אור ברסלב
שבת כהלכה האורח חיים הקדוש

שבת כהלכה

האורח חיים הקדוש

הנסיון מוכיח

מסופר על רבינו חיים בן עטר האורח חיים הקדוש שקיבל על עצמו ימים של גלות הרחק מביתו על מנת להזדכך ולהתקדש, יום יום היה גולה ממקום למקום ומחפש היכן לחסות מפני הגשמים ומפני החום.

באחד ימי שישי חיפש אחר מקום שבו יוכל להתארח על מנת לכבד את השבת, בדרכו שמע יהודי שחוטב חצים לכבוד שבת קודש, שאל אותו רבינו חיים בן עטר, האם אני יכול להתארח אצלך בשבת, אמר לו החוטב עצים אשמח מאוד לארח יהודי לסעודות שבת, האורח החיים הקדוש שמח שיש לו יהודי שיכול לשמור אצלו את השבת וסעודותיה .

החוטב הראה לאורחו את חדרו והכין לו את חפציו, ולאחר מכן נכנס לחדר צדדי ושהה שם שעה ארוכה, כשיצא פנה איליו רבינו חיים בן עטר ושאל סליחה שאני שואל אבל מה כבודו עשה בפנים? אמר לו החוטב מה זה עניינך הרי אתה אורח, ואורח לא צריך לשאול שאלות.

האורח חיים לא ויתר והפציר בו עד שהחוטב אמר לו שהוא לומד עם אליהו הנביא את חידושיו של הגאון הקדוש רבינו חיים בן עטר האורח חיים הקדוש.

בזמן הסעודה שאל האורח חיים הקדוש את בעל הבית אמור נא לי מה חידש חכם חיים? החוטב הרים את גבותיו בפליאה הסתכל על האורח הסקרן שיושב לצידו והרים את קולו ואמר: וכי אינך מתבייש לקרוא לרבנו חיים בן עטר הגאון הגדול, "חכם חיים" הרי הוא אחד מגדולי הדור הקדושים ומדוע אתה קורא לו חיים כאילו הוא חבר שלך הישמר לך שלא תיכווה בגחלתן של תלמידי חכמים.

בסעודה שניה רבינו חיים בן עטר פנה למארחו וביקש אנא ממך אמור לנו מה חידש חכם חיים? בעל הבית שוב רגז עליו והוציאו החוצה והוכיח אותו מדוע אתה מכנה את רבינו הקדוש חיים בן עטר כאילו הוא חבר שלך, בסעודה שלישית ששוב שאל האורח החיים הקדוש את החוטב מהם החידושים של רבינו חיים על פרשת השבוע הלה לא יכל להתאפק, תפס את רבינו חיים בן עטר והכניסו לאחד החדרים ונעל אותו שם, ואמר הפעם תיענש על ביזוי תלמיד חכם.

וכל זה מבלי שידע שהאורח הסקרן שאצלו בבית הוא האורח חיים הקדוש רבינו חיים בן עטר בכבודו ובעצמו וכך השאירו שם .

לאחר זמן צאת השבת נשמעו דפיקות חזקות בדלת הבית, החוטב נבהל מעוצמת הדפיקות, מי זה מעז לדפוק כל כך בחוזקה חשב לעצמו. הוא פתח את הדלת וראה מולו מין יצור שלא מעולם הזה, שחור כולו, ולבושו שחור, מפחיד מאוד.

מי אתה שאל אותו החוטב והיצור ענה לו שהוא ממונה על גיהנם וכל שבת מעת כניסת השבת גיהנם שובת למי ששמר שבת, ובצאת השבת מיד לאחר ההבדלה של האורח חיים הקדוש, בשמיים מבעירים שוב את גיהנם, אבל היום האורח חיים הקדוש לא עשה הבדלה ולכן איני יכול להבעיר את גיהנם .

החוטב עצים לא הבין ושאל מה אתה רוצה ממני ? ענה לו היצור מהעולם העליון, האורח חיים הקדוש כלוא אצלך בבית, תשחרר אותו מיד שיעשה הבדלה, וכאשר יבדיל כאן, יבדילו בשמיים ואני אוכל להמשיך לעבוד.

החוטב התבלבל, ותמה אצלי האורח חיים הקדוש רבינו חיים בן עטר?! מיד רץ לחדר פתח את הדלת ונפל לרגלי האורח חיים הקדוש והתחנן לפניו שיסלח לו. הביא יין להבדלה האורח חיים הקדוש הבדיל בירך על הבשמים ועל האש וסלח לחוטב ושניהם שמחו שמחה גדולה .

הבדלה

א) ברוך המבדיל - כשיצאה שבת ועדיין לא הבדילו אומר ברוך המבדיל בין קודש לחול ואפילו שמותרים לעשות מלאכה אסור לאכול עד לאחר ההבדלה על היין .

ב) אכילה ושתייה - אין לאכול לפני הבדלה ואפילו שממתינים זמן רב, אבל שתיית מים בלבד (ללא טעם) מותרת אפילו ללא הבדלה .

ג) בעל ואשה - כשהאיש מחמיר על עצמו ביציאת השבת כדעת רבינו תם מותר לו לומר לאשתו לעשות מלאכות בעבורו, ואשה הרוצה להחמיר על עצמה ביציאת השבת חייבת לקבל הסכמת בעלה לכך .

ד) יהי רצון שלפני ההבדלה- יש חשיבות גדולה לאמירת יהי רצון שתפתח לנו בזה השבוע ובכל שבוע שערי אורה שערי ברכה וכו' שכך מתחילים את השבוע בפתיחת שערי שמיים .

ה) אשה חייבת בהבדלה - כשם שחייבת בקידוש, כך חייבת בהבדלה ולכן אם אין מי שיבדיל בשבילה תעשה הבדלה לעצמה ויכולה להבדיל ולהוציא ידי חובה את בעלה וילדיה והמבדילה לעצמה חייבת לשתות מהיין .

ו) המאריכים בסעודה שלישית - אם יצאה השבת מותר לעשות הבדלה בתוך סעודה שלישית אפילו כשעדיין לא התפלל ערבית .

ז) נר הבדלה - לכתחילה הנר צריך להיות מורכב משתי פתילות אבל בדיעבד אפילו פתילה אחת מספיקה .

ח) ברכת מאורי האש - כששומעים הברכה יש להיות קרוב לנר בשיעור שאפשר ליהנות מהאור ובדיעבד גם הרחוקים יצאו ידי חובה כשהמברך על הנר נהנה מאור הנר .

ט) בשמים - אדם מצונן ואינו מריח, אינו מברך ברכת הבשמים אבל יכול לשמוע הברכה מאשתו והיא תריח וכן יכול לברך בשביל ילדיו הקטנים כדי לחנכם בברכת הבשמים והם יריחו על סמך ברכתו .

י) אין בשמים - כשלא מצאו בשמים אפשר לברך על בושם בורא מיני בשמים ובדיעבד אפילו לא מצאו בשמים יצאו ידי חובת הבדלה אפילו שלא ברכו על הבשמים .

יא) הבדלה על היין או על בירה - לכתחילה יש להבדיל על היין אבל כשאין אפשרות לשתות מחמת חולי או כשאין להשיג יין אפשר להבדיל על בירה לבנה .

יב) שיעור שתיה מהיין - לכתחילה יש לשתות רביעית יין או לפחות לטעום מהיין ואדם אחר ישתה רביעית (או קטן שהגיע לגיל חינוך) כדי שהברכה לא תהיה לבטלה .

יג) שתייה מהיין - נהגו נשים שלא לשתות מיין ההבדלה משום טעמים שונים וכן יש לנהוג אבל כשאין מי שיבדיל לה והיא האשה המבדילה וחייבת לשתות כדין קידוש, ולא תחשוש שזכות המצוה שומרת ומגנה ולעולם מצוה לא גורמת לנזק .

יד) דיבור בין הברכות - השומע הבדלה והפסיק בדיבור בין הברכות של ההבדלה אינו צריך להבדיל שוב אבל בברכות ההבדלה חייב להאזין היטב ולא להסיח הדעת כדי שלא להיכנס לספק אם יצא ידי חובה .

טו) נשפך יין - אין לכעוס או לריב אם נשפך יין במוצאי שבת שכבר אמרו חז"ל שכל בית שנשפך בו יין זה סימן לברכה .

טז) שיורי מצוה - יש סגולה להשתמש בשאריות של היין למריחה על מקומות כואבים כסגולה לרפואה ויש אומרים גם פסוקי פרנסה .

יז) פסוקים בהבדלה - יש אומרים פסוקים "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" וכן "שובי נפשי למנוחייכי" וכולי בין הברכות ולכתחילה אין לומר פסוקים אלא להאזין לברכות בשקט ולכוין לצאת ידי חובה .

יח) שכח להבדיל במוצאי שבת - רק אם לא אכל או שתה רשאי להבדיל ביום ראשון אבל אם אכל או שתה אינו יכול להבדיל .

סעודה רביעית

יט) סעודה רביעית - כולם חייבים בסעודה רביעית ולכתחילה טוב שיבצעו על פת או לפחות לברך על מזונות או פירות ואפשר גם לשתות רביעית יין או מיץ ענבים כדי שיעור ברכה אחרונה כדין סעודה שלישית .

כ) התרת נדרים - מי שנהג לאכול סעודה רביעית בפת ועתה רוצה להפסיק מנהגו ולאכול סעודה רביעית במזונות או בפירות רק אם חשב שחובה לאכול פת ולכן החמיר אינו צריך התרה .

כא) פעם אחת - כשרוצה להפסיק לאכול פת בסעודה רביעית רק בשבת אחת אין צריך התרת נדרים .

כב) זמן סעודה רביעית - לכתחילה טוב להקדים את סעודה רביעית כדי שתהיה סמוכה ליציאת השבת ובבגדי שבת ואם אין אפשרות ישתדלו עד חצות לילה ובדיעבד יוצאים ידי חובה של סעודה רביעית עד עלות השחר .

כג) נרות - יש הנוהגים להדליק נרות לכבוד דוד המלך בסעודה רביעית וטוב שיאמרו על מנהגם בלי נדר .

כשמישהו... חילל שבת בטעות

לא לצעוק אתה גוי ולא לסקול באבנים

להבין שהוא טועה לא לגרום לו לפחד מהשבת

אלא להאהיב את השבת

בפרט כשהוא מצטער שהוא טעה

שבת בבית מלון

עדיף שלא להתארח בבתי מלון בשבת כיון שהדבר כרוך בהרבה חששות וקשה מאוד לשמור שבת כהלכה בבית מלון ואלו מעט מהבעיות ההלכתיות הנמצאות בבית מלון:

בחדרים מותקנים "מתקנים נגד אש" וכל כניסה לחדר מפעילה אותם.

יש בנוסף מנגנונים המפעילים מערכות חשמל ותאורה.

פתיחת דלת החדר נעשה על ידי קוד או כרטיס.

דלתות חשמליות הנפתחות על ידי עינית.

שירותים המופעלים על ידי חשמל.

מצלמות נסתרות פזורות בכל רחבי בית המלון.

ובנוסף במטבח בית המלון יש חשש של בישול ושל פועלים שאינם פועלים בהתאם להוראות הכשרות.

א) נרות שבת בבית מלון - לכתחילה יש להדליק נרות במקום שאוכלים ותשתדל להיות הראשונה שמדליקה נרות שבת כדי שתוכל לברך ואם כבר הדליקו נרות שבת בחדר אוכל אפשר להדליק ללא ברכה או לשמוע מאשה אחרת הנוהגת לברך ולצאת ידי חובת הברכה .

ב) כשאין אפשרות להדליק נרות - כשאין אפשרות להדליק נרות אפשר להדליק מנורת חשמל וכך יוצאים ידי חובה של הדלקת נרות שבת .

ג) כשלא הדליקה נרות - בדיעבד כשלא הדליקה נרות בבית מלון אבל שאר נשים הדליקו נרות בחדר אוכל אינה צריכה לקנוס את עצמה .

ד) רביעית יין או כזית מזונות - כשמתארחים בבית מלון וקשה לחכות לשעת הסעודה אפשר לצאת ידי חובת קידוש ולאכול כזית מזונות, או לשתות רביעית יין, ולהתחייב בברכה אחרונה כדי לצאת חובת קידוש במקום הסעודה .

ה) סעודה שניה - כל שקידשו בשבת בבוקר כהלכה ואכלו כזית מזונות או רביעית יין אין צורך לקדש שוב במשך היום בשעת הסעודה אלא מיד שמגיעים לחדר האוכל אפשר ליטול ידים ולבצוע על לחם משנה .

ו) כיבוי חשמל על ידי גוי - כשיש אור בחדר ורוצים לכבותו או כשחם מאוד מותר לרמוז לגוי שיכבה את החשמל כגון לומר לו איני יכול להרדם באור או חם לי מאוד והגוי מכבה או מדליק את המזגן .

ז) גוי של שבת - לא כל דבר מותר לומר לגוי בשבת יש הלכות רבות בענין אמירה לגוי בשבת וחייבים לדעת אותם לפני שפונים אל הגוי .

ח) כניסה לחדר אוכל - מצוי שבכניסה לחדר האוכל שבמלון עומד אדם לוודא שאכן רשומים במלון וצריך להקפיד שיהיה גוי וכן שלא יאמרו לו תרשום אלא ירשום מעצמו .

ט) הזמנת שירות חדרים - אין היתר להזמין שירות חדרים בשבת ע"י יהודי אשר רושם את כל ההזמנות בשבת אבל אם נרשם על ידי גוי אפשר להקל בתנאי שלא ישאל על מחיר ההזמנה .

י) רחצה בבריכה או בים - אין לרחוץ בבריכת המלון בשבת או בים וכל שכן שאין להכנס לג'אקוזי אפילו שפועל על ידי גויים .

יא) מים חמים - אין לפתוח ברז של מים חמים בשבת מפני שיש סבירות גבוהה לכך שבבית מלון משאירים את המערכת חימום החשמלית פועלת וכשפותחים את הברז עוברים על איסור בישול .

יב) דלת אלקטרונית- אין להכנס לחדר שנדלקת שם המנורה באופן אוטומטי וכן דלת שנפתחת באופן אוטומטי .

יג) מעלית שבת - יש מקילים לחולים וזקנים לעלות במעלית שבת ויש המחמירים בזה .

יד) כרטיס מגנטי כמפתח - אין להשתמש בכרטיס מגנטי לפתיחת דלת ואפשר לפני שבת להדביק בלשונית הדלת פלסטיק על מנת שהדלת לא תינעל .

טו) מצלמת אבטחה - מצוי בבתי מלון מצלמות אבטחה כשאין אפשרות אחרת המצולם אינו עובר איסור אבל כשיש בה חיישן הפועל בזמן כשאדם עובר אסור לעבור לפניה .

טז) סעודת מלוה מלכה - אין היתר לקחת מבית המלון מאכלים אפילו שיש כאן צורך מצווה של סעודת מלווה מלכה אלא אם קיבלו אישור מאדם הממונה לכך .

יז) הכנה משבת לחול - כשנוסעים במוצאי שבת אין להכין את התיקים בשבת כדי שיהיו מוכנים לחזרה הביתה שזהו הכנה מקודש לחול .

בגדים

א) כיבוס בגדים הוא אחד מאיסורי שבת והגדרת כיבוס הוא ניקוי בגד מכתם כל ניקוי אסור בין על ידי מים סבון או פיזור אבקת טאלק או מלח ואפילו ניקוי ברוק גם כן אסור משום כיבוס בשבת .

ב) שריית בגד במים - אסור להשרות בגד מלוכלך במים וזוהי מלאכת הכיבוס האסורה אפילו שאין הכוונה לנקות את הבגד אלא רק לרכך את הכתם או למנוע ריח רע .

ג) ניקוי במעט מים - אפילו אם מנקים את הכתם במעט מים כגון טפטוף טיפות בודדות של מים או ביד לחה יש בכך איסור כיבוס .

ד) נקוי ללא מים - גם נקוי על ידי שפשוף במטלית יבשה אסור משום כבוס אבל מותר להניח את הבגד כנגד השמש על מנת שהכתם ידהה .

ה) שפשוף הבגד מבפנים - מותר לשפשף שני חלקי הבגד זה בזה כלומר לוקח חלקי הבגד מבפנים ומשפשפם זה בזה אבל לא מבחוץ .

ו) ניעור בגד - אפשר להקל ולנער בגד מאבק או נוצות או משלג ויש המחמירים בכך .

ז) כתם בבגד - תבשיל שנפל על בגד מותר להסירו בנייר טישו או במטלית יבשה או בציפורן ללא שפשוף וללא מים או סבון , בתנאי שנשאר רושם של הלכלוך בבגד .

ח) נקוי במגבון - אין לנקות בגד או כל דבר במטלית לחה או במגבון משום איסור כיבוס .

ט) נקוי שטיח - כשיש חול ואבק על השטיח שפוגם בכבוד השבת מותר לטאטא במטאטא ביתי או במברשת אבל לא במכונה ידנית לניקוי שטיחים .

י) נגוב ידיים - מותר לנגב ידיים במגבת קטנה או גדולה או בנייר מגבת התלוש מלפני שבת ויש המחמירים לנער טיפות המים מהידיים לפני הניגוב .

יא) בגד ספוג במים - כל בגד או מפה שספוגים במים אסורים בהרמה ובטלטול משום חשש של שמא יסחוט אבל שניים שמחזיקים את הבגד ונזהרים שלא לסחוט מותר .

יב) נרטבו הגרביים בדרך - כשנרטבו הגרביים מהגשמים אפשר להמשיך ללכת הביתה, ומיד כשמגיעים יש חיוב להוריד את הגרבים ולא לדרוך עליהן כשהן רטובות .

יג) בגד שנפל למים- כיפה שנפלה למים ונרטבה מותר להרימה בעדינות ולהניחה על הראש כשהיא רטובה .

יד) סחבה שבכיור - מטלית הנמצאת בכיור ואינו מקפיד על כך שיש בה מים והדרך שיש בה מים כל הזמן מותר להרימה ולהניחה על השיש כשאינו סוחט את המים שבתוכה .

טו) כובע או כפפת ניילון - מותר להשתמש בכובע נילון כדי שהשיער לא ירטב וכן מותר להשתמש בכפפת ניילון אפילו שנשפכים עליו מים רבים .

טז) ממחטות לחות (מגבונים) - יש במגבונים חשש סחיטה ולכן יש להוציאם מהאריזה לפני כניסת שבת ולהשאירם להתייבש מעט, או לסוחטם לפני שבת על מנת שלא להכשל באיסור סחיטה .

יז) צחצוח נעליים - אין לצחצח או להבריק נעליים אפילו בלי משחה אבל מותר לנגב את האבק במטלית יבשה .

יח) בישום בגדים ואריגים - אסור בשבת לבשם בגדים או אריגים בין על ידי בושם נוזלי או תרסיסי ריח .

כביסה בשבת

יט) תליית כביסה - אסור לתלות בגדים בשבת אפילו במקלחת כשאין מי שרואה, אבל מותר לתלות ביום שישי לפני כניסת שבת אפילו שמתייבשים בשבת .

כ) בגדים יבשים על הרדיאטור - בימי החורף מותר להניח בגדים יבשים על רדיאטור חם על מנת שיתחממו ויש להניחם ללא פריסה ושטיחה .

כא) תליית בגדים יבשים - בשבת אין לתלות בגדים יבשים לאוורור וכדומה אבל אפשר להניחם על החבל ללא פריסה ושטיחה .

כב) בגדים רטובים - אסור להניח בגדים רטובים ליד תנור או רדיאטור על מנת שיתייבשו .

כג) פריסת בגד רטוב - בגד שיש עליו מים או זיעה אפילו מועטים, אין לתלותו על חבל, או לשטחו על כסא, או שולחן כדי לייבשו או לאווררו .

כד) תליית בגדים בשוגג - אם תלו בגדים בשבת או פרסו בגדים ליבוש יש לברר אם תלו את הבגד בשוגג אז בשעת הדחק אפשר ללבשו אבל אם תלו במזיד בשבת בגד רטוב אסור ללובשו באותה השבת .

כה) הורדת כביסה מהחבל - שצריכים את הבגדים ללבישתם בשבת או כשיש חשש שהבגדים ינזקו מהשמש, אבק או מהגשמים מותר להוריד כביסה מהחבל אפילו שהכביסה היתה רטובה בין השמשות .

כו) קיפול בגדים - משום כבוד השבת עדיף שלא לקפל בגדים אלא להניחם במקום שאינם מפריעים לקדושת השבת ומותר להוציא בגד מהערימת בגדים על מנת ללבשו בשבת .

כז) אוורור מצעים - אפשר להניח מצעים על אדן החלון לאוורור באופן שברור שלא נראו שכבסום בשבת והמיקלים להניח על חבלי כביסה יקפידו שלא לפרוס את המצעים .

כח) הכנסת בגדים למכונת כביסה - הכנסת בגדים למכונת הכביסה מותרת לכבוד השבת כגון שבגדי התינוקות מדיפים ריח רע או שכך נוהגים אצלם בימי השבוע להניחם במכונת כביסה ואין פעולה חשמלית בפתיחת המכונה ובסגירתה .

כט) הוצאת בגדים מהמייבש כביסה - כשפתיחת המכונת הייבוש אינה מפעילה או מכבה נורה חשמלית (כגון שהחשמל מנותק על ידי שעון שבת) מותר להוציא את הבגדים היבשים על מנת להשתמש בהם בשבת .

ל) הוצאת בגדים ממכונת כביסה - בגדים שעברו סחיטה יסודית במכונת כביסה עד שאין בהם מים אלא רק לחות אם המכונה מנותקת מהחשמל ואין פעולה חשמלית בפתיחת דלת המכונה, מותר להוציאם מהמכונה ולהניחם בערימה בגיגית על מנת שלא יתעפשו במשך השבת .

לא) הורדת כביסה יבשה - כשיש גשם או אבק אפשר להוריד בשבת אפילו שהבגדים היו רטובים בין השמשות ומותר להורידם ולקפלם בשינוי ולהכניסם לארון כדי לשמור על הסדר וכבוד השבת .

תוכן העניינים

שבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה