אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת יין נסך מערכת יין נסך › סימן א

שדי חמד אסיפת דינים מערכת יין נסך· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת יין נסך · סימן א

מערכת יין נסך

יין גפן הנעשה מצימוקים היינו שחותכין הצימוקים דק דק ושופכין עליהן רותחין מכלי ראשון נסתפק השואל אם אוסרין במגע לעכו"ם דהנה ביו"ד סי' קכ"ג סעיף ג' קיימא לן דמבושל אין בו משום מגע עכו"ם ומבואר בבית יוסף ושפתי כהן דדוקא שיתמעט ממדתו על ידי רתיחה ואם כן בנדון דידן דאין מתמעט לא הוי מבושל ודינו כיין צימוקים שכתב הרמ"א שם בסעיף י"א דאוסר מגע עכו"ם או אפשר כיון דצמוקים אלו מעולם לא היו יין והם יבשים ממש ובשפיכת הרותחים מתרככים ויוצא יין גפן מהם אפשר שזה השפיכה כבישול ממש יחשב ולא נאסר במגע ואף שזה יין גפן ממש לקידוש ולהבדלה ולברכה זה לא שייך למגע כמו במבושל ממש עכ"ד השואל נר"ו והנה לכאורה כיון דפשיטא ליה דהיין גפן מהצימוקים הנ"ל חשוב לברכה הרי אם כן דברי השפתי כהן ביו"ד שם ס"ק כ"ג קרו בחיל דיש בו משום מגע דכללא כייל לן דמוכח באשר"י ושאר פוסקים דכל דמברך בורא פרי הגפן יש בו משום מגע עכו"ם איברא דקשה ממבושל דאין בו משום מגע אף על גב דמברכין עליו בורא פרי הגפן (עיין בא"ח ריש סי' ר"ב) ואין לומר דיין מבושל שמברכים בורא פרי הגפן היינו בשלא נתמעט ממדתו דבזה אוסר מגע דסתמיות דברי הפוסקים מורה דגם כשנתמעט מברך בורא פרי הגפן וכן כתב בפי' הרב מגן אברהם שם סק"ב דאף שאינו נאסר משום יין נסך מברכים בורא פרי הגפן (והיינו כשנתמעט ע"י הרתיחה) ומצאתי להרב כרם שלמה שם בסי' קכ"ג שהקשה כן על דברי השפתי כהן והעלה בצ"ע:

ובנדון דידן אומר אני כיון שמפורש בסי' ר"ב סעיף י"א דאם משך המים והבדילם מהצמוקים הוה ליה יין גמור לכולי עלמא (עיין במגן אברהם שם דכתב דמשך לאו דוקא אלא רוצה לומר דאין כונתו לאכול הצימוקים ובודאי דזהו דעת הרב שפתי כהן גם כן דאי לא תימא הכי קשו דבריו אהדדי מס"ק כ"ג לס"ק כ"ד לענין המשכה וכן כתב הגאון ב"מ ביו"ד שם אבל אין כן דעת מרן חיד"א אלא דבצמוקים נמי בעי המשכה עיין בברכי יוסף א"ח סי' ר"ב ובמחזיק ברכה סי' רע"ב אות ב' ושיורי ברכה יו"ד סי' קכ"ג אות י"ב שהאריך בזה) ומפורש שם דדין זה הוא בין למי שריית הצימוקים ובין למי בישולם אם כן אין מקום להסתפק עוד בנדון שאלה הנ"ל דממה נפשך אם הרותחין ששופכין עליהן פועלים בהצמוקים כאילו מבשלים אותם אם כן הרי הם בכלל מי בישול של צמוקים שהם יין גמור לברכה והוא הדין למגע דבודאי אין באים למדת נתמעט ממדתו שדברו הפוסקים במבושל ואם אין הרותחים פועלים בהצמוקים לבשלם א"כ הרי הם כיין צימוקים דעלמא דיש בהם משום מגע עכו"ם ומה שכ' השואל דכיון דלא היו יין מעולם לא בעינן שיתמעט וכו' אין דבריו נראין כי לעניות דעתי נראה דאין לו דמיון ליין מבושל שדברו בש"ס ופוסקים דכיון דמתחלה היה יין גמור ושוב נתבשל אין דרך לנסך יין כזה ולכן אם אחר שנדחה מלהיות ראוי לנסך נגע בו אינו אוסר. אבל צמוקים הנ"ל הרי ע"י שפיכת הרותחין הוא שנעשה יין. ולא היה להם אח"כ שום דבר המונעם מלהיות מתנסך ומה לי יין צימוקים שנעשה על ידי מים צוננים ומה לי יין צמוקים שנעשה על ידי מים רותחים כן נראה לעניות דעתי פשוט:

והנה בדברי הרא"ש שרמז הגאון שפתי כהן (והם בפרק ו' דבבא בתרא סי' ט') הובא דעת הר"א אב"ד שאין מגע אוסר בתמד אלא הראוי לברך עליו בורא פרי הגפן והראב"ד היה אומר כיון שהתמד משובח לשתיה מיחלף ביין גמור ואי להתיר מגע עכו"ם. ועוד כיון שמשובח לשתיה יש לחוש שמא מנסכין בו וכו' וגם הרר"י שהביא שם נשתמש בסברא זו שלא להתיר במגע עכו"ם אלא מה שגרוע מאד שאינו ראוי לשתיה וכו' עי"ש ובטור סי' קכ"ג. וביין צמוקים הנ"ל דראויים לברך בורא פרי הגפן וגם משובח לשתיה וגם אינו ברור לנו שאין דרכם לנסך בזה אם כן יש לאסור מגע עכו"ם ואף דבמבושל קיימא לן דאין בו משום מגע אין ללמוד ממנו שמפורש היתרו בש"ס מאיזה טעם שיהיה או משום שאין דרכם לנסך או משום דלא שכיח כל כך ליין צמוקים הנ"ל להתיר דשמא דרכם לנסך וגם הרי הוא משובח לשתיה משא"כ במבושל עד שנתמעט ממדתו אינו משובח לשתיה ואפשר דמפני שאינו משובח לשתיה חשיב מילתא דלא שכיח אבל היין צמוקים הנ"ל הוא משובח לשתיה וחשיב מידי דשכיח סוף דבר לפי עניות דעתי יש לאסור בו מגע עכו"ם. והנה השואל הנ"ל השיב על דברי (ואעתיק לשונו והמעיין יבחר כי אין לי זמן פנוי להאריך בזה) וז"ל על דבר הצמוקים אין נוח לי דעתו בזה שכתב כיון שחשוב לברכה ודאי יש בו משום מגע עכו"ם זה אינו והראיה ממבושל בסי' ר"ב ובמגן אברהם סק"ב. ובאמת הכלל דכייל הרב שפתי כהן אינו כלל רק לאפוקי מדברים הקודמים כמו מי בוסר. וגם יין גפן מזוג יותר מששה חלקים וכיוצא בזה יש הרבה פוסקים שסוברים שמברכין שהכל כמבואר בסי' ר"ב ומובא בשערי תשובה סק"ד. ואף על פי כן יש בו משום מגע לכמה פוסקים משום דמיחלף (אין מזה סתירה לכלל השפתי כהן דכלליה היינו דכל דמברך בורא פרי הגפן יש בו משום מגע כמו שכתוב בהרא"ש שרמז הש"ך הנ"ל) לכן כייל השפתי כהן לרווחא דמילתא כיון שמברך הגפן בודאי יש בו משום מגע לכל הדעות. אבל זה הכלל לא קאי על מבושל כי זה יצא מן הכלל ללמד על כל דבר שהוא מבושל שאין בו משום מגע עגון אם יבשל ענבים בקדרה בתנור וירתיח הרבה ודאי אין בו משום מגע והסברא נותנת לזה כי ההיתר של מבושל הוא משום מילתא דלא שכיחא כמו שכתבו בבית יוסף ופוסקים אם כן גם זה לא שכיחא שיבשלו ענבים לעשות מהם יין גפן. והסברא שכותב רומע"ל דאחר שנעשה יין גפן לא היה להם דבר המונעם מלהתנסך וכו' וזה פשוט עד כאן לדעתי אינו פשוט כלל ונהפך הוא אם הבשול מפקיע יין גפן ממש מאיסור מגע לא יפקיע את עצמו שלא יבא לידי איסור מקל וחומר ובאמת הסברא נותנת לזה שהוא מילתא דלא שכיח שיבשלו ענבים או אפילו צמוקים בקדירה לעשות מהם יין גפן ובמילתא דלא שכיח לא גזרו כנ"ל ולהרמב"ם משום דלא ראו לנסך גם זה לא ראוי לנסך ומהברכה אין שום ראיה וכלל דהש"ך רק לרווחא דמילתא כן נראה לי ועוד יש לי ראיות ברורות אבל מפני שקשה הכתב וכו' עכ"ל יצ"ו:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת יין נסך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה