אור ברסלב

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חירופין· רבי חיים חזקיהו מדיני

מערכת חירופין · אות א

מערכת חירופין

מי שמחרף ראשי וטובי העיר וממוני הקהל אפילו מבזה אותם בדברים היה חייב נדוי (כשהיה רשות לזה מצד המלכות יר"ה) דבשעה שהם עוסקים בענייני הקהל מלאכת הקודש הוו כעוסק במצוה ועדיפי מתלמידי חכמים כדאמרינן בפרק קמא דקידושין דמפני המביאים ביכורים עומדים ולא מפני תלמיד חכם דחביבה מצוה בשעתה וכו' ואין לך מצוה גדולה מזו לפקח בצרכי צבור וכו' כן כתב הרב אהל יעקב במערכת הרי"ש אות א' בשם הרב מהר"י הלוי בתשובה כלל ה' סי' מ"ח שהביא הרב כנסת הגדולה בחשן משפט סי' ת"ך הגהת בית יוסף אות ל"ו ושגם הרב שפתי כהן שם בסק"ט הביא דברי מוהריה"ל בקיצור והרב אהל יעקב כתב דאין ראיה מההיא דקידושין דשם הוא לענין קימה והידור אבל שיהא נחשב כתלמיד חכם לענין נידוי זה לא שמענו ומתשובת הרב משפטי שמואל שהביא בכנסת הגדולה מתבאר דלא חייב נידוי אלא מפני התקנה וההסכמה גם הביא דברי הרב מהר"א גאליקו והמבזה את הממונה חייב נידוי (לפי הנראה צריך להיות אינו חייב) וכן נראה עיקר כיון שהרבנים משפטי שמואל ומוהר"א נאליקו סברי הכי לענין מעשה שב ואל תעשה עדיף וכן נראה ברור דעת הרב מוהר"י באסאן סי' ק"ד ואף דטובי הקהל הם במקום בית דין כמו שכתב כנסת הגדולה בחלק יו"ד סי' של"ד הגהת הטור אות קנ"ה היינו לענין תקנתם והסכמתם לא לענין כבודם ובזיונם אלו תורף דב"ק ומכל הספרים הנ"ל שציין אין גם אחד מצוי אצלי לעיין בדב"ק ותמיה לי שנראה שנעלם מהם תשובת הריב"ש סי' פ' וז"ל ודע לך כי הדיין הנכבד חברך עשה שלא כהוגן באמרו לפקיד שיגבה מהאיש ההוא למלך ליטרא של זהב על החירופין שחרף אותו ואת אביו וזה אינו מן הדין כי אף אם האיש ההוא הוא חייב נידוי או מכת מרדות מפני שבזה הדיין הממונה מהקהל ויש בקללת הדיין לאו נוסף על קללת שאר אנשים אבל ליטרא של זהב אינו אלא במבייש הזקן שקנה חכמה מפני כבוד התורה ידענו שאין הדיין בגדר הזה אף אם הוא יודע סופר ע"כ לענייננו הרי שכתב מפורש שאף שאינו זקן שקנה חכמה מכל מקום לפי שהוא ממונה מהקהל המבזה אותו היה חייב נידוי או מכת מרדות ומה שכתב כי אף אם האיש ההוא וכו' הדבר ברור דאינו לשון ספק אלא הכי קאמר דאף שהאיש חייב נידוי מכל מקום ליטרא של זהב אינו חייב לפי שאינו זקן וכן ראיתי להרב מהר"י אלפאנדרי בספר פרת יוסף בליקוטים שבסוף הספר דף קמ"ז אות מ"ג שכתב שנחלקו הרבנים המוהריה"ל סובר דמבזה לממונה חייב נידוי ומשפטי שמואל סובר דאינו חייב נידוי אלא בהיות הסכמה וסיים על זה ועיין תשובת הריב"ש סי' פ' ואתה תחזה דהיינו רבותיה דממונה דאפילו ביישו בדברים לבד חייב נידוי עכ"ל הרי שהבין מדברי הריב"ש דמפשט פשיטא ליה דחייב נידוי ואם כן אף שדברי הרב אהל יעקב נראים נכונים לדון בשב ואל תעשה מכל מקום לפי מה דקימא לן דהיכא דבתראי לא חזו מלתייהו דקמאי לא נקטינן כבתראי דאיכא למימר דאי הוו חזו מילתייהו דקמאי הוו הדרי בהו הדר דינא למיפסק כדעת הרב מהר"י הלוי וכן נראה דעת הגאון שפתי כהן שלא פקפק על דבריו ובפרת יוסף שם כתב בשם תשובת הרב כנסת הגדולה בחשן משפט סי' ז' שכתב ומגדולי הקהל (אולי צריך להיות הפוסקים) כתבו דההמונה לקהל כבודו גדול כתלמיד חכם אבל המבזה חייב נידוי (לפי הנראה יש חיסור לשון) עיין שם ויש להם אילן גדול תנא דמסייע להו מר ניהו הריב"ש ולמעשה צ"ע וראיתי לתנא ירושלמאה בספר ישרי לב בחלק חשן משפט במערכת הדל"ת בדף מ"ט ע"ד אות ו' שהביא תשובת כנסת הגדולה הנ"ל וציין לעיין בתשובה שבספר פרי מגדים ח"ג סימן ז' וסימן ח' ומי שנמצא הספר אצלו ישכיל בכונתו:

תוכן העניינים

שדי חמד אסיפת דינים מערכת חירופין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה