה ומעתה קם דינא דחומרת משהו היא גם בשל נכרי וכן מתבאר ממ"ש בשו"ת זכרון יעקב שהבאתי בסי' ד' סוף אות ט"ו עי"ש:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה