שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן סג
(מקונטרס הכללים מערכת הנו"ן אות למ"ד).
הא דקי"ל דלכתחלה אסור לבשל בקדרה שאינה בת יומא משום דנוט"לפ אסור לכתחלה גזרה שאינה בת יומא אטו בת יומא באר גאון עזנו בסה"ב העמק שאלה בפר' מטות שאלתא קל"ז אות ב' דלדברי רבנו בעל השאלתות שם גזרה זו אינה גזרה מאוחרת אלא מימות משה רבנו והרי צווי של אלעזר בכלי מדין היה כמה ימים אחר המלחמה וגם בל"ז סתם כלים אינם ב"י אלא ודאי הגעילו אפילו אינם ב"י וכ"כ בפי' בסה"ת הלכות או"ה רסי' ה"ן ולא כהריטב"א בחי' ע"ז שלא כתב כן ונכלל כל זה במ"ע והבדלתם בין הבהמה הטהורה וכו', ומה שאמרו לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא היינו איסור תורה ממש שיהיה אסור אם בשלו בלא הגעלה אבל לכתחלה ודאי בעי הגעלה וכו' והאריך בזה עי"ש דב"ק וחי' הריטב"א למס' ע"ז אין אצלי לראות דב"ק והמובן מדברי הגאון יצ"ו הוא דלהריטב"א מן הדין היה מותר לבשל בכלי שאינו ב"י בלא הגעלה כמשמעות לשון הש"ס לא אסרה תורה אלא קדרה ב"י דמשמע דאאיסור דקדרה קאמרינן ולא אתבשיל שנתבשל בה אלא דמשום גזרה דבת יומא אסור לבשל בה ודחה דבריו וכ' ולא כהריטב"א וכו'. ואני ההדיוט מצאתי חבר להריטב"א בסברא זו שכן מתבאר מדברי הרא"ש בפ' כל שעה סי' ז' וז"ל ולא גזרינן להגעיל בכלי שאינה ב"י אטו ב"י כי היכי דאסרינן לבשל בכלי שאינו ב"י אטו בכלי ב"י דהתם ראוי לגזור שאם יבשל בכלי בן יומו התבשיל אסור מן התורה, וגם בישול תבשיל שעושים בני הבית בקל יטעו אם נתיר לכתחלה לבשל בכלי שאינו ב"י כך יבשלו בכלי שהוא בן יומו וכו' עכ"ל. מוכח בבירור דלולא החשש שיטעו ויבשלו גם בכלי בן יומו היה מותר לבשל לכתחלה בכלי שאינו ב"י דלא אסרה תורה לבשל אלא בכלי בן יומו כנלע"ד. ומצאתי בס' עמודי אש לידידי הגאון מוהרי"א יצ"ו בסי' י"ג (דף ס"ז ע"א בד"ה וראיתי) שכתב דמדברי הרדב"ז בח"ה סי' ש"א ס"ה ללא ידעתי איזה ט"ס יש כי עיינתי שם ואין זכר לזה), נראה דמדאוריתא אסור לבשל לכתחלה בקדרה שאינה ב"י, וכתב ע"ז וז"ל הנה כמו כן ראיתי להרב מר וקציעה בקונטריס סייג לתורה ובשאלת יעבץ ח"ב סי' קל"א שסובר כן דמה"ת אסור לכתחלה עי"ש, ולענ"ד צ"ל מדברי הרא"ש הנ"ל וס' מו"ק ושאלת יעבץ אין מצויים אצלי לראות ד"ק: