שדי חמד אסיפת דינים מערכת חלב של נכרי· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת חלב של נכרי · אות א
חלב של נכרי במקומות דלא שכיח דבר טמא כתב הרדב"ז בתשובה שהביא הרב פרי חדש בסי' קי"ד דחלב לא נאסר במנין ולכן במקום דלא שכיח דבר טמא מותר ושעל זה סמך בהיותו באמשטרדם לאכול עמהם כלומר שנתאכסן אצל ספרדים והם נוהגים היתר על פי דברי הרדב"ז אבל בני אשכנז נוהגים איסור כדעת המחמירים שכך קבלו עליהם אבותיהם ואיסור עליהם מדינא ואין לו התרה דהוה ליה נדר מדאורייתא כן כתב הרב חתם סופר יו"ד סי' ק"ז והרב פתח הדביר בח"ב בריש סי' קצ"ו עמד מתמיה על החתם סופר במה שנמשך אחר דברי הרב פרי חדש שכן מנהג הספרדים להתיר בפומבי ואיך לא זכר דכמה רבני האחרונים נצבו כמו נד על דבריו ומסקי להחמיר דהרב בית דוד בפירוש המשנה פרק ב' דמסכת עבודה זרה משנה ו' תמה על הרב פרי חדש דאיך כתב דמנהג באמשטרדם להקל אחרי דאיהו גופיה תברוה לגזיזיה שכתב זולת קצת יחידים הנזהרים בזה הרי שאינו מנהג פשוט ולנזהרין שומעין שעושים כהלכה ומה שהיא עצמו נהג להקל בהיותו באמשטרדה העידו מגידי אמת שהרב מהרש"א נתווכח עמו גם בספר תשובות הגאונים ומעשה רב קובץ קטן דף ט"ו דחה דברי הרב פרי חדש והעיד על מנהג אמשטרדם שנהגו לאיסור וגם הרב מנחה בלולה ביו"ד שם ובקונטריס זכרון לראשונים שבסוף ספר ברך משה דף זק"ן ובתשובה מאהבה בפתיחת הספר דף ו' ע"ב כלם תמהו על הרב פרי חדש ובמנ"ב תמה על הלחם הפנים שהעתיק דברי הפרי חדש כאילו אפסיקא הלכתא כוותיה וסיים שרבים קמים עליו ומי ראה פוסקים אלו יוצאים לקראתו פוסקים שקדמוהו מחמירים וגם האחרונים השיגוהו וקיימו דברי הראשונים וכו' וראוי להסיר המכשלה הזאת מתחת ידם כמו שאסף וקבץ מרן החבי"ף בספר חקיקי לב חיו"ד סי' ל' וגם מרן חיד"א העיד על כל בני טורקאיו שאסרו חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו ואיך הרב חתם סופר נמשך אחר דברי הרב פרי חדש ולא שלטו מאורות עיניו בכל הנז"ל אלו תורף דברי הרב פתח הדביר שם:
והנה ספר תשובות הגאונים ומעשה רב הנ"ל אין אצלי לראות את דבריו ובאמת בהגיגי תבער אש תוקד חם לבי בקרבי איך יעלה על הדעת להטיל חשד במאיר עינינו האי תנא ירושלמאה מרן הפרי חדש במעיד עדות שקר חלילה ומי לא ידע את גדלו ויקר תפארת תורתו קדושתו וצדקתו זיע"א ואם לא נתברר לו שכן פשט המנהג שם חלילה לו להעיד כן ומאד צר לי על שהרב פתח הדביר פרסם דברים אלו בספרו וכן לא יעשה וכבוד אלקים הסתר דבר והיה די לו לכתוב מה שנוגע לעיקר הדין (כי האמת אהובה ואין משוא פנים בהלכה) שרבני האחרונים פלוני ופלוני חלקו עליו והעלו לאסור ולהביא דבריהם שהם כמכחישים דברי עדותו אין לנו צורך בזה והם כי לא להזכיר וגם לפי הנראה נעלמו ממנו דברי מרן חיד"א בספר שיורי ברכה סי' קט"ו אשר השיב על דברי תשובות הגאונים ומעשה רב הנ"ל ועל מה שכתב בבית דוד שנתווכח עמו הרב מוהרש"א ואעתיק דבריו ככתבו וכלשונו חלב שחלבו גוי הרב פרי חדש סק"ו כתב דבעיר שלא נמצא שם חלב טמא או שהיא ביוקר יותר מחלב טהור מותר לקנות מהגוי חלב שחלבו בלי ראיית ישראל וכן מצא המנהג פשוט באמשטרדם וכו' עיש"ב ויש סיוע לדבריו מדברי הרדב"ז בראשונות סי' ע"ה עי"ש וכמו שכתב הרב ז"ל גופיה ועיין מה שכתב הרב בספר כנסת הגדולה ובתשובותיו הנדפסות מחדש סי' קט"ן שהאריך הרבה וכתבו משם הרב החסיד בספר הזכרונות שהחמיר הרבה והרב בית דוד סי' ג"ן השיב על דברי ספר הזכרונות וראיתי בספר קטן שמו תשובות הגאונים ומעשה רב שנדפס באמשטרדם שנת תס"ז ובדף י"ו הטיח דברים נגד התייר הגדול הפרי חדש ולא עוד אלא שאמר שאין המנהג באמשטרדם כמו שאמר עיין שם באורך ושרי ליה מריה לדבר תועה על המאור הגדול ובענין דינא הגם שנכון להחמיר מכל מקום יש לסברתו מקום ופנים מסבירות וכך המנהג כדברי הפרי חדש בארגי"ל על פי הרב הגאון הר"ש בן הרשב"ץ כמו שכתב בתשובותיו סי' תקנ"ד וכמו שכתב הרב בית יהודה במנהג ארגי"ל דף קי"ד ע"ג ע"ש ואשר פקפק על עדותו באמשטרדם תימה עליו דתלי בוקי סרוקי על הרב ז"ל והלא מזמן הרב עד זמנו עברו יותר מט"ו שנה והיה לו לתלות דאשתני למעליותא אבל בזמנו צדק הרב בעדותו ופשוט ובתשובות הרב מעיל שמואל סי' י"ב חלק על תשובת הרדב"ז עיין שם ועיין מה שכתב מוהרא"ש דוראן בטור הראשון שבסוף התשב"ץ סי' ל"ב שכך הוא מנהג תלמסאן וארגי"ל וטעמא טעים להיתרא עי"ש ואחרי כתבי ראיתי דברי הרב בית דוד להרד"ק בפרק ב' דעבודה זרה וכתב שם שהרב מוהר"ש אאילון נתוכח עם הרב פרי חדש על מה שכתב שנהג הוא עצמו במנהג אמשטרדם ע"ש ומוכח קצת שעל מה שהקל לעצמו דוקא נתוכח וגם זה הדבר מפוקפק כי מהר"ש אאליון היה שתנו בלונדריס כמו שכתב בשו"ת מהרי"ץ וכשנדפס פרי חדש ב' את"ן היה רב בק"ק אמשטרד"ם הרב מהר"ר יצחק אבוהב ויתכן שאין שמועה זו אמת או שלא היה פנים בפנים ולענין הלכה במקום שלא יש מנהג בעיר פשוט לכל להקל יש להחמיר ודאי וכך פשטה הוראה בכל גלילות טורקיהא וארץ הצבי עכ"ל מרן חיד"א שם שמחתי על דבריו כמוצא שלל רב כי הצדיק את הצדיק דמעיקרא הוא הרב פרי חדש ומכל מקום לענין הדין שפיר קאמר הרב פתח הדביר דנקטינן לאסור ושכן המנהג בכל ערי טורקיאה כמו שהעיד גם מרן חיד"א אף שיש פנים מסבירות לדברי הרב פרי חדש וגם מרן החבי"ף בחקקי לב שם מסיק כן דאין להתיר אף במקום שאין מצוי חלב טמא (ושם אתה מוצא שכבר ציין דברי מרן חיד"א שבשיורי ברכה רק שלא הביא אלא סיום דבריו לענין הלכה והרב פתח הדביר כנראה שלא היה בידו שיורי ברכה ולכן לא ראה מה שהשיב על אשר השיגו על הרב פרי חדש כנז"ל:
ובמה שכתב הגאון חתם סופר
שם בשם מר תלמידו שדן בעיקר הדין אם נאסר חלב במנין אפילו במקום וזמן שאין בהמה טמאה הראויה לחלוב מצוי ביניהם כבזמן ומקומות אלו שגם הגוים ממאסים בחלבם ומר ניהו רבה בתשובתו הוכיח שדעת כל הפוסקים דנאסר במנין ושכן דעת רש"י בעבודה זרה דף לה ע"א ומיישב בזה קושית התוספות על רש"י ושזה גם כן דעת רש"י בתשובה ומביאו הפרי חדש וז"ל חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו אין בהמה בדיר אסורה דלא ליפוק חורבא מניה ופורץ גדר יש"ן כך פסק רש"י עכ"ל זולת הרדב"ז ופר"ח דסברי דלא נאסר במנין עי"ש דברי קדשו באורך והנה מדברי רש"י שבשערי דורא שהביא הפרי חדש אין הכרח לזה דיש לומר כמו שכתב הרב זכור לאברהם אביגדור בשו"ת יו"ד סי' ד' דמה שכתב רש"י לאסור כשאין בהמה טמאה בדיר משום דלא ליפוק מניה חורבא רוצה לומר דאף אם הוא באופן שאין לחוש לחלב זה עצמו שיקח מעכו"ם זה משום תערובת דבר טמא כגון שאין לו טמאה בעדרו שהעכו"ם עצמו אסור לו חלב טמאה כמו הישמעאלים מכל מקום אסור לקנות מעכו"ם זה שיוצא תקלה שהרואה יקנה מעכו"ם אחר שמותר לו דבר טמא וכו' אבל בעיר שאין נמצא כלל חלב טמא מותר לדעת [רש"י] ולא חיישינן מעיר לעיר וכו' עי"ש ומיסתייעא מילתיה ממה שכתוב בספר הפרדס לרש"י בדף י"ז ע"ג (מדפוס קושטאנדינה) וז"ל לענין חלב שחלבו עכו"ם אסור לישראל אבל אם אין שם גמלים וחזירים ודבר טמא מותר לאכול ולשתות ממנו שהחלב אין בו משום גיעולי עכו"ם ולא משום מגע עכו"ם ואינו אסור אלא משום תערובת דבר טמא וכיון שאין דבר טמא מצוי שם בבירור מאי אפשר לחוש בו דת"ר ישראל יושב בצד עדרו של עכו"ם ועכו"ם חולב וישראל אוכל וכו' עכ"ל הרי מבואר דדעת רש"י דחלב לא נאסר במנין ולכן כשאין דבר טמא מצוי מותר וכן ראיתי למרן החבי"ף בספר חקקי לב סי' כ"ו (בד"ה ודבריו) דכייל לדעת רש"י בהדי רבוותא דסברי דחלב לא נאסר במנין (והם הרשב"א והרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק ג' דין י"ג וסמ"ג לאוין קב"ל ותשובת הגאונים שבסוף ספר נהרות דמשק סי' רמ"ז והרמב"ן והריטב"א בחידושיו לפרק ב' דעבודה זרה על דף ל"ה וארחות חיים בכתיבת יד בהלכות מאכלות אסורות וכפתור ופרח פרק חמישי ופרק כ"ב וכן נראה מדברי התוספות בד"ה חדא והמרדכי שם ורבינו יונה שמ"ה סי' ד' וצדה לדרך מאמר ב' כלל ג' סי' ג' והריב"ש סי' שצ"ה והרשב"ץ ח"ג סי' קמ"ג ובח"ד סי' ל"ב ובנו הרשב"ש סי' תקנ"ד וסי' תר"ס ושערי דורא שער ע"ח ופ"א ופ"ב וסמ"ק סי' רכ"ד ורכ"ה ובהגהות הר"ף שם ופרי תואר ופרי חדש דכולהו סברי דאיסור חלב לא משום גזרה היא אלא משום תערובת דבר טמא וכדברי הרדב"ז עי"ש) ושם כתב כן בשם רש"י בספר הפרדס דף ט' ע"ג (איני יודע אם הוא מדפוס אחר וקרוב לומר שהיה כתוב דף טו"ב ע"ג ונשמט ו' ב' בדפוס) ומכל מקום הביא שם גם דעת הרבה פוסקים שמחמירים שסוברים דחלב נאסר במנין ומסיק דאף שדעת הראשונים דלא נאסר במנין לענין דינא יש לחוש לדעת המחמירים ולאסור היכא דבלאו הכי איכא חששת איסור הגם שיהיה דחוק עכ"ל ובדף כ"ט סוף ע"א הביא מה שכתב מרן חיד"א בשו"ת יוסף אומץ סי' ס"ד דהרדב"ז בחלק ב' סי' שני אלפים רצ"ה אסר לאכול חלב חמוץ של נכרים שקורין ייגורטי והביא ראיה מגבינה שנאסרה במנין וכל שכן חלב ונשאל על זה מרב אחד להבין מאי קאמר הרדב"ז דקאי בייגורטי ומביא מגבינה והשיב מרן חיד"א דהרדב"ז סבירא ליה דחלב נאסר במנין ואסרוה אף אם מעמידה בשרף וכו' ואם כן כל שכן ייגורטי והרשב"א סובר דכל מה ששנו חכמים בלשון המשנה בפרק ב' דעבודה זרה כולם נאסרו במנין והרב חקקי לב דחה דבריו שהרי דעת הרשב"א דרק גבינה נאסר במנין ולא חלב וגם הרדב"ז הכי סבירא ליה בתשובה דסי' ע"ה הנ"ל ומה שאסר הייגורטי משום שנאסר במנין כבר גילה טעמו דמשום גזרת גבינה נגעו בה ולא משום שהחלב נאסר במנין עכ"ל ומי שנמצא אצלו שו"ת הרדב"ז יעיין בדב"ק כי כפי מה שהעתיק בשמו (וכל שכן בחלב) הלשון דחוק לכונה זו ובשו"ת הרב מהר"י מברונא סי' ע"ח ראיתי שכתב דחלב של נכרי נגזרה במנין בין איכא דבר טמא בעדר או לא וגזרו על זה ככתוב בשערים ופורץ גדר יש"ץ ומכל מקום אי איכא טעם וסברא עם אותו טעם דליכא דבר טמא בעדרו מועיל וכו' עי"ש ואגב ריהטאי לא ראיתי שהזכיר דבריו בחקקי לב שם ומה שכתב בחקקי לב סי' ל' שאלה אם אין בעיר דבר טמא כלל אם יש מקום להתיר בכי האי גוונא או לא ועל זה הביא בתשובתו מה שכתב הרב פרי חדש ומה שהשיגוהו הבאים אחריו וכו' עיי"ש באריכות איני מבין למה חילקם לשני סימנים בסי' כ"ו וסי' ל' דהרואה יראה דהא בהא תליא דאם חלב נאסר במנין אם כן אף שאין מצוי דבר טמא כלל יש לאסור וכבר כתב שם בסי' כ"ו מסקנתו לדינא ואמאי איכפל תנא בסי' ל' ואנכי לא ידעתי איך שיהיה העולה מכל האמור למעלה הוא דאין שום היתר לחלב של עכו"ם כמעט ברוב מקומות שבעולם או מצד דשכיחי בהמות טמאות דבזה אסור לכולי עלמא מן הדין או מצד שנהגו להחמיר כדעת הסוברים דנאסר במנין ואין היתר כלל זולת במקומות שידוע בבירור שנהגו מקדם קדמתה היתר בדבר לפי שאין מצוי דבר טמא כמקומות שהזכיר מרן חיד"א שנהגו כן על פי דעות הפוסקים מארי דהנהו אתרוותא הא לאו הכי אסור ומה שרבים בעונותינו מזלזלים בדבר לא מצד שנתייסד מנהג כן כי אם מחסרון ידיעת הדין ורבים דרך זילזול בדברים העומדים בעיקר הדת ה' הטוב יכפר גם הגאון מליבוויץ בשו"ת צמח צדק חלק יו"ד סי' ע"ו כתב דאף דבמדינתנו אין מצוי כלל חלב טמא מכל מקום יש לחוש בודאי לדעת רבינו תם שסומך הטעם משום ניקור ואף דהשתא אין נחשים מצוים ומפני זה מקילים בגילוי בשאר דברים מכל מקום פשוט שיש לחוש בודאי למה שכתבו הפוסקים משוה שיש כאן עוד טעמים ואיכא למיחש אטו היכא דשכיחי נחשים עיין בית יוסף בשם סמ"ק והרב המגיד דמהאי טעמא איכא למיגזר אטו היכא דשכיח חלב טמא וגם יש לחוש באמת גם לדידן שיחלבו דבר טמא למלאות המדה אשר תחסר עכ"ל (לפום ריהטא לא הבנתי דב"ק דהא מר הוא דאמר בראשית מאמר דאין מצוי כלל חלב טמא במדינתינו) גם הגאון הר המור בסי' י"א כתב דודאי יש לחוש לטעם גילוי לדעת רבינו תם והרמב"ן וכו' ועי"ש: