אור ברסלב
שדי חמד אסיפת דינים מערכת חלב של נכרי מערכת חלב של נכרי › אות ז

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חלב של נכרי· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חלב של נכרי · אות ז

אות ו

כתב מרן חיד"א בשיורי ברכה סימן קט"ו אות ב' בשם הרב בתי כהונה בחידושי דינים כתיבת יד כלים שנתבשל בהם גבינות הנכרים בדיעבד והיום אינן בני יומן אם מותר להשתמש בהם בלי הכשר ואי נמי בני יומן להשהותם עד שיעבור היום נחלקו האחרונים בספק איסור תורה ובאיסור דרבנן עיין כנסת הגדולה סי' א' הגהת בית יוסף אות מ' ועיין סי' מ"ד וקכ"ב ובבני חיי ועיין סוף סימן קי"ב ופשט דברי מוהריב"ל אפילו בספק דרבנן ומכל מקום בהאי דגבינות דעתי לאסור דהא ספקו כודאי כמו שכתב האיסור והיתר הובא בשפתי כהן כללי הספק ספיקא כלל י"ז ובפרי חדש שם כלל י"ד גבי גבינה דלא כהאיסור והיתר הנה יש חולקים והיותר נראה עיקר דספקו כודאי ונראה להחמיר ולב חכם ישכיל זאת בהתישבו בדברי האחרונים ומכל מקום בהפסד מרובה אפשר להקל ועל כל דברי האחרונים שבאים מטענת נותן טעם לפגם דרבנן יש לדון שנשתמשו בהם דבר חריף עכ"ל והרב ערך השלחן כתב באות ב' (על דברי הרמ"א חלב של גויים אוסר כלים) בתשובת הרשב"א סימן קמ"ג כתב דבדיעבד מותר משום דסתם כלי נכרים אינם בני יומן משמע דלכתחלה אסור וכבר כתבתי בסי' א' וסימן מ"א דכלי הבלוע איסור דרבנן אם אינו בן יומו מותר לבשל בו לכתחלה אבל ספק דאורייתא אין להקל דאפילו למאן דאמר ספקא דאורייתא לחומרא מדרבנן הוא מחמירינן בספקו טפי מודאי דרבנן כמו שכתב במשנה למלך בפרק שמיני מהלכות איסורי ביאה וכן הוכיח הרב ארעא דרבנן אות תל"ח דספק דאורייתא חמור מודאי דרבנן והכא הוי ספק דאורייתא לדעת הרשב"ץ ח"ג סימן רנ"ד וכל שכן לדעת האיסור והיתר דהוי כודאי איסור דאורייתא ואף למה שכתבתי לעיל דהוי מדרבנן כבר כתב הרשב"א סימן ק"י דכל שגזרו להרחיק מאיסורי גוים החמירו בו טפי מאיסורי תורה וכן הסכים הרב בתי כהונה הובא בשיורי ברכה מיהו מה שכתב על האחרונים שבאו בטענת טעם לפגם יש לדון שנשתמשו בו דבר חריף עיין שם הנה בתשובת הרשב"א סי' תצ"ז הכריח דבליעת החריף אינו משביח אלא דאפילו כלי שאינו בן יומו הבלוע איסור צריך הכשר כדי להשתמש בו דבר חריף וכי האי גוונא הקשה הרשב"א שם בכלי מדין עכ"ל והגאון מוהר"י מברונא בסימן ע"ח כתב דנראה לו דאף דחלב שחלבו נכרי נגזרה במנין בין איכא דבד טמא בעדר או לא גזרו על זה ככתוב בשערים ופורץ גדר יש"ן מכל מקום היכא דאיכא טעם וסברא עם אותו טעם דליכא דבר טמא בעדרו מועיל כדכתב בשערים בשם רבינו שמחה שהתיר החלב חדא שאין דבר טמא בעדר כלל ועוד דמירתת הנכרי דילמא אתי ישראל ויראה אלמא דתרי טעמי מיצטרפי להתיר אם כן הכי נמי נימא הא דהחמירו רבותינו הני מילי בחלב עצמו שלא לאכול לכתחלה אבל בקדרה דחשיב דיעבד נראה להתיר וראיה מפרק כל שעה דפריך לרב דאמר קדרות בפסח ישברו כו' וכתבו התוספות וכו' עד דהואיל שלא במינו הוא יוכל לבטלו עכ"ל התוספות אם כן הכא דבקדרות הללו כולם אינן בני יומן נראה להתיר משום דאיכא ספיקא דרבנן לקולא דכל טעם לפגם דרבנן וכיון דאיכא למימר דילמא לא היה שם דבר טמא וליכא שום חלב טמא מעורב בו וכו' ומהר"ר יונה אומר כיון דבא לכלל חלב נאסר במנין משים חלב שחלבו נכרי שוב לא חשיב שום ספק אלא כודאי איסור ושוב לא נפיק מכלל איסור כיון דהקדרה נאסרה מחמת חלב תו לא פקע אף על גב דהדר יהיב טעמא לפגם כדין כל כלי חרס שקבל טעם ממש דנאסר אף דהדר פוגם טעמו ולא דמי למקבל טעם מן הפגם דשרי דמעולם לא קבל איסור סוף דבריו כל ודאי דרבנן אף דהשר נגזר מחמת ספק כי הכא ואני ראיתי במרדכי פרק אין מעמידין דלשמואל דאוסר הגבינות משום שהועמד בעור הקיבה מכל מקום משוי ליה ספק מדלא אתסר בהנאה עכ"ל ועיין להרב עיקרי הד"ט בחלק יו"ד סימן ח"י אות כ' ולהרב קהל יהודה דף מ"ו ע"ב:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חלב של נכרי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה