שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת פורים · סימן יא
יחיד הקורא מגילה בזמנה מברך לפניה עיין בסוף סימן תר"ץ בהגהה והוא על פי מה שכתב מרן בבית יוסף דדעת כל הפוסקים חוץ מבעל הלכות גדולות דיחיד הקורא בזמנה צריך לברך והרב שלחן גבוה שם סעיף קטן מ"ב כתב דמה שהשמיטו מרן בשלחן ערוך הוא משום דחזר בו ממה שכתב בבית יוסף דהא איכא נמי דעת מקצת גאונים דסברי כבה"ג כמ"ש בא"ח שהביא בבית יוסף עיין שם ולכן העלה לדינא דיחיד הקורא בזמנה לא יברך דברכות אינם מעכבות והרב יפה ללב נר"ו שם אות ח"י שקיל וטרי בזה והביא דברי השו"ג הנ"ל וכתב דנראה לו דיש לברך ברכות שלפניה דלא גרע מהדלקת נר חנוכה דגם יחיד מברך ושכן הוא המנהג וכו' עיין שם והנה אמת דלא דמי לנר חנוכה דהמעיין בבית יוסף יראה דדעת הסוברים שלא לברך הוא משום דסבירא להו דיחיד אינו חייב לקרותה כלל אלא דמשום פרסומי ניסא אמרו לקרות וכיון שלסברתם אינו חייב לקרות מן הדין משום הכי אמרו שלא יברך ואם כן אינו דומה להדלקת נר חנוכה דלכולי עלמא יחיד חייב להדליק מן הדין ומשום הכי ודאי דשפיר מברך כדין כל העושה מצוה שמברך עובר לעשייתן ומכל מקום נראה דהדין אמת דגם יחיד מברך שכן נראה הסכמת הפוסקים ועיין להרב בית חדש בשם האגודה דהקורא לנשים מברך שכן נהגו וכן לחולה ויולדת עיין שם ועיין להגאון מרן חיד"א במחזיק ברכה סימן תרפ"ט אות ד' לענין המוציא את האשה מי יברך אם הקורא או האשה והביא דברי רבני האחרונים מוכח דגם ליחיד הדין שוה ומברך עוד כתב והרב יפה ללב נר"ו דבספר ה"ג שלפנינו אינו כתוב חילוק בין יחיד לצבור וסתם הדברים דצריך לברך וסתמא משמע בין צבור בין יחיד וכו' עיין שם ואני אומר לא זו בלבד דלא נמצא בבה"ג שלפנינו מה שכתב הרב המרדכי בשמו אלא אדרבה ממה שכתבו הראשונים ומכללם הרב המרדכי באות תשע"ט בשמו יש להוכיח דלדעתו יחיד נמי חייב וממילא משמע דחייב לברך שהרי כתב דנשים אינן חיבות אלא בשמיעה ולכן אין מציאות לאנשים אלא לנשים והיינו אשה לחברתה ולא לנשים רבות כמ"ש הגאון קרבן נתנאל בפרק קמא דמגילה אות י"ג א"כ מוכח מזה דיחיד נמי חייב דאין סברא לומר דדוקא באשה דאין שייך בה יחיד וצבור אמור רבנן דחייבת מה שאין כן באיש ואם כן הוא תמוה דהרב המרדכי יכתוב בשם בעל הלכות גדולות היפך ממה שנראה ממה שכתב הוא עצמו בשמו. אך לעניות דעתי אי לאו דמסתפינא נראה לי דמה שכתב בבית יוסף חוץ מבה"ג וכו' הוא טעות סופר וצריך לומר חוץ מר"ג כמו שכתב מתחלת הדבור כתב המרדכי בשם ר"ג וכו' וכן הוא באמת במרדכי אות חשפ"ב דברים אלו בשם ר"ג ולא הזכיר בזה את בעל הלכות גדולות כלל כיעי"ש (אולי דח"ש הב"י חוץ מבה"ג ר"ל דסובר דדוקא בעשרה תלמידו) ובלאו הכי אין ראיה מספר בעל הלכות גדולות שלפנינו עיין בשם הגדולים מערכת ספרים בשם הרב תבואת שור יורה דעה סימן מ"ח סעיף קטן ד' דזמנין דמייתו קמאי בשמיה היפך ממה שכתוב בבעל הלכות גדולות שלפנינו ונוסחי דקמן הוי כמתניתא דלא מיתניא בי רבי חייא ורבי הושעיא עיין שם ועוד אפשר דבמרדכי ובבית יוסף במקום ר"ג צריך לומר רי"ג והיינו רבי יהודאי גאון שגם הוא חבר ספר הלכות גדולות וההלכות גדולות שלפנינו הוא לרבינו שמעון קיירא אלא דיש מבוכות בזה ואין להאריך:
ולענין ברכה שלאחריה כתב ביפה ללב שם דאין לברך כמו שכתב הרמ"א ריש סימן תרצ"ב ושכן כתב הרב אורה ושמחה עיין שם והרב דברי מנחם נר"ו שם בהגהה ט"ו כתב בשם הרדב"ז דיחיד מברך ברכה שלאחריה ולא ראה מה שכתב הרב המגיה בשלמי צבור דף שז"ך דמסיק שלא לברך וכן אנו נוהגים: