שדי חמד אסיפת דינים מערכת חירופין· רבי חיים חזקיהו מדיני
מערכת חירופין · אות ג
האומר לחברו אתה מכזב כמו ממזר הדבר ברור דהוי כאילו קרא אותו ממזר רמז לדבר כמעט כסדום היינו שמעו דבר ה' קציני סדום כן כתב הרב קהלת יעקב בחלק לשון בני אדם אות ת"ח בשם הרדב"ז בתשובות החדשות סוף סי' תצ"ב וסיים וצריך עיון מההיא דאל יפתח אדם פיו לשטן עכ"ל והא דאל יפתח פיו וכו' איתא בברכות בפרק מי שמתו דף י"ט ע"א ובכתובות פרק קמא דף ח' ע"ב ואמר רב יוסף מאי קרא כמעט כסדום היינו מאי אהדר להו נביא שמעו דבר ה' קציני סדום ואיני מבין בעניות' מאי קשיא ליה להרב ממקום שהרדב"ז מוכיח סברתו דממה שקראם הנביא קציני סדום אף שהם לא אמרו אלא כסדום היינו שמעינן דאמרה כסדום היינו הוי כאילו אמרו סדום היינו ומינה לאומר לחברו אתה מכזב כמו ממזר דחשיב כאומר לו אתה ממזר ולפי הנראה לא ראה הרב דברי רבנו התרומת הדשן בפסקיו סי' נז"ר שכתב בשם האגודה דכל הקורא לחברו כממזר דינו כקראו ממזר וסיים הוא וראיתי לחדש ראיה לדבר מדגרסינן בפ"ק דכתובות אל' יפתח פיו לשטן וכו' וכלל לא חשיד קודשא בריך הוא למיעבד מילתא בלא דינא אלא על כרחין דא ודא אחת היא עכ"ל הרי שהרב תרומת הדשן מביא ראיה לדין זה מהא דאל יפתח אדם פיו וכו' ואדרבא על הרדב"ז יש לדקדק למה כתב זה לרמז לדבר מה שהרב תה"ד מביא זה לראיה גמורה והיה לו להסתייע מדברי התה"ד הללו שכתב כן בשם האגודה ואיברא דיש לומר דאתה מכזב כמו ממזר אינו דומה כל כך לאומר אתה כממזר דמכזב כמו ממזר נוכל לפרש דבמה שהוא מכזב שוה במדה זו לממזר ולא שהוא עצמו ממזר ולכן לא הביא ראיה לדבריו מדברי הרב תרומת הדשן דמיירי באומר לחבירו אתה כממזר אמנם מדברי הפוסקים בסי' קל"ה מתבאר דגם באומר כן חשיב כקוראו ממזר שכתב ואשר קרא לך כמו ממזר עד אשר תברר אין נראה לי לדון עליו שיהיה כמו שהיה קורא לך ממזר כאשר חלקת בעצמך דאף לפי כל ראיותינו אין להאשים אלא אם אמר אתה עושה כמו ממזר או תתנהג כמו ממזר אבל בדרך תנאי ותשובה זה יש לתרץ דבריו וליישב רוצה לומר שאם לא תברר אתה כמו ממזר שרגיל להיות חציף ושקרן אבל אם תברר אתה כשר עכ"ל הרי שלא פטר לאומר אתה עושה כמו ממזר אלא מפני שתלה הדבר על הבירור ובעיקר סברת הרדב"ז והרב תה"ד הנ"ל עיין להרמ"א בח"מ סי' ת"ך סעיף ל"ח דמהרי"ו חולק בזה וכתב דהאומר לחברו הרי אתה עושה כמו ממזר או אתה כממזר אינו כלום ובדרכי משה אות ח' נראה שדעתו כן לפי מה שהביא שכתב בזהר סוף משפטים באחד שקרא לחברו כרשע ופטרו ר' אלעזר כיון שלא אמר לו רשע אלא כרשע ושהביא ראיות לדבריו עיין שם ולפי מה שהשרישונו רבני האחרונים דבמחלוקת בין הפוסקים ספר הזהר הוא מכריע לא ידעתי למה לא הכריע במפה כמוהרי"ו דפטור ולפי מה שכתבתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' י"ד אות י"ב דסתם ואחר כך מחלוקת בדברי הרמ"א הלכה כסתם ניחא דהכא נמי דסתם תחלה כדברי מהרי"ו דעתו כן ואף שהבאתי שם דהרב פרי מגדים בכללים שבהקדמתו ליו"ד מפקפק בדעה סתמית בשלחן ערוך ויש אומרים ברמ"א אי חשיב סתם ואחר כך מחלוקת מכל מקום בסתם ומחלוקת שבדברי הרמ"א עצמו נראה שמודה ומה גם שאף על סתם בשלחן ערוך וי"א בהרמ"א שמפקפק שם בחלק יו"ד הנה בקונטריס כללי הפוסקים הנ"ל הבאתי דבשתי מקומות בחלק א"ח (בסי' ש"א וסי' כ"ב) באשל אברהם כתב בפשיטות שגם בדעה סתמית בשלחן ערוך ויש אומרים בהרמ"א הדין כן ונימא אם כן סמי חדא מקמי תרתי ואין ספק מוציא מידי ודאי:
ובחפשי ראיתי שבספר ישרי לב
להגאון מוהרד"ח בדף ט' ע"א אות ג' ציין מר נכדו הרה"ג המגיה יצ"ו לעיין בענין זה בספר קהלת יעקב דף קס"א ע"ג (קהלת יעקב שבידי הוא דפוס אשכנז ואין הדפים מכוונים וכונתו לדברי הרב שהבאתי למעלה) ובספר מדבר קדמות מערכת הכ"ף אות י"ט אפריון נמטייה כי עיינתי שם ואורו עיני כי ראיתי שמרן חיד"א תמה על הרב קהלת יעקב כאשר כתבתי שאינו מובן מאי קשיא ליה מההיא דאל יפתח פיו וכו' וגם דקדק על הרדב"ז למה לא הזכיר דברי הפסקים סי' נז"ר ושמעתתיה דמוהרא"י בפומיה תדיר ועוד הקשה עליו מלשון הזהר הקדוש פרשת משפטים דף קכ"ב בההוא דאמר לחבריה כרשע עבדת לי שאינו חייב ומייתי קראי טובא היתה כאלמנה היה ה' כאויב ולא אויב וכו' והוו היפך דבריו וכתב ליישב מה שיקשה על הזכר הקיוש מההיא דכמעט כסדום היינו וקראם הנביא בשם ה' קציני סדום דאין דברי הזהר אמורים אלא בענין שהיה יכול לומר בלא כ"ף הדמיון כגון היתה אלמנה או היה ח"ו אויב בזה דרשינן ולא אלמנה ולא אויב דאינו השוואה גמורה ולכן האומר לחברו כממזר כרשע פטור דהיה אפשר לומר לו ממזר רשע אבל לא היה שייך לומר כמעט סדום היינו דכשאומר אדם שאירע לראובן מה שאירע לשמעון אינו צודק לומר אירע לראובן אירע שמעון ובהכרח צריך לומר בכ"ף אירע לראובן כשמעון אף שהכונה היא ממש כשמעון ואינו כ"ף הדמיון ובההיא דהזהר שפטר ר' אליעזר למי שאמר כרשע עבדת התם הוא כ"ף הדמיון שהיה יכול לומר רשע מה עבדת והביא מה שכתבו הרבנים חכם צבי בסי' ע"ז וקהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות קי"ד ובמענה לשון ח"א שבסוף ספר נאות יעקב דף כ"ג ע"ב על מה שכתבו הפוסקים דהאומר לחברו כממזר דינו כקוראו ממזר דצריך לומר דאף דבכל דוכתא אמרינן כ"ף הדמיון היה ה' כאויב ולא אויב ממש וכו' הכא שאני שכינתו לומר פסול לבא בקהל כמו ממזר דמשום זילותא הוא והא איכא והשיב על זה דאם איתא דנתכוון לבזות היה לו לומר בלא כ"ף וזה נזהר לומר כממזר לומר שאינו ממזר וציין שכתב בענין זה בספרו פתח עינים ליומא דף כ"א ובמקומות אחרים וספר זה אין אצלי ודבריו שבמקומות אחרים לא ידעתי איה מקום כבודם ומדבריו הנז"ל נראה בעליל שדעתו מסכמת לסברת הזהר הקדוש לפטור בכיוצא לזה וכמו שנראה גם כן שזו דעת הרמ"א בדרכי משה ובהגהה סי' ת"ך הנ"ל והיה נראה לפקפק בזה ממה שכתב הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב סי' רפ"ג דאף דבלישנא דקרא כ"ף הדמיון אינו השואה גמורה היתה כאלמנה היה כאויב וכן בלשון חכמים מכל מקום בלשון בני אדם הוא השואה גמורה וכתב שכן מוכח מתשובת הרשב"א עיין שם אך כבר כתבתי בקונטריס הכללים במערכת הכ"ף אות ע"ו שבמענה לשון ח"ג סי' קי"ז חזר בו לפי שראה בספר מ"מ (אולי הוא משאת משה) בח"ג מסי' כ"ו עד סוף סי' ל"ב שהאריך והעלה דאף בלשון בני אדם לאו השואה גמורה היא וכן כתבתי שם בשם הרב נחמד למראה בח"א דף קפ"ז ע"ב ועיין לקמן אות ה' (בד"ה עתה נדפס) (ובציוני רבינו ציין בדין זה טהרת המים בשיורי טהרה מערכת ב' אות ע"ח):