אור ברסלב

שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן מד

סימן מג

(מקונטרס הכללים מערכת המ"ם אות נ"ד).

מצוה בו וכו' בש"ס אמרו כן לענין כבוד שבת ולקידושי אשה וכתב הרב מג"א סי' ר"נ סק"ב דה"ה בכל המצות ועי"ש להרב שע"ת ומדברי הרב מג"א הללו השיג הרב פ"ת באה"ע סי' ל"ה סק"ב על הרב יד המלך פ"ל מהלכות שבת שכתב דדוקא בקידושין ושבת אמרינן מצוה בו וכתב ע"ד דאשמיטיטיה דברי המג"א וכו' וכן משמע בש"ס בכמה מקומות ע"כ ועיין בדברי הרב מוהרש"ז שרשמתי באות ובסימן הקודם בגופן שלהן ובמנחות דף ל"ג ע"א ר"ג בנה ביתא וא"ל לר"ן קבע לי מזוזה וכו' ולא קפיד משום מצוה בו וכו' משמע קצת כדברי הרב יה"מ דבשאר מצות לא קפדינן והרב תבואת שור סי' כ"ח סקי"ד הביא ראיה מזה שלא כדעת הרב ש"ך ח"מ סי' שפ"ב ודחה ראיתו הרב חכמת אדם בקונט' בינת אדם שער או"ה סי' ז' דלא ידע ר"ג לקבוע מזוזה וכו' עי"ש ואינו נראה בעיני דאי איכא נידנוד איסור בדבר הו"ל לר"ן ללמדו סדר הקביעות ולא להסכים עמו לקובעה בעצמו ומ"מ הרבה מחברים משתמשים בהא דמצוה וכו' גם בשאר מצות עיין להרבנים מוהרד"ף בפי' הספרי (וה"ד הרב משק ביתי דף קמ"ד ע"ב) ובית יהודה יו"ד סי' כ"ו ומסגרת השלחן סי' ש"מ סל"ד וקמח סולת דף צ"ט ע"ב סוד"ה תכף וע"ע מג"א סי' תל"ב סק"ה וחק יעקב וש"ע הרב שם והרמ"א בהגהה בסי' תנ"ג ס"ח וח"י שם וק"ל והרב נחמד למראה בח"א דף ס"ג ע"ג כ"כ לענין מעקה ועי"ש מ"ש בשם הרב מוהרימ"ט והבאתי דבריהם בקונטרס אסיפת דינים במערכת ברכות סי' א' אות ט"ז והרבנים עו"ש ותו"ש ובגדי ישע סי' רע"ג הביא דבריהם הרב פתח הדביר בח"ג דף צ"א ע"א שקו"ט בברכת קידוש אי אמרינן מצוה בו וכו' או סגי במה ששומע דשומע כעונה עי"ש והרב שם אריה אה"ע סי' נו"ן כתב דבגט דאיכא מצוה בגירושין אמרי' מצוה בו ולענין משלוח מנות הרב יפה ללב נר"ו בסי' תרצ"ה אות י"ט כתב ששמע שרב אחד מתחסד עם קונו עבד חסיד להביא המשלוח מנות בעצמו משום דמצוה בו יותר מבשלוחו ולא ישר בעיניו לפי שמשמעות הכתוב ודברי הפוסקים הוא שתהיה מצוה זו ע"י שליח לשלוח מנות ולא שיביא בעצמו וכו' עי"ש ש"מ דנקטי להא בכל המצות ואף דמדברי הרב תוס' שבת מביא מרן חיד"א בכוונתו דדוקא בהכנת צרכי שבת הוא דאיתא דהא דמצוה בו מ"מ לפי מה שכתבתי באות הקודמת (בסי' הקודם) להליץ בעדו הרי גם הוא מודה דבכל המצות אמרינן מצוה בו. גם מרן חיד"א שם הביא בשם הרב באר יעקב בח"מ סי' ח' דף צ"ו ע"א דבכל המצות אמרינן הכי ושנסתייע מדברי המג"א בסי' ר"ן וכן מתבאר דעת מרן חיד"א שם כמו שיראה הרואה באופן שדעת כל רבנן קדישי הנז"ל דהא דמצוה בו יותר מבשלוחו נאמר בכל המצות אמנם ראה זה חדש שראיתי בס' משנת אברהם שנדפס מקרוב שבשער כתיבת ס"ת בביאורים סוס"ק ל"ה בשם הגאון מוהרש"ק בסוף ס' סת"ם סי' ל"ג וז"ל הנה מצוה בו וכו' לא מצינו רק בפ"ב דקידושין גבי קידושין וגבי שבת ומזה למדו הפוסקים לכמה דברים ולענ"ד אין מזה ראיה לעלמא וכו' ויש ראיה להיפוך וכו' עי"ש שהאריך שוב ראיתי ביד המלך שכתב ג"כ שזה ג"כ דעת הרמב"ם עי"ש שהסביר עכ"ד הרב משנת אברהם והני ספרי סת"מ ויה"מ (אינינו היד המלך הספרדי להרב מוהר"א פלאמבו שזהו אשר נמצא אצלי) אין מצוים אצלי לראות דב"ק ותיסגי לן יקר סהדותא הרב מוהרש"ק שמזה למדו הפוסקים לכמה דברים וכוותייהו אית לן למינקט בפשיטות וכן מתבאר דעת הגאון פאר הדור העמק שאלה יצ"ו הנז"ל באות הקודמת דרק במידי דהוא הכנה למצוה ולא גוף המצוה עצמה הוא דס"ל דלא אמרינן מצוה בו בכל ההכנות כי אם בהכנה המפורשת בתורה אבל בגוף המצוה אמרינן בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו והכי מסתברא ודלא כהרבנים יד המלך ומוהרש"ק שנמשך אחריהם הרב משנת אברהם הנ"ל ועם שלא ראה דברי מרן חיד"א במחזיק ברכה סי' ר"נ הנ"ל דמתבאר דבכל המצות הדין כן מ"מ מדבריו שבברכ"י שהביא שם בדף ט"ז ע"ג וע"ד והם ביו"ד רס"י רס"ד מתבאר דס"ל כן והכי נקיטינן ואין לנו לסמוך על. פילפולים וחריפות במקום שמפורש בדברי הקדמונים בהיפך כנלע"ד והמעיין יכריע:

וכתב עוד במשנת אברהם שם בשם חכם אחד שדין זה אינו אלא בשלוחו בחנם אבל אם שכר חברו לעשות בעדו כיון דיד פועל כיד בעה"ב הוי ממש כעושה בידו והרב המחבר דחה דבריו שהרי בכתיבת ס"ת שדעת הרמב"ם והרא"ה ויד הקטנה דאפי' אם שוכר סופר דוקא אם אינו יודע לכתוב בעצמו מהני וכו' וכן הפוסקים בסי' ר"ן כתבו דאפי' מי שיש לו עבדים ושפחות מצוה שיעסוק בעצמו בצרכי שבת ולא אמרינן ידם כידו וכו' והאריך קצת לדחות דמיונות החכם ההוא ודבריו נכונים לענ"ד (עיין לקמן בד"ה אחר זמ"ר:

עוד ראיתי שם שהביא מחלוקת בעיקר דין זה אם יספיק במה שעושה בעצמו מקצת המצוה ויוצא בזה ידי מצוה בו וכו' דהפרמ"ג בסי' תב"ל (שהזכרתי למעלה באות הקודמת בד"ה וכתב שם) ס"ל דסגי בהכי וכתב שכן כתב בחמד משה שם אך מדברי הרב מוהרש"ז בש"ע שלו שם דקדק דלא מהני בזה אלא למי שאינו יכול לבדוק בעצמו את הכל וכתב דלענין כתיבת ס"ת י"ל דכ"ע מודו דלא סגי במקצת (אם הוא יכול לכתוב בעצמו) דלא חשיב מצוה אלא בס"ת שלמה וכו' עי"ש (ועיין במור ואהלות שרשמתי לקמן בד"ה אחר זמ"ר):

אחר זמ"ר ראיתי לידידי הגאון עמודי אש צ"ו בסי' ה' אות י"ח שהביא דברי הרב יד המלך דדוקא בשבת וקידושין אמרינן מצוה בו וכו' וכתב שכ"כ גם בשו"ת שנות חיים סי' ל"ג ובהשמטות הס' כתב שכ"כ בשו"ת מוהר"ח א"ז סי' קכ"ח והוא יצ"ו האריך קצת בזה דגם בכל המצות אמרינן מצוה בו ומלבד שהביא שכן דעת איזה מרבנים הנז"ל הביא מן החדש שכן דעת הא"ר בסי' ק"ן (אין ס' הא"ר מצוי אצלי) וכ"ה בדברי הרא"ש שהביא הא"ר בסי' ת"ס וכ"כ המג"א שם ושכ"כ בשו"ת מוהר"י מברונא סי' כ"ו (לא ידעתי איזה ט"ס נפל כי עיינתי שם ולא מצאתי מזה) ושכ"כ בהגהות הרמ"ע מפאנו בהרמב"ם הלכות שביתת יו"ט פ"ה הלכה י"ז שהובא במעשה רוקח שם וכתב להוכיח כן מקידושין דף ע' ברב נחמן דעביד מעקה וכו' אתו"ד יצ"ו וכן הסכים לדינא ידידי הרב הגדול מוהרא"ף נ"י בס' שו"ת מור ואהלות באוהל ברכות והודאות סי' ל"א וכתב הוא ג"כ כמ"ש החכם שהביא במשנת אברהם דדוקא בעושה בחנם אמרינן מצוה בו אבל בעושה בשכר יד פועל כיד בעה"ב ועוד שקו"ט שם אי סגי בעשיית מקצת המצוה עי"ש כי לא פניתי לעיין בדבריו גם אשור לרב גדול בדורנו יצ"ו בקובץ שמעתתי דרבנן קונטריס א' סוף סי' ח' שכתב לפקפק על הוכחת הרב עמודי אש מההיא דר"ן דעביד מעקה ומ"מ סיים דהדין אמת דבכל המצות אמרינן מצוה בו וכו' וכ"ה במוהרי"ל ה"פ דלא כהיה"מ וש"ח:

ודע שכתב הריב"ש בסי' ת"ח דבמצוה שאינו שייך לעשותה כי אם פעם אחת אם כבר עשאה ע"י שליח אין שום מצוה כלל לחזור ולעשותה בעצמו דלא אמרו אלא דמתחלה מצוה בו וכו' עי"ש לענין קידושי אשה וה"ה לכל דדמי ועי"ש עוד בסי' פ"ב:

תוכן העניינים

שדי חמד דברי חכמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה