שדי חמד אסיפת דינים מערכת סוכה· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן א (בחיוב סוכה וברכותיה)
אות א
מי שהיה שליח מצוה בחוה"מ סוכות דפטור מסוכה כמ"ש בסימן תר"ס נסתפק הרב השואל בשו"ת כתב סופר סי' קי"ט אם השליח נוטל שכר ממשלחו אם גם בזה פטור מהמצוה דמדברי רש"י סוכה דף כ"ו ד"ה ותגריהן יש לדקדק דדוקא אם כונתו הוא להמציא ולזכות למי שצריך הוא דפטור והגאון המחבר הביא דברי המגן אברהם סימן ל"ח סעיף קטן ח' ושקיל וטרי בדברי קדשו ומסיק כדמשמע מרש"י הנ"ל דלא אמרו עוסק במצוה וכו' אלא כשכולה לה' ואין לו בה הנאה לעצמו ושיש פנים מסבירות להלכה מתוך הסוגיא ושיטת הרי"ף והרמב"ם והשלחן ערוך וכל שכן בנדון דידן שלפי הנראה עיקרו של השליח להנאתו מתכוין דלא נפטר ממצות סוכה וכיוצא בה:
אות ב
אם גשמים יורדים בלילה ראשונה של סוכה שחייב לאכול כזית בסוכה נחלקו הפוסקים אם יברך לישב בסוכה עיין בטורי זהב סימן תרל"ט סעיף קטן י"ז שכתב שיברך לישב בסוכה וכן כתב בשלחן ערוך הרב מוהרש"ז שם אות י"ח וכן כתב השבות יעקב חלק ג' סימן מ"ה שהביא בשערי חשובה אות י"ג אך הפרי מגדים במשבצות זהב שם כתב שלא לברך לישב בסוכה דספק ברכות להקל וכונתו דכיון שיש פוסקים דסברי דאפילו בלילה הראשונה כשיורדים גשמים אינו חייב לאכול כזית בסוכה ונהי דמחמירינן כדעת הסוברים דלאכילת כזית אין לאדם מקום פטור מכל מקום לענין ברכה ראוי לחוש לדעת הסוברים דאינו חייב לאכול בסוכה ולא יברך וכן כתב בחיי אדם כלל קמ"ו אות ט' וכן כתב הרב מוהר"א די טולידו בתשובה שבספר יבא הלוי בחידושיו לסימן תרט"ל וכתב שכן עשה מעשה בשנה אחת שירדו גשמים בליל ראשון ושכן היה מורה הרב רוב דגן וכן כתב בספר זכרנו לחיים חלק א' שכן נהג מר אביו גם בספר ישרי לב דף ח' עמוד ד' הביא מסקנת מוהר"א די טולידו הנ"ל בשתיקה ומה שכתב הרב המגיה שם בעמוד ב' על דברי מוהר"א די טולידו הנ"ל ולא נהגו כן עיין שם כבר השיגו בספר זכרנו לחיים חלק ב' ואם כן נראה ודאי דנכון לאכול כזית בלא ברכה לישב בסוכה:
ומי שעושה סוכתו תחת הגג ואחר כך מסיר הרעפים ובערב סוכות ירדו גשמים רבים ואי אפשר להסיר הרעפים מערב יום טוב שאל השואל בשו"ת מוהר"ם ריקאנטי האחרונים בסימן י"ו אם מותר להסיר הרעפים ביום טוב על יד נכרי משום שהוא לצורך מצוה והשיב דלומר לנכרי ביום טוב עצמו פשיטא דאסור (והביא פסק מרן בסימן ש"ז ובסימן תקפ"ו והיש אומרים שכתב הרמ"א בסימן ער"ו לענין נר שבת ומה שכתב המגן אברהם דדוקא בדבר שגופו נהנה וכו' וקצת מדברי רבנן קדישי בזה) ומה שיש להסתפק הוא אם מותר לומר לנכרי מערב יום טוב שיסיר הרעפים ביום טוב דאף דפסק הטור בסימן ש"ז דאמירה לנכרי מערב שבת שיעשה בשבת אסור אולי לצורך מצוה מותר והביא מה שכתב המרדכי שהביא מרן הבית יוסף בסימן רמ"ה על הקונים המכס ומ"ש על זה במשנה למלך פרק ו' מהלכות שבת ושקיל וטרי בהיכא דאיכא תרתי לטיבותא שהוא קודם השבת וגם אינו מלאכה גמורה וכן כשהוא מלאכה גמורה אלא שהוא קודם השבת וגם לצורך מצוה ומסיק דכיון דקובע לו לעשות מלאכתו בשבת ויום טוב אף שאומר לו קודם השבת אסור ובלאו הכי כיון שמה שעושה מלאכה הוא בביתו של ישראל ובמחובר אסור אף למאן דמתיר בהדלקת הנר לצורך מצוה אלו תורף דבריו:
אות ג
לפי מה שכתב הרמ"א בסימן י"ז סעיף ב' דנשים אין להם ללבוש ציצית דאינו חובת גברא שאפילו איש אינו חייב לקנות טלית בת ארבע כנפות אלא אם קנה הוא שחייב הטיל בו ציצית כמו שכתב שם הטורי זהב יש להסתפק אם נשים יכולות לחייב עצמו לאכול בסוכה ולברך דהא סוכה נמי חוץ מליל יום טוב ראשון אין חייב לאכול בסוכה אלא שאם בו לאכול חייב לאכול בסוכה ויש לומר דעל כל פנים בשינה איכא חיובא ולכן צריך עיון לדינא וכו'. שואל ומשיב מהדורא ב' חלק ב' סימן ח' ועיין שם עוד בעיקר הדין דנשים אי יכולות לחייב עצמן במצות עשה שהזמן גרמא:
אות ד
אם נאנס בלילה ראשונה ולא אכל נסתפק הרב הפרד"ס בספר אות היא לעולם חלק ב' דף פ"ו עמוד א' אי חייב בתשלומין ומסיק דאינו חייב בתשלומין וכן מתבאר לעניות דעתי מדברי מרן חיד"א ז"ל בסימן תרפ"ז גבי מגילה דאין לה תשלומין משום דלא דמי לתפלה דרחמי נינהו עיין שם הוא הדין לאכילה בסוכה ובלאו הכי לענין נאנס ולא קרא בלילה כתב שם מרן חיד"א דפשיטא דליכא תשלומין על מה שהיה פטור בשעת חיובו ולא נצרכה אלא לטעה או שכח עיין שם וק"ל:
אות ה
בלילה ראשונה דצריך להקדים ברכת סוכה לברכת שהחיינו אם הקדים שהחיינו לסוכה ושוב נזכר כתב הרב כמוהר"א אדאדי נר"ו בספר ויקרא אברהם סימן ל"ב שצריך לחזור ולברך שהחיינו בשביל סוכה (שם כתב לומר שהחיינו בקידוש היום והיינו משום דמה שנזכר הוא ביום אבל אם נזכר בלילה תכף יברך ולמה יניח מלברך עד למחר) אך במפתחות שם מסיק דכיון שלא בא דבר זה מפורש בפוסקים יש לומר דשב ואל תעשה עדיף:
ובלילה שניה שנחלקו הפוסקים אם להקדים ברכת סוכה לשהחיינו או להקדים שהחיינו לסוכה כמבואר ברבני האחרונים בסימן תרמ"ג וסימן תרס"א הנה בשו"ת עמודי אור סימן ל"ו הכריע להקדים סוכה לזמן גם בליל שני על פי הירושלמי פרק ז' דברכות הלכה א' חנן בר אבא אמר בשם רב יקנ"ה סוכה זמן והיינו ודאי בליל שני דאילו ליל ראשון ליכא הבדלה עי"ש וגם בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' חלק ב' סימן קנ"ג האריך בזה עי"ש ומנהגינו כפסק מרן דבליל ב' של יו"ט זמן ואח"כ סוכה כמו שכתב מרן חיד"א במחזיק ברכה סי' תרמ"ג ואף שראיתי להכהן הגדול הגאון בנין שלמה נר"ו בהקדמה שניה דף ב' ע"ב שכתב בשם הגאון מר אחיו רב"ך שהאריך בתשובה בחריפות ובקיאות נפלא והסכים לדעת הנודע ביהודה דגם בליל שני יאמר סוכה ואחר כך זמן וכן היה נוהג בעצמו מכל מקום לגבי דידן מידי פלוגתא לא נפיק ואין לשנות מה שנהגנו כפסק מרן:
אות ו
מי שלא אכל בליל ראשונה כתב הרב הפרד"ס הנ"ל (באות ד') דהרב קול אליהו סי' מ"א צידד צדדים אם חייב לברך שהחיינו בכניסתו ביום ואינו מצוי אצלי לראות מסקנתו אך בספר ישרי לב דף ח' ע"ב כתב רב המגיה נר"ו בשם תשובת הרב בית חדש דמי שלא אכל בלילה ראשונה בסוכה מרוב גשמים דהאריך להוכיח דאינו מברך זמן בכניסתו לסוכה ביום ראשון עיין שם ותמיהני עליו שהביא תשובת הבית חדש כאילו חדשות הוא מגיד מה שלא נזכר בדברי הפוסקים במקומו וכאילו הדבר מוסכם לכולי עלמא והלא עיין רואה בסימן תרמ"א סעיף א' דכתב שה הרמ"א דאם לא אכל בלילה ראשונה מברך זמן כשאוכל בסוכה וכונתו דכשנכנס ביום לאכול בסוכה מברך וכן מפורש בדברי הרב הלבוש והרב באר היטב שם מביא תשובת הרב בית חדש דחולק על הרמ"א וכתב דבשו"ת משאת משה חולק על הבית חדש וכתב דצריך לברך ובדגול מרבבה שם כתב לתמוה על דברי הרמ"א וציין שראה באליה רבה שמביא תשובת הרב בית חדש שחלק על הרמ"א וספר אליה רבה אינו מצוי אצלי אך ראיתי בשערי תשובה שם שכתב דהאליה רבה חולק על הבית חדש והביא דברי הכלבו וכן בברכי יוסף הביא דברי ארחות חיים שכתב כדברי הר"ן שממנו מקור דברי הרמ"א ושגם השבות יעקב חלק א' סימן מ"ב כתב דהעיקר כהרמ"א ועיין שם בפרי מגדים ובדברי מנחם מביא שכן דעת מוהריק"ש כהרמ"א כמו שכתב היד אהרן וכו' וכן כתב בחיי אדם כלל קמ"ז סוף אות ט' הרי מבואר דסברת הרב בית חדש אינה מוסכמת גם מקרוב נדפס בית מאיר על ארח חיים וראיתי בסימן תרמ"א שהאריך בזה ומסיק דאין לעשות כמו שכתב הבית חדש שלא לברך ביום אלא לתלותו בלילה על הכוס אלא יברך ביום זמן על הסוכה ויכוון דאינו מברך אלא על הסוכה ולא אחג דאף דאמרינן סוכה מכח חג קאתי היינו דמסתמא קאי נמי על החג אבל אם מכוין בפירוש שאינו רוצה לברך בזה על החג שוב בלילה אינה לבטלה עד כאן תורף דב"ק גם בספר יבא הלוי סימן תרמ"א שקיל וטרי בדברי תשובת הבית חדש וכתב דדברי הבית חדש נופלים מן היסוד ואין חשש ברכה לבטלה עי"ש:
אות ז
סוכה בשמיני עצרת דיתובי יתבינן ולא חיישינן משום בל תוסיף כתבו הפוסקים הטעם משום דלא מוכחא מילתא דמשום מצוה הוא יושב דפעמים שסוכתו עריבה עליו ויושב בה ולפי זה נראה דאם אין האויר טוב דהיינו שיש קור גדול או מעט גשם או שאר צער דאין לישב בסוכה משום דנראה כמוסיף דודאי אין לומר בזה שפעמים שסוכה עריבה עליו דאטו בשופטני עסיקינן שערב לו הקור או הגשם. וגם אם הוא מצטער בענין שאינו רשאי לברך אם כן הוי כשינה ואין היכר בברכה אך אפשר לומר לאידך גיסא שאין זה נראה כמוסיף כיון דאף בסוכות היה פטור מלישב בה בזה האופן וצ"ע הגאון בשו"ת מוהר"ם מרוטרונבורק האחרונים סוף סימן ז':
אות ח
בשמיני עצרת דקיימא לן יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן ונחלקו הפוסקים בסימן תרס"ח לענין שינה אי שרי לישן בסוכה או לא הנה בשו"ת כתב סופר סימן ק"כ האריך בזה והביא מעשה רב הגאון אביו חתם סופר שאחר סעודת קבע וירד משה מן הסוכה לדירת קבע לישן שם וכשנכנס לחדרו אכל שם ענבים ושאר מיני פירות ומסתמא כן ראה מרבו ז"ל וביאר שם דרש"י בסוכה דף מ"ח סבירא ליה כראבי"ה דאסור לישן בשמיני עצרת בסוכה. ושמדברי האגודה מוכח דסבירא ליה דהעיקר לדינא הוא כראבי"ה ותמה על מה שכתב האליה רבה ונמשך אחריו בברכי יוסף דהאגודה חולק על ראבי"ה עיין שם באורך ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' חלק ב' סימן צד"ק שקיל וטרי בדברי הפוסקים בזה עיין שם ובהדורא ב' חלק ב' סימן ט' (ד"ה והנה בהא דאמרו) ושם באותו סימן שקיל וטרי טובא במה שנחלקו הפוסקים בסוף סימן תרס"ח אם מותר לאכול בליל שמיני עצרת מבעוד יום והאריך לישב השגות הרב טורי זהב על הרש"ל עי"ש:
אות ט
שמיני עצרת שחל להיות בשבת ושכחו שצריכים לישב בסוכה וערכו שלחן והדליקו נרות בבית אין להתיר לטלטל הנרות על ידי עכו"ם להביאם לסוכה דאף על גב דפסיק רישיה דלא ניחא ליה לדעת התוספות מותר במקום מצוה וגם כמה פוסקים סבירא להו דשבות דשבות מותר במקום מצוה מכל מקום כיון דמצד מצוה הוא דאתינן עלה אם כן מיחזי כמוסיף יום שמיני דהא מה שאנו יושבים בסוכה בשמיני עצרת וליכא משום מוסיף הוא משום דאין כונתינו למצוה דפעמים שסוכתו עריבה עליו אבל בנדון זה אי אפשר להתיר אלא משום מצוה ממילא הוי כמוסיף לכן שב ואל תעשה עדיף ומצורף לזה דעת הנוהגים שלא לאכול בשמיני בסוכה על פי מדרש תנחומא כדי שיתפללו על הגשם בלב שלם ואף דכל הפוסקים חלקו על המנהג מכל מקום הרי בלאו הכי נראה נכון כמו שכתבתי אלו תורף דברי הגאון בשו"ת מוהר"ם מרוטרונבורק האחרונים סימן ז' עיין שם באורך:
אות י
בן חוצה לארץ שנמצא בארץ ישראל בשמיני עצרת דלבני חוצה לארץ קימא לן יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן ובני ארץ ישראל אין יושבים בסוכה והאורח בן חוצה לארץ שנמצא שם סמוך על שלחן בעל הבית נסתפק הרב הפרדס בספר אות היא לעולם חלק ב' דף פ"ז ע"ב אם חייב בסוכה או נגרר אחר הבעל הבית ואחר שנשא ונתן בדבר העלה להלכה ולמעשה דפטור דכיון דהבעל הבית ובני ביתו אין יכולים לישב בסוכה כשרה אם הוא לבדו ישב בסוכה אין לך מצטער גדול מזה וכללא הוא מצטער פטור מן הסוכה ומה גם דאינו חייב בסוכה מתורת ודאי אלא משום ספק עי"ש דב"ק בנועם שיח שפתי צדיק: