אור ברסלב
שבת כהלכה סגולה יחודית לשבת שלום

שבת כהלכה

סגולה יחודית לשבת שלום

נקודה למחשבה

רבי יוסי בר יהודה אומר... שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו.

ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. שבת קיט, ב, לכן כדאי ששולחן שבת יהיה ערוך כבר לפני שחוזרים מבית הכנסת כדי שהמלאך הטוב יברך והמלאך הרע יענה אמן בעל כורחו וכך מובטחת לנו שבת הבאה שבת שלום

קידוש של שבת

א) זריזות בקידוש - מיד אחרי תפילת ערבית יש להזדרז ולהגיע הביתה לקידוש ולא להתמהמה בשיחות חברים .

ב) שלום עליכם - נוהגים לומר שלוש פעמים שלום עליכם ומעיקר הדין אפשר להגיד רק פעם אחת ואפילו אם לא אמרו כלל אינו מעכב .

ג) צאתכם לשלום - יש נוהגים לדלג את הנוסח של צאתכם לשלום על מנת לזכות לשלום בית ויש שלא חוששים לזה .

ד) אשת חיל - נוהגים לומר אשת חיל ואפשר לאומרו בין בעמידה ובין בישיבה .

ה) קידוש במקום סעודה - היכן ששומעים הקידוש צריך לאכול פת או לפחות כזית מזונות או לשתות רביעית יין ורק כך יוצאים ידי חובת קידוש בין בלילה ובין ביום .

ו) בשעת הדחק - כשיש אורחים וילדים והכל רעבים או שהשעה מאוחרת אפשר להתחיל מיד קידוש של שבת ללא אמירת הפזמונים הרגילים .

ז) סגולה מיוחדת - אדם שצריך ישועה מיוחדת כגון אשה מעוברת או אדם שאינו בקו הבריאות, ימזוג לתוך היין שלוש טיפות של מים (ואין צריך לדקדק בדווקא טיפות) .

ח) מפה על השולחן - לפני הקידוש יש להקפיד לכסות את החלות בשתי מפות, אחת מפת השולחן, ואחת מעל החלות .

ט) קידוש מוקדם לסעודה מאוחרת - המתארחים בבית מלון או בשבת חתן וכלה וכד' והסעודה בשעה מאוחרת אפשר לקדש ולאכול כזית מזונות או לשתות רביעית יין, ולהתחייב בברכה אחרונה וכך יוצאים ידי חובת קידוש במקום הסעודה, וימתינו עד הסעודה .

י) כוס קידוש - נהגו לייחד גביע כסף לקידוש. ומעיקר הדין מותר לקדש בכוס זכוכית או רס ופלסטיק וכשאין כוס אחרת מותר אפילו על כוס חד פעמית .

יא) קידוש על ידי אשה - אשה מוציאה את האחרים ידי חובת קידוש בתנאי שמקדשת כהלכה ושותה שיעור מלא לוגמיו (כרביעית יין), ובדיעבד כשאחד מהמתכוונים לצאת ידי חובה שתה או שכולם יחד שתו כל אחד מעט והצטרף לשיעור רביעית יצאו ידי חובה .

יב) ילד קטן - אין יוצאים ידי חובת קידוש על ידי קטן מתחת לגיל שלוש עשרה, ואשה שאינה יודעת לקדש תחזור אחריו מילה במילה כל נוסח הקידוש וחייבת לשתות רביעית יין מכוס הקידוש כדין המקדש לעצמו .

יג) שתייה מהיין - רק המקדש על היין חייב לשתות מהיין כדי לצאת חובת קידוש, ולכתחילה ישתה רוב רביעית ואפילו ששאר המקשיבים אינם חייבים לשתות מכל מקום מצוה לטעום מהקידוש לחיבוב המצוה .

יד) קידוש בעמידה - לכתחילה ראוי לעמוד בשעת הקידוש אבל אדם חלש יכול לשבת בין קידוש בליל שבת או קידוש של יום שבת ואפילו אם שמע הקידוש כשיושב וטעם בעמידה אינו מעכב כלל .

טו) יין מגולה - יש להיזהר ולא לקדש על יין שנשאר מגולה בלילה ולכן יין שנשאר מקידוש הלילה חובה לכסותו אבל אם שהה במקרר ללא מכסה אפשר להקל .

טז) בדיעבד כשיצא מהחדר - כשבזמן הקידוש יצא לחדר אחר ושמע את הקידוש מהחדר השני, אם המקדש כיוון להוציא ידי חובה והשומע התכוון לצאת ידי חובה אין צריך לקדש שוב .

יז) יין שנשאר מהקידוש - לא מחזירים יין שנשאר בכוס לבקבוק אלא רק לאחר שעבר "תיקון" כלומר מוזגים מעט יין או מים מהבקבוק ליין הנשאר בכוס הקידוש ואחר כך מחזירים הכל לבקבוק היין .

יח) יין מהכוס שהוחזר לבקבוק - אם החזירו לבקבוק היין את היין הנשאר בכוס, והכמות הקודמת של היין שהיה בבקבוק גדולה יותר מהיין שהוחזר מותר לקדש על יין זה .

יט) מיץ ענבים - מותר לקדש על מיץ ענבים וטוב יותר לערבבו עם מעט יין .

כ) תינוק בידיים - צריכים להיות קשובים לברכת המקדש ולהתכוון לצאת ידי חובה, ואסור לעשות אפילו מעשה קל ולכן אין להאכיל או להניק תינוק בזמן הקידוש ורק אם הוא מפריע לשמוע את הקידוש אפשר להקל .

כא) קידוש על בירה לבנה - אם מטעמי בריאות אינו יכול לשתות יין, יכול לקדש על בירה לבנה בליל שבת או בשחרית בסעודה שניה ויאמר את נוסח הקידוש ויברך שהכל (וכן הדין בהבדלה) .

כב) קידוש על הפת בליל שבת - כשאינו יכול לשתות יין מטעמי בריאות מותר לקדש על הפת ולכן נוטל ידיים בברכה ולאחר מכן אוחז את החלות בידיים ואומר את נוסח הקידוש במלואו ובמקום ברכת בורא פרי הגפן יברך ברכת המוציא לחם מן הארץ אבל בסעודת שחרית אינו יכול לקדש על הפת .

כג) לא קידש בלילה - כשלא קידש בלילה (אפילו במזיד) יכול לקדש ביום ויאמר את כל סדר הקידוש של הלילה חוץ מ"יכולו" .

קידוש שחרית של שבת ויו"ט

כד) קידושא רבה - קידוש שחרית של שבת ויו"ט נקרא קידושא רבה וכל חובת הקידוש היא ברכת בורא פרי הגפן בלבד ולכן אם לא שמע את הפסוקים שלפני הקידוש ושמע רק את ברכת בורא פרי הגפן יצא די חובה .

כה) קידוש במקום סעודה - גם בקידוש שחרית יש חיוב לעשותו במקום הסעודה ולכן יש צורך לטעום כזית מזונות או פת על מנת לצאת ידי חובת קידוש .

כו) חולה - כשהתירו לחולה לאכול קודם תפלת שחרית, לכתחילה יצא ידי חובת קידוש לפני שאוכל או שותה .

כז) קידוש פעמיים - אף על פי שאדם יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה כשמגיע למקום אחר יכול לקדש פעם שניה .

כח) אשה חלשה - ואינה יכולה להמתין לבעלה שיקדש לה בשבת בבוקר ואין לה יין לקידוש תתפלל תפילת שחרית תשתה ותאכל אכילת עראי עוגה, או פירות .

כט) כשאינה מתפללת שחרית - כשאינה נוהגת להתפלל שחרית מיד אחר ברכות השחר חל עליה חובת קידוש ולכן אע"פ שבימי החול יכולה לאכול ולשתות אחר ברכות השחר מכל מקום בשבת צריכה להמתין לקידוש .

סעודות שבת

ל) חיוב סעודת פת - בשבת יש חיוב לסעוד סעודה ולברך על לחם משנה כלומר את ברכת המוציא מברכים על שני לחמים שלמים וראוי לחלק לכל אחד מהסועדים פת בשיעור של כביצה על מנת שיאכל ובוודאי יצא ידי חובה .

לא) לחם משנה - אפשר לברך על כל סוגי הפת ובתנאי שיהיה שלם וראוי לברך עליו המוציא כגון: לחמניות, חלות מתוקות כשאוכלים בקביעות סעודה, פיתות, ואפילו לחם שחור .

לב) פת קפואה ׁ(כגון חלה או פיתה) - לכתחילה אין לצרף חלה קפואה ללחם משנה אבל בשעת הדחק כשאין אפשרות להשאיל מהשכנים אפשר להקל ולצרף פת קפואה .

לג) קרקרים - כשאין לחם אפשר לקחת קרקרים ולברך עליהם המוציא ולאכול כמות של שיעור קביעת סעודה שהוא כמאתים עשרים גרם .

לד) לחם ובסקויט - אם יש חלה אחת ואין לחם אחר שלם להשלימה אפשר לקחת קרקר שלם או ביסקויט ולצרף אותו לחלה ולברך המוציא ולבצוע את החלה .

לה) לחם פרוס - בשעת הדחק כשאין לחם שלם אפשר לברך על שתי פרוסות לחם על מנת לצאת ידי חובה של לחם משנה .

לו) כשאין לחם - בשעת הדחק כשאין לחם אפשר לברך על שני ביסקויטים שהם שלמים בורא מיני מזונות ולכוון עליהם כלחם משנה .

לז) נטילת ידיים בברכה- כשאוכלים לחם בשיעור שלושים גרם יש ליטול ידים ללא ברכה ולכן אם ברך על נטילת ידיים צריך לאכול כשיעור כביצה שהוא כשישים גרם .

לח) אדם חולה - מי שחולה וקשה לו לאכול כביצה פת יטול ידיים ללא ברכה ויאכל לפחות כזית פת .

לט) עונג שבת - אין חיוב לאכול מאכלים ותבשילים שאינם טעימים אלא לאכול רק מה שגורם לעונג שבת .

מ) דגים בשבת - אפילו שמצוה לאכול דגים ביום שבת מכל מקום מי שאינו אוהב דגים אינו חייב לאכול דגים .

מא) סעודה שניה - יש להכין מאכלים יותר משובחים לסעודת הבוקר של יום השבת שסעודה שניה חשובה יותר מסעודה ראשונה של ליל שבת .

מב) סעודה שלישית - לכתחילה עם לחם משנה וכשקשה יכולה להקל ולאכול כזית מיני מזונות או פירות או בשר או לשתות רביעית יין .

מג) שירי שבת - נשים ובנות צריכות להזהר ולא לשיר בקול שירי שבת ליד קרובים כיון שההיתר לשיר שירי שבת בקול רם הוא רק ליד בעלה וילדיה או אביה ואפילו ליד אחיה יש שכתבו להחמיר .

מד) דיאטה - הנמצאת בפיקוח תזונה, ואכילתה תגרום לה צער ועוגמת נפש תאכל לפחות פת כשיעור לחיוב סעודת שבת ומשאר המאכלים פטורה .

מה) ברכת המזון - יש להזכיר רצה בברכת המזון ואם שכחו להזכיר בסעודה ראשונה או שניה צריך לברך שוב ברכת המזון אבל בסעודה שלישית אם שכח לומר רצה אין צריך לחזור .

מו) ספק אם הזכיר - בכל אחת מהסעודות אם יש ספק אם הזכיר רצה אינו צריך לחזור שוב על ברכת המזון .

מז) סעודה שלישית - אם נמשכה סעודה שלישית עד הלילה אפילו שיצאה שבת אומר גם כן רצה, ובכל מקרה שלא הזכיר בסעודה שלישית רצה אינו צריך לחזור לראש .

מח) ראש חודש - במוצאי שבת שחל בו ראש חודש ונמשכה סעודה שלישית עד צאת השבת צריך להזכיר בברכת המזון גם רצה וגם יעלה ויבוא ובדיעבד שלא הזכיר יצא ידי חובה .

מט) סעודה שלישית - ראוי להתפלל תפילת מנחה לפני סעודה שלישית מכל מקום אם אשה התפללה אחרי הסעודה שלישית יצאה ידי חובה של סעודה שלישית ותפילת מנחה בתנאי שהתפללה בזמן הראוי לתפילת מנחה .

נ) תפילת ערבית של מוצאי שבת - מעיקר הדין אפשר להתפלל תפילת ערבית מיד אחר השקיעה ולומר "אתה חוננתנו", אבל יציאת השבת ממש היא לפחות עשרים דקות אחר השקיעה .

תוכן העניינים

שבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה