שדי חמד דברי חכמים· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן כח
(מקונטרס הכללים מערכת הכ"ף אות נ"ג).
כל הראוי לבילה וכו' אמרי' בכל מילי או דוקא היכא דאתמר אתמר עיין להרב מליבוויץ בשו"ת צמח צדק אה"ע ח"ב סי' שכ"ג אות ב' ובאור לי דף קמ"ו ע"ב ועיין להרב הפרישה בא"ח סי' רצ"ו ועיין מש"ל פ"ג מהלכות ביכורים ה"ד שכ' בשם כנה"ג בכללים שהביא דברי מוהרד"ך דלא נאמר אלא היכא דאתמר בגמ'. וגם בשו"ת בנין ציון החדשות סי' ק"ח כ' דבסוף ספרו ביכורי יעקב הביא ראיה שגם דעת הרמב"ם כן ודלא כמו שנראה מתוס' יבמות דף ק"ד וע"ש שביאר היטב באיזה עניינים שייך לומר כה"ר לבילה וכו' ובמכתב אחד מגדולי דורינו (וכן כתוב בקונטרס ולא רשמתי אז שמו הטוב וכמדומה לי מר ניהו ידידי הגאון בעה"מ עמודי אש) יצ"ו ראיתי שכ' דבמ"ש באור לי שם דמתשו' הרשב"א סי' תרי"א משמע דלא כמוהרד"ך. כ"כ בשו"ת שנות חיים סי' קכ"ה וכ' ע"ד דלא ראו כי דברי הרד"ך הם ע"ד הרשב"א הנ"ל וכו'. ואומר אני דהא גרמא ליה כי לפי הנראה אין בידו שו"ת זרע אמת המצויין באור לי דשם הביא דברי מוהרד"ך וזהו כוונת הציון שבאור לי. ועמ"ש באור לי דממוהרשד"ם נראה דלא כמוהרד"ך כתב במכתב הנ"ל דלא מוכח מידי דמוהרשד"ם בא לפרש טעם ב' מימרות דאמימר האי מאן דחליץ צריך למידחסי וכו'. האי מאן דמסגי אלוחתא דכרעיה וכו' (ביבמות ק"ג ע"א) ואמר דבראשונה דראוי לבילה א"ב מ"ב. ובשנית דל"ר לבילה ב"מ. ולפי פירושו מבואר הדבר הזה בגמרא. אבל לומר כן מלבינו במקום דליכא אסמכתא בגמרא אין לנו לומר כן מעצמינו עכ"ד יצ"ו ומילי דסברא נינהו ראוים אליו, דכל דהדין מבואר בש"ס יכולים הפוסקים להסביר הטעם עפ"י כלל דר' זירא אבל לא להמציא דין עפ"י הכלל. גם מרן מוהרד"ף בשו"ת מכתם לדוד חא"ח סי' כ' ד"ה הגם הלום וכו' נקיט כללא דמוהרד"ך אלא שכתב דבדבר שאינו אלא מנהג יכולים לסמוך על טעם זה ועיין לקמן במערכת הקו"ף סוף אות א' מה שכתבתי לדעת הרב מוהר"י באסאן בזה: