אור ברסלב
שבת כהלכה מצוות לא על חשבון אחרים

שבת כהלכה

מצוות לא על חשבון אחרים

שעת סיפור

מסופר על רבי ישראל סלנטר שהוזמן לכבד את שולחן שבת של תלמידו האמיד, התלמיד הרחיב ותיאר את מערכת הכשרות שיש בביתו וכמה הם מקפידים על קלה כבחמורה, שולחן שבת ערוך בכל מיני מטעמים לכבוד שבת עם חידושי תורה וזמירות כיאה לשבת הקדושה, ובפרט שהם מקפידים שבין מנה למנה יש שיעור קבוע על מנת ששולחן שבת יהיה בו הרבה דברי תורה ורוחניות. רבי ישראל הסכים להתארח בתנאי שיקצר את הסעודה בשעתיים! התלמיד לא הבין את התנאי המוזר של רבו, אבל בכל זאת הסכים וקיבל את התנאי התמוה.

רבי ישראל הגיע לסעודת ליל שבת, עשה את הקידוש ומיד לאחר מכן נטל ידיים ובירך ברכת המוציא, בתוך הסעודה אמר דברי תורה קצרים, וביקש שיגישו את המנות בזריזות, ותוך שעה קלה אמר מים אחרונים חובה, ובירך את ברכת המזון. התלמיד האמיד חש שלא בנוח, ושאל מדוע כבוד הרב מקצר כל כך בסעודת השבת שבביתי האם יש איזהו פגם בסעודה שערכתי לכבודך? רבי ישראל שתק וביקש ממנו לראות את האשה המבשלת שאחראית על התבשילים וההגשה, העשיר לא הבין את רבו ובכל זאת קרא לה מהמטבח שתבוא אל הרב. ה"יא אלמנה שמועסקת אצלנו זמן רב ונאמנת" המליץ עליה התלמיד המסור, לאחר רגעים מספר היא הגיעה עם סינר של מבשלת ונעמדה לפני הרב.

פנה אליה הרב ואמר "אני מבקש ממך סליחה שבגללי נגרם לך טורח כל כך בהגשת המנות בסדר מהיר יותר מכפי שאת רגילה".

היא ענתה "אדרבה כבוד הרב ברכות יחולו על ראש הרב הלוואי ותתארח אצלנו כל שבת כיון שבכל ליל שבת הסעודה אורכת שעות ארוכות ואני נאלצת לעבוד עד שעה מאוחרת מאוד, ואילו עכשיו כבר סיימתי את הכל מוקדם ואני יכולה לחזור לביתי ולנוח" פנה רבי ישראל לתלמידו ואמר קיבלת תשובה לשאלתך... שולחן שבת שלך נפלא ומהודר אבל כל זה בתנאי שאינו פוגע באחרים.. זה לא חכמה להדר במצוות ולגרום לאנשים צער בגלל שאתה רוצה להיות צדיק...

הטמנה

כשיש צורך לכסות מאכלים שנמצאים על הגז או על הפלאטה, יש להקפיד על: אופן הכיסוי, במה מכסים, ומתי מכסים, לכן לפני שמכסים את התבשילים יש לבדוק היטב אם הכל נעשה כהלכה כפי שיבואר להלן.

א) פירוש הטמנה - עטיפת כל המאכל או את כל הכלי שיש בו מאכל, בכל דבר שנועד לחמם או לשמור על חומו של התבשיל כגון : מגבת, נייר מגבת, ניילון, שמיכה וכד' .

ב) אופן הטמנה האסורה - הטמנה של כל הסיר כולו נחשבת להטמנה האסורה לשיטת כל הפוסקים אבל יש מקילים לכסות רק חלק מהסיר ללא שיורד הכיסוי על כל הדפנות .

ג) הגדרה של מוסיף הבל - הטמנה בבגד שהוא פולט חום ומחמם את הכלי עם התבשיל כגון שמיכה חשמלית וזוהי הטמנה האסורה אפילו כבר מיום שישי .

ד) רק לפני כניסת שבת - מותר להטמין בדבר ששומר על החום ואינו מוסיף חום כגון שמיכות וסדינים. וכל זה לפני כניסת שבת אבל בשבת אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף חום .

ה) כיסוי שאינו יורד על הדפנות - כשצריך לשמור על חום התבשילים אפשר לכסות באופן כזה שהכיסוי אינו יורד לדפנות הכלים אלא רק על החלק העליון של הכלים .

ו) סיר בתוך סיר - מותר לכסות סיר קטן בסיר גדול כלומר להכניס סיר קטן לתוך סיר גדול כדי שהסיר הגדול ישמור את החום של הסיר הקטן וכן יש להקפיד שהסירים לא יהיו צמודים ממש זה לזה אלא יהיה מרווח אויר ביניהם (אפילו מעט ביותר) שלא יחשב כהטמנה .

ז) פח חימום תבשילים - כיסוי פח כגון תנור העשוי נירוסטה המונח על הגז מותר לכסותו כולו בשמיכות וכן מותר להכניס לתוך התא חימום המונח על הפלאטה ואין בזה איסור הטמנה אפילו בשבת .

ח) כיסוי שאינו נוגע בכלים - כל כיסוי מגבת או שמיכה שאינו נוגע בכלי ממש אינו נחשב להטמנה וכל מה שאינו נחשב להטמנה מותר להניחו אפילו בשבת .

ט) סיר חם - יש הטמנה בסיר חם המונח על השולחן, ולכן אסור לעטפו במגבת כדי לשמור את החום .

י) הוספה או החלפת כיסוי - כשהתבשילים מבושלים מותר להוסיף כיסויים על התנור וכן מותר להחליף את כיסויי הפלאטה בכיסויים אחרים אפילו בשבת .

יא) נפל הכיסוי - אם בשבת נפל הכיסוי מעל הסירים מותר להחזירו אפילו על הסירים ממש .

יב) שהוציאו את התבשיל והניחו בסיר אחר - איסור הטמנה הוא דווקא בכלי שהתבשל בו, אבל בכלי שני מותר לעטפו כלומר אם העבירו את התבשיל לכלי אחר שאינו חם מותר לעטפו .

יג) עטיפת מאכל קר - כל תבשיל קר מותר לעטפו ואין בו משום הטמנה .

יד) הכנסת ביצים לחמין - אין הטמנה באוכל, ולכן מותר להכניס אוכל לתוך אוכל, כגון ביצים קשות לתוך סיר שעל הפלאטה או לתוך כוס מים חמים על מנת שיתחממו וכן מותר להכניס בשר מבושל קר לתוך מרק חם .

טו) עטיפת סיר בבגד כדי שלא יתקרר - אין לעטוף סיר במגבת מכל הצדדים על מנת להביאו לשולחן ולשמור על חומו שזוהי ההטמנה האסורה בשבת, אבל מותר לעטפו במגבת על מנת שיהיה נוח להחזיק בו .

טז) פירות וירקות - ושאר מאכלים קרים אסור לעטפם בשבת במגבת ולהניחם במקום חם כדי שיתחממו, אבל אם מניחים במקום שאינו מחמם מותר .

יז) נייר כסף בשבת - תבשיל שאינו נמצא בכלי ורוצים לחממו בשבת כגון תפוח אדמה אפוי ומוכן לאכילה מותר לעטפו בנייר כסף (שחתוך כבר מלפני שבת) כדי לשמור על נקיונו או על נקיון הפלאטה אבל אם עוטפים את התבשיל כדי שישמור על החום יש בכך איסור הטמנה .

יח) הנחת מכסה עליון בשבת - ביום שישי מותר להניח על הפלאטה תבנית חד פעמית שיש עליה כיסוי של נייר כסף ויש מקילים אפילו בשבת לכסות סיר שעל הפלאטה בכיסוי עליון נוסף על מנת שיתחמם היטב במשך הלילה .

יט) נייר כסף מתחת התבשיל - מותר להניח בתוך הסיר ניר כסף או שאר ניירות המיוחדים מתחת לתבשיל כדי שלא ידבק לסיר ולשמור על נקיונו .

כ) ניילון או נייר פרגמנט - כשמניחים על המאכל ניילון או נייר אפיה על מנת שלא יפלו נוזלים על התבשיל או למנוע הדבקות אין כאן משום הטמנה .

כא) שקית ניילון - כשמכניסים מאכל או לחם לתוך שקית ניילון אם הכוונה שהשקית תחמם את הלחם אז יש איסור הטמנה אבל אם מתכוונים שהשקית תשמור על נקיון הלחם והפלאטה אז מותר מכל מקום אם השקית אינה נוגעת בלחם כגון שקית מנופחת אז אין כאן חשש הטמנה כלל .

כב) מגש רחב על הסיר - אם הניחו על הסיר מגש רחב מותר לכסות את המגש הרחב במגבת באופן כזה שהמגבת אינה נוגעת בסיר אין בזה הטמנה .

כג) סיר בישול איטי - סיר חשמלי שנועד לבשל במשך השבת בבישול איטי אין להשתמש בו לצורך השבת .

כד) תבשיל שהצטמק - על מנת שהתבשיל לא יתייבש או ישרף אפשר לפני כניסת שבת להטמין בתוך התבשיל שקית עם מים ובשבת לנקב את השקית כדי שהמים יתערבבו בתבשיל כדי שלא ישרף או יצטמק .

כה) בקבוק תינוק - מותר לעטוף בקבוק של תינוק, בתוך מגבת על מנת לשמור חומו, אך אין לעטפו במגבת וכד' ולהניחו שיתחמם על פלאטה חשמלית וכדומה .

כו) חימום חלה על הפלאטה - אין לכסות חלה במגבת או בניילון על מנת שתתחמם היטב שיש בזה איסור הטמנה אבל אם חוששים מזבובים וכד' אפשר לכסות .

כז) שינוי מקום - מותר להזיז ממקום חם מאוד לפחות חם כשנמצאים על פלאטה אחת וכן להיפך בתנאי שהאוכל מבושל לחלוטין ואם הזיזו בשבת כאשר היה חצי מבושל בדיעבד אפשר ליהנות מהתבשיל .

כח) העברה לפלאטה אחרת - כשהמאכלים מבושלים והתבשילים הלחים עדיין חמים מותר להעביר לפלאטה אחרת (כגון בהפסקת חשמל) .

כט) שעון שבת בפלאטה - מותר להניח תבשיל מבושל על הפלאטה כשתדלק בשבת ואפשר להניח מרק מבושל קר על פלאטה כבויה על מנת שתדלק בשבת ויתחמם המרק .

ל) כבתה האש - מותר לסגור את הברז, של הגז כשכבתה האש ועדיף לסגור בשינוי .

לא) בשר וחלב -כשנשפכו על הפלאטה חמה טיפות מרק או רוטב בשרי, הפלאטה הופכת להיות בשרית ולכן כשמחממים חלה או פיתה וכד' על הפלאטה ללא צלחת או נייר כסף הם הופכים להיות בשריים אבל אם הניחו על צלחת או נייר יבש דינם כפרווה .

תוכן העניינים

שבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה