שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן סח
(מקונטרס הכללים מערכת הסמ"ך אות נ"ב).
ספק מחמת חסרון ידיעה לא חשיב ספק ולא אמרי ביה ספקא דרבנן לקולא כ"כ הרב ארעא דרבנן באות חת"ם בשם הרב מוהרשד"ם אה"ע סי' קס"ה והצ"ע מש"ס עירובין ד' מ"ה ע"ב גבי גשמים שירדו ביו"ט דילמא הנך אזלי והני אחריני נינהו והוי ספק דדבריהם להקל וניחא ליה דבעירוב הקלו מוכח מזה דדעת הרב מוהרשד"ם דאפילו בחסרון ידיעה לכל העולם ס"ל דלא חשיב ס' דאל"כ אינו מובן מאי ק"ל מההיא דעירובין דהתם הוי חסרון ידיעה לכל העולם ובספרו קהלת יעקב בתוס' דרבנן אות רכ"ב כתב בשם הב"ש בסי' נק"ה ס"ק ל"ד דאפילו אם הוא חסרון ידיעה לכל העולם לא חשיב ספק והקשה עליו מסוגייא דעירובין דמשמע דבחסרון ידיעה לכל העולם מיהא חשיב ספק והניחו חלק ואולי סמך עמ"ש בארעא דרבנן שרמזו שם (דבעירוב הקלו) ושם באות רכ"ו כתב בשם הרדב"ז ח"א סי' רצ"ז דלא אמרינן סד"ר לקולא (אלא) היכא שהספק מצד עצמו דלא ידעינן היכי הוה עובדא אבל בס' מחסרון ידיעתינו דלא ידעינן הלכתא כמאן לא אזלינן לקולא וכ"כ שם אות רכ"ט בשם שלטי הגבורים אשר סביב המרדכי בפרק האשה רבה דבספק מציאות ככרכים ספק מוק"ח מימות יב"ן חשיב ספק ואזלינן לקולא ובספקא דדינא דלא ידעינן מאי אמור בה קמאי כהסבה בד' כוסות הוא ספק מחוסר ידיעה ולא חשיב ס' ואזלינן לחומרא ומשמע דחשיב זה ספק חסרון ידיעה לכל העולם מאחר דחכמי התלמוד ז"ל לא ידעו פשר דבר ואפי"ה חשבינן ליה חסרון ידיעה ולא חשיב ספק (אלא דכעת לא מצאתי דברי השלטי הגבורים הנ"ל כ"א ראיתי מ"ש בפ' החולץ דמחלק שם בסיגנון אחר עי"ש) ושו"ת הרדב"ז הנ"ל לא מצאתי כעת לראות אם הוא ג"כ בסיגנון דברי השה"ג הנ"ל או אולי מיירי במחלוקת בפוסקים שלא הכריעו לדינא דבכה"ג נראה דלא חשיב כ"כ חסרון ידיעה לכל העולם דישנו באפשרות להכריע כמו שנמצא בכמה עניינים שהפוסקים אחרונים מכריעים בדבר שנסתפקו הפוסקים הראשונים והרב מקנ"א באות ר"ן הביא דברי הרדב"ז הנ"ל והראה מקומו לסי' י"ט וסי' ר"ה וגם שם לא מצאתי דברי חפץ בשו"ת הרדב"ז שלפני וכתב שם דהרב פמ"א ח"ב סס"י כ"ג הביא רובא דרבוותא שחולקים עליו הרא"ש ודעמיה (שו"ת פמ"א אין אתי עי"ש) ובאמת בעניינים רבים נמצא בפוס' ראשונים ואחרונים דבספק פלוגתא דרבוותא בדרבנן אמרי לה להאי כללא ספקא דרבנן לקולא ולא חשבי ליה ספק חסרון ידיעה וכן לענין ס"ס והרב ישרי לב בד' כ"ו אות כ"ב כתב דהרב עדות ביעקב כתב בסי' ע' וסי' ל"ג דתרי ספקא דפלוגתא דרבוותא הוי ס"ס גמור ובסי' ס"ו וח"י רס"י ח' כתב דלא הוי ס"ס משום דהוי ספק לחסרון ידיעה ושהרב המגיה כתב דלא נהגנן הכי וכ"כ הרב פמ"א ח"ב סי' כ"ג וכ"ו וכתב מדישרי לב דאם אינו פלוגתא דרבוותא אלא ספק מחסרון ידיעה במציאות פשוט דלא הוי ספק כיון דרוב הפוס' לא חשבי ליה ספק (מתוך הדברים נראה דגם הרדב"ז שכתב עליו הפמ"א דרובא דרבוותא חולקים עליו כמ"ש המקנ"א הנ"ל מיירי בפלוגתא דרבוותא וכן ראיתי בס' קרית ארבע בתשו' סי' י"א ד' קפ"א ע"ג שכ' וז"ל והגם דהרדב"ז בח"א סי' י"ט וסי' ר"ה הביא משם הגאו' הראשונים ואחרונים דהיכא דהספק הוא מחמת חסרון ידיעה וכגון בפלוגתא דרבוואתא דאין בידינו להכריע כמאן הוי הלכתא לא נאמר בזה ספק דרבנן לקולא הנה הרב פמ"א ח"ב סס"י כ"ג תבר לגזיזיה עיש"כ עכ"ל מתבאר ג"כ דלהרדב"ז פלוגתא דרבוואתא נמי חשיב חסרון ידיעה) ועיין לקמן בד"ה ודעת:
ויש לתמוה על מ"ש הרב בית שמואל הנ"ל דאף בחסרון ידיעה לכל העולם אמרינן דחשיב ספק חסרון ידיעה ולא חשיב ספק וכן על מה שנראה בדעת הרב מוהרשד"ם (לפי מ"ש הרב ארעא דרבנן הנ"ל) וע"ד השה"ג שהביא בס' קהלת יעקב לפי מה שצדדנו דמשמע דחשיב ספק חסרון ידיעה לכל העולם ואזלינן לחומרא מהא דאמרינן במס' שבת ד' ל"ד בין השמשות ספקא הוא וספקא דרבנן לקולא הרי דבבין השמשות דהוא ספק חסרון ידיעה לכל העולם אמור רבנן ספקא דרבנן לקולא ועל השה"ג אין לתמוה כ"כ דנוכל לומר דכל כי האי חשיב ליה (מה דאיסתפק לן מאי אמור בה קמאי) שאינו חסרון ידיעה לכל העולם וכמ"ש לקמן גבי בעיא דלא איפשיטא דכל דלא מסקי בש"ס בתיקו לא הוי חסרון ידיעה לכל העולם עי"ש אך על הרב מוהרשד"ם וכ"ש על הרב"ש הנ"ל ודאי קשה מה יענו לסוגיא דשבת הנ"ל דמבואר דספק שהוא חסרון ידיעה לכל העולם מיהא חשיב ספק ולענין אבלות כתבו הפוס' דהקובר מתו בביה"ש ונהג אבלות עולה לו ליום אחד (עיין מה שרשמתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת אבלות אות ט"ו) אלמא דחשבי בין השמשות לספק גמור למיזל ביה לקולא בדרבנן והיינו ודאי משום דהוי ספק חסרון ידיעה לכל העולם ולענין אותו ואת בנו נסתפק הרב בפליתי רס"י י"ו אם שוחטין או"ב בבין השמשות דיש ס"ס ס' אי חוששין לזרע האב וגם ביה"ש הוי ספק עי"ש ובכרם שלמה (חאאס) בהתשובה שבסי' רס"ו אלמא דבין השמשות לא חשיב ספק חסרון ידיעה:
וכן קשה מהא דפריך בש"ס ביצה ד' ג' ע"ב למ"ד דביצה שנולדה ביו"ט אסורה משום גזרה משום משקין שזבו וכו' מדתניא וספקא אסורה ואמאי הא סד"ר הוא וסד"ר לקולא ומאי פריך הא ודאי ספק זה הוא ספק חסרון ידיעה ולא הוי ספק אלא ודאי כיון שהוא חסרון ידיעה לכל העולם שאין מי שיוכל להכיר אם נולדה ביו"ט או בחול חשיב שפיר ספק ובדרבנן לקולא ומעין זה כתב בשו"ת מים חיים ראפפורט א"ח סי' ד' במי שהיה מסופק בער"פ אם הגיע זמן האסור מדרבנן למכור החמץ ומכרו דאע"ג דבאותו רגע לא היה רשאי למוכרו משום דהוי ספק חסרון ידיעה דאם הוא מסופק אין כל העולם מסופקים וכו' מ"מ אחר שעבר הפסח חשיב חסרון ידיעה לכל העולם דהא עתה אין שום אדם יכול לכוין אותה שעה מה היתה והכא נמי ביו"ט ודאי אי אפשר לשום אדם להכיר ולידע אם נולדה ביו"ט או מעיו"ט וחשיב ספק חסרון ידיעה ומהני (ועיין להרב מחצות השקל ברס"י רס"א שצדד בספק מחמת שהיום מעונן אי חשיב ספק חסרון ידיעה ולא חשיב ספק כיון שמסתמא אינו יום המעונן בכל העולם ולא פשיט ליה בהחלט כמ"ש במים חיים הנ"ל) ונפלאתי על ידידי אישי כ"ג הגאון המפורסם מוהרש"ך יצ"ו בסה"ב בנין שלמה ס"ם ל"ז (בד"ה ואכן) דנקיט בפשיטות דבין השמשות לא חשיב ספק דהוי חסרון חכמה ותמה שם על הנו"ב במ"ק א"ח סי' ל' וחי' רעק"א ליו"ד סי' רס"ו דמאן לימא לן דספק בין השמשות נחשב ספק הא הוי ספק חסרון חכמה וכו' עי"ש ולישרי לן מר דודאי בין השמשות חשיב ספק כמו שהוכחתי ואף דחסרון חכמה לא חשיב ספק שאני ביה"ש והוא ספק חכמה לכל העולם וחשיב שפיר ספק והני מילי דרב כהנא יחי' תמוהים בעיני דלאו שפיר חזו ובעיקר כללין עיין מה שהסביר הרב ט"ז ביו"ד צ"ח סק"ו באיזה ענין בספק חסרון ידיעה לכל העולם אזלינן לקולא ובאיזה ענין אזלינן לחומרא וכתב שם דדעת הרשב"א דספק חסרון ידיעה לכל העולם לא חשיב ספק כלל לא בדרבנן ולא לס"ס וכדעת הרב"ש הנז"ל ואנכי לא ידעתי מה נענה לההיא דבין השמשות וצ"ע:
ומה שכתב הרב ישרי לב דבס' מציאות חסרון ידיעה לדעת רוב הפוס' לא חשיב ספק כונתו לאפוקי מסברת הרב משאת בנימין סי' ן' דלענין ס"ס לא איכפת לן מה שהוא חסרון ידיעה עיין בש"ך יו"ד סי' ה"ן סק"ד ובסי' ג"ן ס"ק ט"ו ובכללי הס"ס סעיף ל"ד כתב דלא חשיב ספק לא לענין ספק אחד ולא לענין ס"ס ועי"ש להפרמ"ג בחלק שפתי דעת ובפרי חדש סי' ג"ן סק"י (מה שציין לכללי הס"ס סקי"ד הוא ט"ס וצ"ל סקי"ז עי"ש) ובפר"ת סק"ח ובט"ז סי' מ"ט סק"ג בשם הד"מ. ובט"ז א"ח סי' תס"ז סקי"ד וט"ו ובמג"א שם ס"ק י"ו ובמחצית השקל שם. ובכנה"ג יו"ד סי' פ"א הגב"י אות כ"ה ואות כ"ו נו"ב מ"ק א"ח סי' כ"ה ומתבאר מדברי הרב פר"ח בכללי הס"ס הנ"ל דס' מחוסר ידיעה לכל העולם הוי ספק ועיין מה שכתבתי במערכת הדל"ת אות י"ו וכ"כ הרב מלבושי טהרה בביאורו באר מ"ח בסי' ק"ץ ס"ק ל"ז ועל דברי הט"ז א"ח הנ"ל עיין בשו"ת מכתב שלמה סי' פ"ו וגם הוא מסכים דספק חסרון ידיעה לכל אדם חשיב ספק ועיין בס' מסגרת השלחן ד' קי"ח ע"ב וקי"ט ע"א כמה כללים בספק דחסרון ידיעה יד דוד סי' פ"א הגהט"ו אות ח' והגב"י אות י"א ופרמ"ג בכללי הס"ס אות ל"ד ספק בהוראה לא הוי ספק ואפילו במקום הפ"מ לא הוי ס"ס עי"ש ובשו"ת יד ימין אה"ע סי' א' ד' ל"ד ע"ד תמה על הרב משאת משה ח"א יו"ד סי' ט' שעשה ס"ס עפ"י מה שנסתפק מוהראנ"ח וכ' ע"ד דזה הוי ס' מחסרון ידיעה ואינו בכלל ס' כמ"ש הש"ך כללי הספקות אות ל"ד ובמנחת יעקב שם ובכללים המחודשים ס"ח וכנה"ג אה"ע סי' ע"ח אות ל"ד והמ"מ עצמו בא"ח סי' ד' וכ' ליישב דהמ"מ לא עשה ספק זה אלא לסניף שכבר היה בנדונו ס"ס בל"ז ומשום דהיה מקום לגמגם דלא סגי בס"ס סינף ספקו של מוהראנ"ח כיון דלדעת המ"ב גם ס' מחסרון ידיעה הוי ס' לענין ס"ס ובכה"ג מהני לסניף וכ' שכ"כ מוהרש"א בשו"ת הכנה"ג יו"ד סי' קמ"ה. ועיין ראש משביר ח"ב סי' ס"ט ד' צ"א סוף ע"ד ובדף צ"ב סוף ע"א ובע"ג ודוק ויש לעיין במה שהבאתי לעיל בקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' יו"ד אות י"א זכרון כהונה ד' ע"ה ע"ב קובץ יגדיל תורה קונטריס ט' סי' לק"ט אות ו' בית שלמה יו"ד סי' קס"ב פרמ"ג בא"א רס"י רס"א כתב סופר בחיו"ד סוף סי' ס"ח והבאתי תוד"ק בקונטריס אסיפת דינים במערכת הה' אות כ"א:
ובספק חסרון ידיעה דאילו הוה קמן לא חשיב ספק דאפשר היה לברר ע"י חכם ונאבד אי חשיב זה כס"ס עיין פרמ"ג יו"ד בשפ"ד סוס"י ג"ן וי"ל שבילי דוד על יו"ד בסי' ג"ן אות ב' ומה שרמז למ"ש בכללים אולי הוא מש"ש בקונטריס שב שמעתתא ד' ח' ע"א אות ד' וע"ד הפרמ"ג עיין מים חיים ראפפורט סי' ד' ד"ה והנה (בחא"ח):
והנה בבעיא דלא איפשיטא בדרבנן אי אזלינן לקולא משום ספקא דרבנן עיין בפרמ"ג סי' קס"ב במשבצות סק"ה שכתב דמרן הב"י הק' דהו"ל סד"ר ולקולא אף בעיא דלא איפשיטא וכ' ע"ז דיש לחלק בין בעיא דמסקי בה בתיקו דבזה אזלינן לקולא דחשיב חסרון ידיעה לכל העולם כמ"ש ביש"ש ב"ק פ"ב סי' ה' דתיקו נסתם ואין רשות לשום אדם לפשוט אבל בעיא דלא איפשיטא ולא מסקי בתיקו הוי חסרון חכמה דאפשר דהחכם יודע הדין ולא סיימו בש"ס למילתיה ויש רשות לפשוט ומצינו כמה פעמים דנפשט במקום אחר ולכן אינו נכנס בגדר סד"ר לקולא עי"ש וכן ראיתי להרב פתח הדביר בח"א סי' קפ"ו ד' קפ"ח ע"ג שכתב כן בשם הרב מנחת יעקב דבעיא דסלקא בתיקו לא חשיב ספק חסרון ידיעה כיון שאין ידיעה לשום אדם דא"א למיפשטה עד שיבא אליהו והביא גם דברי הפרמ"ג ועי"ש שמייחס לזה דעת מרן הב"י ואילו מדברי הפרמ"ג הנ"ל מתבאר דאין כן דעת מרן כנז"ל ומלבד זה מה שתפס דברי המנח"י ופרמ"ג הנ"ל לכלל פשוט שריר ובריר נעלם ממנו לשעתו דאין זה פשוט ויש סוברים דבעיא דנשאר בתיקו חשיב חסרון מחמת ידיעה ולא חשיב ספק וכבר כתבתי בזה במערכת הבית אות י"ט בס"ד והרב ערך השלחן בסי' תקכ"ז אות ח' ד"ה והרדב"ז וכו' כתב בשם שכנה"ג סי' תל"ז בשם הרדב"ז דספק דתיקו הוי ספק דחסרון ידיעה ואזלינן לחומרא אלא שכתב דהרדב"ז מיחלפא שיטתי' בזה דבח"א סי' צ"ג כתב בהדיא דכל תיקו דרבנן לקולא עי"ש ובדברי מנחם שם בהגהט"ו אות ט' ועיין בסמוך (בד"ה ודעת) מה שאכתוב בשם הפרמ"ג ביו"ד:
ודעת רבינו הפר"ח בכללי הס"ס סי' ה' דכל בעיא דלא אפשיטא בש"ס אינו נכנס בכלל ספק ולא שאני ליה בין היכא דלא מסקינן בתיקו להיכא דמסקינן בתיקו ועל כולם הוא אומר דלא חשיב ספק ושכנגדו חלוק עליו מר ניהו מרן הפר"ת עיין בדב"ק בסי' ל' סק"א בד"ה ואני אומר וכו' שהרבה להשיב ע"ד הפר"ח ודעתו דכל בעיא שבש"ס חשיב ספק. ובב"ש סי' נק"ה ס"ק ל"ב כתב וז"ל דהא בכה"ג לאו ס"ס הוא כיון דספק אחד הוא מחמת הבעיא דלא איפשיטא ע"כ וכתב על דבריו הדגמ"ר לא מצאתי דבר זה ביו"ד סי' ק"י בדברי האחרונים שלנו אבל הפר"ח שם המציא זה והפר"ת נחלק עליו עכ"ל וז"ל השו"מ במ"ק ח"ג סי' כ"ד וגם בלא"ה ספק פלוגתא דרבוותא הוי ספק חסרון ידיעה לכל העולם דמי יוכל להכריע נגד הגדולים וכו' ועיין ב"ש סי' שנ"ד ס"ק ל"ד (צ"ל סי' קנ"ה ס"ק ל"ב הנז"ל) ודבריו תמוהים כמ"ש בדגול מרבבה שם עכ"ל ויש קצת לפקפק בדבריו במאי דמשוי ומדמי אהדדי פלוגתא דרבוותא ובעיא דלא איפשיטא בש"ס דלפי הנראה רב המרחק ביניהם דאף אם בעיא שבש"ס דלא איפשיטא נחשוב לספק דהוי חסרון ידיעה לכל העולם כי מי יוכל להכריע את אשר לא הכריעו רז"ל חכמי התלמוד. מ"מ בפלוגתא דרבוותא נוכל לומר דיתכן להכריע וחשיב שפיר חסרון ידיעה ולא חשיב ספק ואינו פשיט לומר דחשיב חסרון ידיעה לכל העולם כמו שמתבאר ממ"ש לעיל בשם הרב ישרי לב. והרב חיי אדם בכלל מ"ז אות ב' נמשך אחר דברי הרב פר"ח הנ"ל דבעיא דלא אפשיטא אינו נכנס בגדר ספק ולא ראה דברי הרבנים פר"ת ודגמ"ר הנ"ל עי"ש וגם הרב תב"ש בסי' למ"ד סק"א חלק על הפר"ח בזה ודחה ראיותיו וכ' דדעת הפוס' היא דגם בעיא דלא איפשיטא חשיב ס' לענין ס"ס והרב פרמ"ג בחיו"ד סי' ק"י בסוף כללי הס"ס במחודשים שלו סי' ד' כתב ג"כ דבעיא דלא איפשיטא חשיב ספק לענין ס"ס והזכיר דברי הפר"ח ופר"ת ותב"ש וסיים וגדולה מזו נראה דבעיא דלא איפשיטא חשיב ספק לענין ס"ס והרב פרמ"ג בחיו"ד סי' ק"י בסוף כללי הס"ס במחודשים שלו סי' ד' כתב ג"כ דבעיא דלא איפשיטא חשיב ספק לענין ס"ס והזכיר דברי הפר"ח ופר"ת ותב"ש וסיים וגדולה מזו נראה דבעיא דלא איפשיטא ופלוגתא דרבוותא אף במקום חזקה יש להקל היכא דאיכא ס"ס דלא שייך אוקמיה אחזקה כי בשביל החזקה לא ישתנה הדין ולא נפשט האבעיא עכ"ל:
וכתב הרב פתח הדביר בח"ג סי' שמ"ד ד' רפ"ד ע"ב וע"ג דההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת לא חשיב ס' חסרון ידיעה דאין חסרון זה מחמת טיפשות או מחמת התרשלות מלברר הדבר כי אם מחמת טירדת מסכנת הדרך וכו' וזה כל האדם דמי שהולך במדבר מתבלבל דעתו ומה יושיענו מה שאיש אחד בהיותו בישוב יכול לידע מתי שבת הא מיהא בהיותו במדבר אי אפשר לשום אדם לברר והוי חסרון ידיעה לכל העולם וחשיב ספק דלא כהרב תוספת שבת דס"ל דחשיב זה ספק חסרון ידיעה ולא חשיב ספק אתו"ד עי"ש ודברי הרב תו"ש נראין לענ"ד דודאי לא כל ההולך במדבר תתבלבל דעתו עד דלא ידע מתי שבת ולא חשיב זה חסרון ידיעה לכל העולם והמעיין יבחר:
ודע דכתב בשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' קס"ב דטעם הסוברים דספק חסרון ידיעה מהני לס"ס הוא משום דהא דס' חסרון ידיעה לא חשיב ס' הוא רק מדרבנן דמדאוריתא הוי ס' גמור וכיון שיש נמי ספק אחר א"כ הוי ס"ס בדאוריתא וספק אחד בדרבנן ומותר וטעם זה כתבו האו"ה מובא במ"ב סס"י נו"ן ומשו"ה מקילין בס"ס אף שס' אחד הוא מחוסר ידיעה וזה אם עכ"פ ס' אחד אינו מח"י אבל אם ב' הספקות הם מחוסר ידיעה ליכא למימר הכי דהא בדרבנן לכ"ע אינו מועיל ס' מחוסר ידיעה להתיר עש"ך יו"ד סי' נ"ג ססקט"ו עכ"ל: