אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים מערכת פורים › סימן א

שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת פורים · סימן א

מערכת פורים

א) מי שאי אפשר לו להשיג מגילה בשום אופן כתב מרן חיד"א בספר ברכי יוסף סימן תרצ"ג בשם רבינו המאירי דלטעמא דקריאתה היא הלילא אם כן מי שאין לו מגילה יאמר הלל ושאין נראה כן דעת הפוסקים עיין שם וכתב הגאון שערי תשובה דלפי מה שכתב במחזיק ברכה דבעל הלכות גדולות והרמב"ם כתבו טעמא דקריאתה היא הלילא לפי זה חזר הדין דמי שאין לו מגילה יאמר הלל והוא ז"ל כתב דגם להאי טעמא לא יאמר הלל כיון דלא תקון רבנן ומסיק דיאמר הלל בלא ברכה כקורא תהלים עיין שם ולפי הנראה לא ראה מה שכתב מרן חיד"א בשיורי ברכה שבברכי יוסף אחר שכתב שהרמב"ם כתב הטעם שקריאתה היא ההלל סיים וז"ל ואפשר דגם לטעם זה אף מי שאין לו מגילה לא יקרא הלל בברכה וכו' כיון דלא תקון אין לו לקרות דלא פלוג רבנן עד כאן לשונו והוא כמסקנת הרב שערי תשובה גם הגאון חתם סופר סימן קצ"ב עלה בקב"ץ דרוב כל הפוסקים חולקים על רבינו המאירי ולא קיימא לן כוותיה עיין שם גם הגאון פרי מגדים באשל אברהם צידד לומר דלא פלוג עיין שם והרב בית אהרן במערכת הלל ציין ספרים רבים בזה ואינם מצויים אצלי והגאון שיבת ציון בסימן כ"ב האריך מאד בזה ומסיק דגם לומר הלל בלא ברכה אי אפשר דהקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ח"ו ולא הותר אלא דרך תחינה מה שאין כן מי שבא לחוש לסברת הרב המאירי ודאי שאינו אומר דרך תחינה לכן לא יאמר הלל כלל עיין שם וכבר נשמר מזה הרב שערי תשובה שכתב שיאמר הלל כקורא תהלים ורוצה לומר דרך תחינה והגאון בתשובה מאהבה סימן מ"ה נשאל על זה והביא דברי רב המאירי הנ"ל ושקיל וטרי טובא ומסיק דיאמר הלל בלא ברכה ושוב הביא דברי הברכי יוסף ושיורי ברכה הנ"ל עיין שם והגאון כתב סופר סימן ק"מ האריך בכל זה ומסיק גם כן לקרות הלל כקורא תהילים בלא ברכה ועיין במה שכתבתי בקונטריס הכללים במערכת ה"ה אות ע"ב (ויש לעיין שערי רחמים סי' יו"ד):

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת פורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה