אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת סוכה סימן ב (בהכשר סוכה ודיניה) › אות ח

שדי חמד אסיפת דינים מערכת סוכה· רבי חיים חזקיהו מדיני

סימן ב (בהכשר סוכה ודיניה) · אות ח

אות ז

דבר המקבל טומאה מרבנן יש אומרים דמותר לסכך בו עיין תרומת הדשן סימן צ' והבית חדש הביאו בשם מרדכי סוף פרק קמא בשם הרא"ם ואנן קיימא לן דאין מסככים בהם ומכל מקום אי ליכא כי אם זה יש לומר ספק פלוגתא מסככין ואין מברכין ואם נשבר זה הכלי צריך עיון דהוי גזרה לגזרה כן כתוב בפרי מגדים סימן תרכ"ט במשבצות זהב אות ו' (עיין לקמן אות ט' לענין נשבר) ולא ביאר מי הם החולקים על הרא"ם ותה"ד דסברי דבמקבל טומאה מדרבנן מסככין ובבית השואבה בדינים השייכים למין הראוי לסכך אות ה' כתב דהתוספות בדף ה' ד"ה מסגרתו כתבו דפשוטי כלי עץ המקבלים טומאה מדרבנן אין מסככים בהם ושכן כתב הריטב"א בפרק קמא דסוכה וכן עיקר עד כאן וכן דעת התוספות בסוף פרק קמא דף כ' ד"ה מסככין בבודיא ע"ש גם הבית חדש בסעיף ב' הביא דברי התוספות הנ"ל ושם בסעיף ה' הביא מה שכתב האגודה לענין סולם דמשמע מהתורת כהנים דסולם וקולב אין מקבלים טומאה אפילו מדרבנן ואם כן כשר לסכך בו וכו' משמע דאם מקבל טומאה מדרבנן אין מסככין בו ובטורי זהב שם סעיף קטן ה' הביא דברי התוספות גם במ"ז שם סעיף קטן א' (סוף ד"ה הנה בסכך) כתב ומיהו אנן קיימא לן אף דבר המקבל טומאה מדרבנן פסול הוא עט"ז ה' וכוונתו למה שכתב הטורי זהב בשם התוספות ובשלחן ערוך הרב מוהרש"ז העתיק דברי המגן אברהם הא למדת דדין זה שנוי במחלוקת וסיים הפרי מגדים דבשעת הדחק דליכא אחר מסככין ואין מברכין:

וראה זה חדש בספר הנדפס מחדש עמודי אש לאחר המיוחד הגאון מוהר"י אייזישטיין נר"ו בסימן ו' אות ט' שהתפלא מאד על מה שמייחסים להרא"ם דמותר לסכך בדבר המקבל טומאה מדרבנן שהרי בס' היראי' סי' קכ"ג מפורש להדיא דאפי' בדבר המקבל טומאה מדרבנן אין מסככין בו וכתב דעל כרחין לומר דיש טעות סופר במרדכי והגיה הלשון באופן שיהא מכוון ומוסכם למה שכתב בספר היראים וכתב דבזה יש ליישב תמיהת הביכורי יעקב על המרדכי ותה"ד דאיך למדו דדבר המקבל טומאה מדרבנן מותר לסכך בו מהא דמחצלת גדולה מסככין בה דשאני התם דאינו עשוי לשכיבה והרעיש העולם בזה ולפי מה שפירשתי דברי המרדכי אתי שפיר דאדרבא המרדכי הוכיח דאפילו מקבל טומאה מדרבנן אין מסככין בו ולפי זה אין שום דעה בעולם שדבר המקבל טומאה רק מדרבנן שיהא מותר לסכך בו וגם בשעת הדחק אין מסככין בו דלא כהפרי מגדים הנ"ל אלו תורף דבריו נר"ו והנה מלבד השינוי שיש בסברת הרא"ם עצמו בין מה שכתב בספר היראים למה שכתב בשמו הרב המרדכי עוד יש שינוי בסברת ר"ת דהמרדכי כתב בשמו דמפרש ההיא דאמרינן בפרק קמא דבבא קמא מפץ במת מנין ק"ו וכו' דבמפץ של עץ איירי וכו' ואילו בספר היראים כתב דר"ת מפרש לה במפץ של גמי יעויין שם ולכן נראין הדברים כמו שכתב הגאון עמודי אש נר"ו דהוא טעות סופר במרדכי וכו' וגם צריך להגיה עוד במקום מה שכתוב במרדכי מחצלת של שיפא ושל גמי גדולה מסככין בה צריך להיות קטנה אין מסככין בה דמהא הוא דאית לן למילף דאפילו בדבר המקבל טומאה מדרבנן אין מסככין בה או שנדחוק להוסיף תיבת וכו' וכונתו על השינוי בסיפא קטנה אין מסככין כה ומכל מקום נראה דקושית הביכורי יעקב קשיא מיהא על התרומת הדשן שהוא הבין הדברים לכתבן ועל זה יש לתמוה דאיך יתכן שיאמר כן הרא"ם דשאני התם דאינו עשוי לשכיבה וגם מה שכתב בעמודי אש דלפי הגהתו במרדכי אין שום דעה בעולם דמותר לסכך בדבר המקבל טומאה מדרבנן ואפילו בשעת הדחק אין מסככין. לישרי לן מר בהא דודאי דעת התה"ד מיהא דבדבר המקבל טומאה מדרבנן מסככין בו ואם כן אפשר לסמוך עליו בשעת הדחק שאי אפשר בסכך אחר כלל ומוטב שיעשה סוכה כזו ויצא ידי חובתו לדעת התה"ד מיהא (רק שלא יברך על סוכה זו כמו שכתב הפרי מגדים) ממה שלא יעשה כלל ויתבטל לגמרי כמו שמצינו בכמה דינים שכן כתבו הפוסקים לעשות המצוה בשעת הדחק אליבא דמאן דסבירא ליה הכי אלא שאין לו לברך שלא ליכנס בספק איסור כמו שרשמתי במערכת ברכות סימן י"א אות י"ט עי"ש:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה