שדי חמד אסיפת דינים מערכות טיבולו במשקה טבילת נדה· רבי חיים חזקיהו מדיני
סימן א בדין טיבולו במשקה
אות א
טיבולו במשקה לענין אם במטבל במשקה שמעורב משקה מכשיר מן השבעה משקין עם שאר מי פירות שאין מכשירין אי צריך נטילה או לא שלשה סברות בדבר. א) דעת הרב מטה יוסף בחלק ב' סימן ח"י סעיף קטן יו"ד דאם רוב ממשקין המכשירים ואפילו מחצה על מחצה צריך נטילת ידים ואם רוב משקין שאין מכשירין אין צריך נטילה. ב) והרב מטה יהודה בסימן קנ"ח השיג עליו וסובר דבמחצה למחצה אזלינן לקולא וראייתו מסוגיא דבכורות (כ"ג ע"ב) ודברי הרב מטה יהודה הללו נראה דנעלמו מהרב בירך את אברהם סימן א' אות ח'. ג') דעת הרב ערוך השלחן בסימן קנ"ח דגבי מים אפילו נתערב דמי פירות כל שהוא ממים מכשיר וצריך נטילה עי"ש טעמו של דבר אלא דמה שכתב שם בענין אי הלכה כשיטה שבירושלמי עיין שם. בקונטריס הכללים (מערכת האלף כלל רס"ד) כתבתי על זה דאין זה מוסכם יע"ש ועיין פרי מגדים באשל אברהם סעיף קטן ה' דמשמע דבמחנה למחצה אזלינן לחומרא מדקאמר דרובו מי פירות ולא קאמר דאין רובן מים וי"ל ועיין שם סעיף קטן ח' ועתה נדפס ספר משנת רבי אליעזר חלק ב' וראיתי להרב ז"ל בשיירי ארח חיים סימן ג' דף זק"ן ע"ג מר ניהו שר המסכים את יוסף הרב מטה יוסף דמחצה על מחצה להחמיר דלא כהרב מטה יהודה עי"ש:
אות ב
טיבולו במשקה לענין שותה בידו מהנהר לפי טעם פיטור השותה מנטילת ידים היה צריך ליטול כששותה בידו וכתב הרדב"ז וכנה"ג הובא במגן אברהם סימן חנ"ק סעיף קטן י"א דלא ראינו נוהגין כן והוא כתב דגם מן הדין אין צריך נטילת ידים עי"ש וכן כתב הרב מטה יוסף חלק ב' סי' ח"י אות כ"ו רמזו באה"ט שם וכן נקטו רבנן בתראי עיין ח"א סוף סימן ל"ו ושלחן ערוך הרב סימן חנ"ק אות ג' ובירך אברהם אות ו' ומיהו כתב מט"י שם דאם רוצה להחמיר רשאי ולא הוי מן המתמיהין כמו שותה בכלי עיין שם ועיין חס"ל שם בסימן חנ"ק שכתב דיש מי שאומר ליטול וכונתו רצויה ללמד לאדם דעת שיחמיר על עצמו לכן לא הזכיר הסכמת הפוסקים שכתבו דאין צריך נטילת ידים ועיין ישרי לב דף ד' ע"ד שהעתיק שו"ת הרב הלק"ט חלק ב' סימן קכ"ח ולא זכר מכל הנז"ל ותשובת הלקט הלזו כבר הזכירה הרב באר היטב שם ומצוה להביא מן החדש לא מה שכבר בא על השלחן במקומו הראוי:
אות ג
טיבולו במשקה זימנין דמיתרמי דאוכל אדם איזה כיסנין שאין צריך נטילה וטובל ביין שרף לנו לדעת אם צריך נטילה משום טיבולו במשקה או לא עיין להרב חיי אדם כלל ל"ו אות ז' דיין שרף שנתערב במים אפילו נכבשו בתוך מי פירות (בתוכי פירות כן כתוב בחיי אדם) הוא ספק אם הוא מי פירות אפילו יש בו מים הרבה וספק אם צריך נטילת ידים עי"ש אמנם הגאון פרי מגדים באשל אברהם סעיף קטן ה' פשיטא ליה דביין שרף אזלינן בתר רובו ומשמע דאם רובו מים צריך נטילה ואם אין רובו מים אין צריך עי"ש ולענין מחצה על מחצה כתבתי בסמוך בס"ד:
אות ד
טיבולו במשקה דבעי נטילה אם הוא נטילה גמורה כנטילה לסעודה או סגי בנטילה כל דהו הוא מחלוקת הראשונים כידוע ועיין בשלחן ערוך להגאון מוהר"ש זלמן בסימן קנ"ח סעיף ג' שכתב דהעיקר כדעת הסוברים דצריך נטילה גמורה כנטילה לסעודה רק שאין לברך עליה אלא שכתב שאין למחות ביד המקילים כי יש להם על מה שיסמוכו עי"ש ועיין להרב שלחן גבוה בסימן תמ"ג סעיף קטן כ"ח שכתב על הנוטלים ידיהם לטיבולו במשקה ואין נוטלין נטילה גמורה כפת אלא רק עד קשרי אצבעותיהם דטועים הם כי רוב הפוסקים סוברים שצריך נטילה גמורה וברכה אלא משום ספק ברכות להקל נקיטינן שלא לברך הא מיהא נטילה גמורה בעי יעוין שם ועיין לקמן במערכת מים אחרונים אי בעי נטילה גמורה:
והן עתה האיר וזרח ספר הבהיר משנת רבי אליעזר חלק ב' להרב הגדול מוהר"א די טולידו ובדף קנ"ז ע"א בשיירי ארח חיים סימן א' עמד בזה והביא דברי הפוסקים הם המדברים בזה והעלה דצריך נטילה גמורה בלא ברכה והביא סיעתא לסברא זו מסוגייא עצמה עי"ש דב"ק ומצאתי כתוב בענין זה דנטילה לטיבולו במשקה סגי בנוטל עד פרק שני של אצבעות כדקימה לן לענין מים אחרונים בסימן קפ"א סעיף ד' וכתב שדבר זה נלמד ממה שכתב בספר זכור לאברהם חלק א' ריש דף ס"ב בשם תשובת הרדב"ז שהביא הרב ברכי יוסף דמי שהביאו לו אחר ברכת המזון דבר שטיבולו במשקה אין צריך נטילת ידים דדי לו בנטילת ידים שבתוך הסעודה עד כאן מצאתי כתוב ומשמט ליה להכותב דטעם פיטור זה הוא משום שנטל בתוך הסעודה רוצה לומר מים אחרונים ואם איתא דלהטיבולו במשקה בעי נטילה גמורה איך תעלה לו נטילת מים אחרונים אלא ודאי דסגי בנטילה כל דהו עד פרק שני של אצבעות והנה אף דמדברי הרדב"ז עצמו אין כל כך הכרח דכיון דאיכא מאן דסובר בנטילת ידים אחרונים עד קשרי אצבעותיו עיין בספר בירך את אברהם סימן כ"ו אות ו' ואיכא נמי דעות הפוסקים דבנטילה לסעודה סגי בהכי כמ"ש בסי' קס"א יתכן לומר דהרדב"ז קאי בשיטות אלו ולעולם דנטילת ידים לטיבולו במשקה דינו כנטילת ידים לסעודה אך מה נענה להרב מרן חיד"א בספר ברכי יוסף סימן קנ"ח אות ו' שהביא זה להלכה והסכים כן והיה לו לבאר דלדעת מרן אין הדין כן אמנם לעניות דעתי אין כונת הרדב"ז לפוטרו על ידי הנטילת ידים למים אחרונים אלא סובר דנפטר בנטילה ראשונה שנטל ידיו לסעודה מכוין שלא הסיח דעתו כלל ותיכף אחר ברכת המזון הביאו לו דבר שטיבולו במשקה כנ"ל פשוט כמו שיראה הרואה בדברי הרב ברכי יוסף בגופן שלהן כי ע"כ העיקר לדינא דצריך נטילה גמורה לדבר שטיבולו במשקה כנטילת ידים לסעודה כאמור:
אות ה
טיבולו במשקה אם אוכל דבר שטיבולו במשקה והוא טפל שאוכלו למתק השתיה וכיוצא אם הוא פחות מכזית או מבושל נראה לי דלא בעי נטילה הרב בירך את אברהם סימן א' אות י"ד עיין שם ולפי מה שכתב הרב חיי אדם בכלל ל"ו אות ג' דאם אוכל פת פחות מכביצה והוא טפל לדבר אחר אין צריך נטילת ידים נראה דהוא הדין לענין דבר שטיבולו במשקה אף אם הוא כזית אין צריך נטילה ועיין מגן אברהם ס סימן רי"ב סוף סעיף קטן ג' בשם תשובת רמ"א ומטה משה דאם אוכל פת למתק השתיה אין צריך נטילה ומשמע דכן הוא דעתו וכן פסק בשלחן ערוך הגאון מוהר"ש זלמן שם ומשמע ודאי אפילו הוא אוכל כביצה שחייב בנטילה אפילו הכי נפטר מן הנטילה כדרך שנפטר מן הברכה ואם כן הוא הדין לטיבולו במשקה אף אם יש בו כזית נראה לעניות דעתי דאפשר להקל והן עתה האיר וזרח ספר משנת רבי אליעזר חלק ב' להרב הגדול כמוהר"א די טולידו ושם בשיירי ארח חיים סימן ב' דף זק"ן ע"ב עמד בזה ושקיל וטרי והנראה מדבריו הוא דסבירא ליה דיש ראיה מתשובת מוהר"ם סימן א' שכתב לענין פת דכשאוכלו למתק שתיה דאין צריך נטילה ולא הסכים למה שדחה לו הרב מר רבו עי"ש ודרך אגב אומר דמה שכתב שם על דברי רבו על פי מה שכתבו התוס' והרמב"ם דאין לטומאת משקין שיעור מן התורה כלל כיעוין שם כעת לא זכיתי להבין דב"ק: