אור ברסלב

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חירופין· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חירופין · אות ה

אות ד

האומר לחברו דברי חירוף ומתרץ דבריו באופן שאין כונתו לחירוף אי מהני הנה הרמ"א בסי' ת"ך סעיף ל"ח באומר לחברו פסול אתה הביא מחלוקת דמוהרי"ו סובר דיכול לתרץ דבריו דפסול מחמת קורבה הוא דקאמר ומוהר"ם אינבערג חולק אמנם מצאתי בתשובות צמח צדק (הראשון) בסי' ד"ן (ד"ה הואיל) שכתב דאין נראה כדברי הרמ"א בזה ושפיר יש לומר דאין כאן מחלוקת כלל דמהרי"ו לא אמר אלא כשהמחרף בעצמו מתרץ דבריו ובזה גם מהר"ם מודה ומה שכתב דלא מהני היינו כשאין המחרף עצמו מתרץ דבריו רק שבית דין ירצו לתרץ דבריו שכונתו היתה כך וכך בזה הוא שסובר דלא מהני והוכיח כן מדברי מוהר"ם עצמו עיין שם נמצא לפי זה דכולי עלמא מודו דיכול הוא בעצמו לתרץ דבריו לפטור את עצמו ומלשון הרמ"א בדרכי משה סי' ת"ך אות ח' אבל מהר"ם מרוובורק פליג וכתב על אחד שקרא לחברו כנען דלא יוכל לתרץ דיבוריה ע"כ משמע שכן כתב מהר"ם בפירוש אבל הגאון צמח צדק שם העתיק לשון מהר"ם וזהו ראובן קרא לשמעון כנען יש לדונו כאילו קראו עבד דליכא למימר שרוצה לומר כמו כנען בידו מאזני מרמה דאם כן עבד נמי רוצה לומר עבד עברי או עבד לוה לאיש מלוה עכ"ל ודקדק מלשונו שכונתו שאין בית דין יכולים לתרץ דיבוריה שכן היתה כונתו כל שהוא אינו מתרץ דבריו שלכך נתכוון אבל אם הוא מתרץ דבריו כן פטור ובספר בית אהרן בחלק יו"ד במערכת החי"ת אות ו' כתב שבספר בעי חיי חשן משפט ח"א סי' רל"ו וסי' רל"ז כתב בענין חירופין וגידופין ואי מצי לתרץ דיבוריה ולפי הנראה טעות סופר יש כי עיינתי בבעי חיי הנ"ל (חלק א' לבד יש אצלי) ואין לו חלק כי רק קל"ז סימנים יש בו ואולי הוא בח"ב ולדברי הרב צמח צדק הכל מודים שיכול לתרץ דבריו ולומר שלכך נתכוון אם הלשון סובל מה שהוא מפרש בכונתו דודאי אם אן הלשון סובל פירושו לא משגחינן בדבריו כמו שכתב שם באחד שאמר לחברו על בתו שאינה בתולה ותבעו לדין ומתרץ דבריו שלא היתה כונתו שאינה בתולה לפי שנבעלה אלא כונתו שאינה בתולת דמים לפי שכבר בגרה והשיב דלא הועיל כלום דסתם בתולה היינו בתולת בתולים:

עתה נדפס ספר פדה את אברהם

לגדול בדורנו יצ"ו ושם ראיתי במערכת הדל"ת אות ד' הובא שאלה ותשובה מהרב אחיו יוקטן מהר"ר יוסף יצ"ו במי שאמר להדיין השופט שבימיו אתה כמלאך המות סתם ולא פירש כונתו אם יש בזה דין עונש מפני שמשמעות לשון זה הוא שהוא רוצח ולוקח נפשות כמלאך המות או אין לו עונש על מה שאמר בכ"ף הדמיון ובתשובתו כתב בשם מר אחיו הרב הגדול מגן אברהם יצ"ו שישנו בנותן טעם לשבח על מה שהסנהדרין נקראו עיני העדה על פי מה שאמרו בעבודה זרה דף ז"ך ע"ב דהמלאך המות מלא עינים וכו' והדיינים צריכים להיות מלאים עינים כמוהו כלומר שיתנו דעתם להסתכל יפה יפה בכל דבר מכל הצדדים עיניהם ישיתו לראות בארבע פינות כהמלא עינים שרואה מכל צד ובזה אמר הרב המשיב יצ"ו דיכול לתרץ דיבוריה במה שקראו להשופט כמלאך המות כלומר שהוא שופט בצדק צופה ומביט בכל הצדדים וכמו שכתב מהרי"ו במי שקורא לחברו פסול דמצי מתרץ דבוריה דפסול מחמת קורבה קאמר וכמו כן זה שאמר להדיין שהוא כהמלאך המות מצי לתרוצי שכונתו לטובה שהדיין הזה שופט בצדק ומדקדק הדק היטב בדין שבא לפניו להסתכל יפה בעינא פקיחא מכל הצדדים כאילו הוא מלא עינים ומצי פטר נפשיה בהכי וכיוצא לזה כתב מהר"י ווייל בסי' כ"ט בשם רבינו אביגדור הקורא לחברו בן הזונה יכול לומר זונה פונדאקיאית קאמינא והקורא לחברו פסול יכול לומר פסול לעדות מחמת קורבה עכ"ל ר' אביגדור וסיים מהרי"ו אלמא דמתרצינן דבוריה במאי דאפשר וכל שכן בנדון דידן שאמר הרי אתה מכחש כמו ממזר דיש לפרש עז פנים לכחש כממזר ולא היתה כונתו לומר שהוא ממזר ממש כעין זה דרשינן בפרק קמא דתענית היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש וסיים הרב יצ"ו נמצינו למדין כל שאפשר לפרש לטובה לתרוצי דבוריה אינו חייב ובכן נדון דידן מצי לתרוצי כדאמרן ואינו חייב שוב כתב דהרב מלך שלם בדף קמ"ז ע"ב נשאל על אחד שקרא לחברו אוכל רביתות אף דמצי למימר ליה אוכל רביתות ממצרים משום שאם כן גבי עבד נמי מצי אמר ליה עבד עברי אמרתי לך או עבד לוה לאיש מלוה וכמו שכתב בבאר הגולה ח"מ סי' ת"ך (בסעיף ל"ח) על מי שקרא לחברו כנען שאינו יכול לומר כנען בידו מאזני מרמה אמרתי לך דמבואר מדבריו דלא ניחא ליה לומר דמתרצינן דבוריה ולא מצי פטר נפשיה בהכי והקשה עליו מתשובת רבינו אביגדור הנ"ל וסיים שבנדונו (שאמר להדיין שהוא כמלאך המות) גם הרב מלך שלם יודה שפטור משום שאמר לו בכ"ף הדמיון והוא כנדון מוהר"י ווייל והביא תשובת הרדב"ז החדשות סי' תצ"ב הנז"ל והקשה עליו שלא זכר שכדבריו כתב מהרי"ו וכו' אלו תורף דברי רב הו"ד יוסף יצ"ו שם:

ולי הדל

מה שכתב לפטרו מטעם דמצי לתרוצי דביריה וכו' וכו' הנה לפי מה שמבואר בדברי השאלה שקראו כמלאך המות סתם ולא פירש דבריו ומתבאר מדברי התשובה שהן עוד היום אינו אומר התנצלות זה (שכונתו היה לשבח ששופט בצדק וכו') רק שהבית דין באים לפטרו במה שנפרש שלטובה נתכוין לפי מה שהבאתי מדברי הרב צמח צדק אין לו בזה מקום פטור וכולי עלמא מודו דכשאינו מתנצל בעצמו אנן לא טענינן ליה לפטרו וספר מלך שלם אין אצלי לראות דב"ק דממה שתלה טעם הפיטור על פי סברת מהר"ם מריזבורג (שהביא הרמ"א בקיצור והרב באר הגולה צדיק עתק תורף דב"ק) משמע דלסברת מהרי"ו (שהביא הרמ"א שם) אין הדין כן הנה לפי דברי הרב צמח צדק הנ"ל גם מהרי"ו מודה בנדונו (שהנידון אינו מתרץ דבריו) דלא טענינן ליה מאי דאיהו לא טעין אך מה שכתב מטעם שלא אמר לו אלא בכ"ף הדמיון עם שיש להרגיש עליו שלא זכר שאינו פשוט לומר כן והוא חידוש שלא ראה דברי הרמ"א בסי' ת"ך סעיף ל"ח שהביא מחלוקת בזה והרב תרומת הדשן פסק כדעת הרדב"ז דלא מהני ליה מה שאמר בכ"ף הדמיון מכל מקום כבר כתבתי למעלה באות ג' שנראה מדברי הרמ"א בדרכי משה ובמפה שדעתו ככתוב בזה"ק דר' אלעזר פטר לההוא דאמר כרשע ולא אמר לו רשע וכן נוטה דעת מרן חיד"א שהבאתי שם וראיתי שם בסוף התשובה (בד"ה המורם) שהסכים לפטרו בנדונו מטעם כ"ף הדמיון שלסברא זו מסייעי לה דברי הזהר הקדוש וכו' עי"ש:

ומכל האמור נלמוד

על אותו האיש (הידוע) שאמר לחברו במסיבת רבים אתה גוי וחברו התקצף עליו ורגז על זה והוא לא השיב דבר ואמר להמסובים הוו עלי עדים שקראני גוי ואני אתבענו לדין על זה ואמר לו אינך צריך לעדים ולא איבראו סהדי אלא לשקרי ואני לא אשקר ולא אכזב ואם תזמינני לבית דין אודה על האמת שכן אמרתי וכן הוא וכשהזמינו לדין שאלוהו בית דין מה מצאת בו עול שקראתו גוי השיב יבא גוי צדיק שומר אמונים האיש הזה מספר במסיבה שהוא זהיר וזריז מאד בעניית אמן ומזהיר מאד את כל בני ביתו על דבר זה ורבותינו דרשו שומר אמונים שאומרים אמנים וכונתי היתה לומר לו שהוא גוי צדיק שומר אמנים והוא לא ידע ולא התבונן וחמתו בערה בו ובאו איזה מהמסובין והעידו שכך היה המעשה שהיה מספר והולך זריזותו בעניית אמן ובתוך כך אמר לו אתה גוי וכו' כנז"ל נראה דאין לו עליו דין ודברים ושפיר התנצל בצדק ובפרט שהדברים מוכיחים כן נראה דבכי האי גונא כולי עלמא מודו דאין לו עליו כלום:

ומדי דברי בזה אמרתי להודיע

שנדפס עתה ספר הנורא זכר יהוסף לכבוד ידידי הגאון המופלא מהרי"ו שטערין אבד"ק שאוויל יצ"ו וראיתי בסי' י"ג שנשאל בנוסח הברכה מברכות השחר שלא עשני גוי שיש מפקפקים בנוסח זה בהיותו משמש גם על האומה ישראלית והנחתו רק על קיבוץ רבים ומפני זה יש מכריעים לומר שלא עשני נכרי ויש פוסקים לומר שעשני ישראל והאריך מאד בעניינים אלו וכתב בדף כ"ב (בד"ה ואמנם) דמחוורתא לומר כנוסח רבינו הטור והגר"א שעשני ישראל רק שלתקן הנוסח לומר כן הוא כמעט דבר שאינו נשמע לרוב העולם נגד הנוסח ברוב הדפוסים ונגד דעת הבית חדש ומגן אברהם ואחר שהאריך עוד בעניינים אלו כתב בסק"ג שבספר מאורי אור דף קמ"ז ע"א בחידושיו לא"ח סי' מ"ו כתב וז"ל במ"ש טעות שלא עשני גוי שגם ישראל נקראו סתם גוי וביאיר נתיב נמצא יותר משלשים מקומות ואם כן ברכה לבטלה ממש שהוא דובר שקרים לא יכון פיגול הוא לא ירצה ח"ו ובלי ספק אותם רבנים חריפים בשמעתא ולא הורגלו בפסוקים ושבשתא דעל על והרבנים שהרגישו לא בקשו לנבל כבודם בלא הועיל כי ההרגל נעשה טבע במצולות רעש הטעית ומי שבידו למחות לא ידום כי נטל עליו להציל נפשו עכ"ד הספר מאורי אור והגאון המחבר יצ"ו עמד על המנין דק ואשכח קרוב לששים מקומות בכל התנ"ך שנאמר התואר גוי על ישראל והזכירם בפרטות ובהערות יקרות על איזה מקראות ועל דברי המפרשים והביא בדף כ"ג ע"ב (ד"ה ובמאורי) שבספר מאורי אור בחלק באר שבע בהלכות לא"ח סי' מ"ו שהתרעם על הנוסח שלא עשני גוי דמה זה השבח הלא נאמר גוי וקהל גוים יהיה ממך אלא שנקראו גוי אחד על חטיבה אחת שייחדם לעבודתו וכו' וכן נאמר יבא גוי צדיק שומר אמונים ונאמר עם חכם ונבון הגוי הזה וכו' ויש סידורים שהנוסח שלא עשני נכרי ואף שהלשון קרוב יותר מכל מקום אינו נכון כיון שמדבר כפשוטו על הבא מארץ אחרת וכו' וכיון דפשט הלשון על איש מובדל ממנו מצד מקומו אם כן איפוא הוא לשון עלגים וכו' וגם לא יתכן שלא עשני עובד אלילים דלא אפיק ישמעאלים וגם שלא עשני ערל אינו שייכות בנפש ואף בגוף בתחלת עשייה כולם ערלים ומחוורתא גירסת הטור שעשני ישראל ואחר שהאריך עוד מרן המחבר יצ"ו סיים בסוף התשובה הרחבתי הדברים קצת באשר ידעתי כי קשה להעולם לשנות מהרגלו במה שרואה שרבים נכשלים בו מבלי משים על לב והמונע באמירת הנוסח שלא עשני גוי יתברך בברכת אברהם ויצחק להשים אותו לגוי גדול ועצום ואם נקיים הגירסא שלא עשני גוי היה ראוי להיות כמו בעלינו לשבח שלא עשנו כגויי הארצות ולא בסתם גוי שמורה אדרבא על הקיבוץ מהאומה וכו' אלה הדברים אשר בספר היקר זכר יהוסף שם ועם שאיננו מענייננו קניתי אותם בקנין אגב למזכרת כי הדברים הם נכונים להלכה ולמעשה וכן אנכי נוהג לומר שלא עשני גוי כגויי הארצות:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חירופין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה