אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת סוכה סימן ב (בהכשר סוכה ודיניה) › אות י

שדי חמד אסיפת דינים מערכת סוכה· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן ב (בהכשר סוכה ודיניה) · אות י

אות ט

בדין מחצלת שיש לה שפה דמפורש בשלחן ערוך סימן תרכ"ט סעיף ו' דאין מסככין בה כתב הרב מגן אברהם בסעיף קטן ו' בשם הרדב"ז דאם עשאה לסיכוך אפילו עביד לה שפה כשרה והרב מאמר מרדכי שם מפקפק על דברי הרדב"ז דיש לחוש למראית עין דמי יודע שזו נעשה לסיכוך הרי השפה מוכיח דנעשה לכלי וכמו שכתב הרא"ש וכו' עי"ש והרב הלבוש כתב בפירוש דביש לה שפה אפילו עשאה לסיכוך לא מהני ואפשר שהוא מפני מראית עין וכמו שכתב במאמר מרדכי אלא דלפי מה שכתבתי באות הקודמת בשם פרי מגדים ובית השואבה דבדבר שמה שאין מסככין בו הוא משום גזרה לא אסרינן כשנשבר דהוי גזרה לגזרה נראה דלדעתם לא יתכן לומר טעם זה בדעת הרב הלבוש שהרי כתב ואפילו עשאה לסיכוך ואפילו אם נטל שפתה אין מסככין בה ואילו היה פיסול עשאה לסיכוך משום מראית עין לא היה לנו לאסור בזה דנטל שפתה דהוי גזרה לגזרה ופשוט דאין לומר דמה שכתב אפילו נטל שפתה קאי רק אעשאה סתם ולא אעשאה לסיכוך דזה ודאי הוא דוחק גדול והרי הוא בבל יאמר כלל דמסתמא ודאי אדסמיך ליה קאי. ובכן יפה אמר חנ"ן הר"ב בית השואבה בדינים למין הראוי לסכך אות ל"ג דיש לתמוה על דברי הרב הלבוש דמבואר בתשובת הרא"ש ופסק כן בלבוש בסעיף ג' לסכך בקנים אף שיש להם בית קבול משום שלא נעשה הבית קבול לצורך קבלת דבר ושהביא ראיות ממתני' פרק ד' דמקואות סילון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב באמצע וכו' והם הראיות שהביא הרדב"ז להכשיר מחצלת שיש לה שפה אם עשאה לסיכוך ואם כן איך כתב בסעיף ו' דביש לה שפה אפילו עשאה לסיכוך אין מסככין בה והעלה דהעיקר לדינא כדברי הרדב"ז דבמקום שאין מנהג ידוע אפילו מחצלת שיש לה שפה אם עשאה בפירוש לשם סיכוך מסככין בה דלא כהרב הלבוש אף שלא ראה דברי המגן אברהם שהעתיק בשתיקה כהודאה דברי הרדב"ז העלה לדינא כן וכל שכן לדידן דאזינן שכן דעת המגן אברהם ומה שפקפק במאמר מרדכי הנ"ל דיש לחוש למראית עין כמו שכתב הרא"ש יש לומר דדוקא בעיר שידוע מנהגם הוא דקאמר הרא"ש דמי יודע שעשה לשם סיכוך דמסתמא תולין לומר שעשה כהמנהג אבל במקום שאין ידוע המנהג לא חיישינן שיאמרו שעושה באיסור ועיין בישועות יעקב סעיף קטן ג' מה שהאריך לתמוה על סברת הרדב"ז ועל המגן אברהם שהביא דבריו ונראה בעליל כי לא ראה גוף תשובת הרדב"ז (והעתיקה בבית השואבה שם) ואיהו מדנפשיה מיהדר אטעמא ואמר מר דאין לומר דכיון שעשה לסיכוך לא חשיב שפה קבול כיון דלא נעשה לקבלה דאם כן מאי מקשי הש"ס סוכה י"ט ע"ב דיוקא אדיוקא לימא דרישא מיירי באין לה שפה וסיפא ביש לה שפה עי"ש ואף כי נראה שקושיא חזקה היא מכל מקום כיון שהרא"ש למד והוכיח ממתניתין דסילון הנ"ל דלפי האמת יש לחלק בין נעשה לקבלה ללא נעשה לקבלה ודאי שאין לדחות הוכחתו מפני קושיא זו וכל קושיא יש לה תירוץ ואין לדחות בזה דברי הקדמונים ועל כן נראה עיקר כמו שכתב הרב בית השואבה אלא שצריך לעיין באליה רבה ואליה זוטא שרמז בפרי מגדים על דברי המגן אברהם הנ"ל ואין מצוי אצלי עתה ראיתי בספר עמודי אש סימן ו' אות ט' דף נ' סוף ע"ב שהביא דברי הישועות יעקב הנ"ל וכתב דלא ראה בגוף תשובת הרדב"ז וכו' וקושיתו מהש"ס לא קשיא מידי דהא בלאו הכי הוה מצי למימר כאן במחצלת של טבריא כאן במחצלת אושא כמו שהקשה בערוך לנר דף ל"א ובתירוצו מתורץ גם קושית הישועות יעקב עד כאן ואין מצוי אצלי ספר ערוך לנר לראות דב"ק ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא תניינא חלק ד' סימן קנ"ד האריך לפלפל בדברי הרדב"ז וישועות יעקב הנ"ל עי"ש ועיין בשו"ת אגודת אזוב דברי סימן י"ז במחצלאות שבזמן הזה שאין עיקר עשייתן לשכיבה ולקבלת שום דבר רק לכסות בהם מיני סחורות שלא יתקלקלו מגשמים ושלג אם נשברו אם מותר לסכך בהם כיון שאין מקבלים טומאה כשהן שלמין אלא מדרבנן וציינתיו באות הקודמת:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה