שבלי הלקט· רבנו צדקיה הרופא
מפתחות · סימן א
וזה סדר שורת ערוגותיו והלכותיו
הערוגה הראשונה ראש התחילה יהודה לתפלה:
סימן א - דין מאה ברכות וחשבונם.
סימן ב - דין ברכת אלהי נשמה שנפחת בי למה אין פותחין בה בברוך.
סימן ג - דין ברכת אשר יצר את האדם בחכמה מתי מברכין אותה.
סימן ד - דין ברכת מגביה שפלים. וברכת עוטר ישראל בתפארה.
סימן ה - דין ברכת התורה שחרית ואחר קריאת שמע.
סימן ו - דין לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר.
סימן ז - דין תהלה לדוד וסדר פסוקי דזמרה
סימן ח - דין קדיש בעשרה ועל איזה דבר ראוי להקדיש וסדרו בארמית.
סימן ט - דין הראוים לעלות למנין עשרה ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן.
סימן י - דין החזן הראוי לעבור לפני התיבה.
סימן יא - דין ברכו בעשרה ומה הם עונין אחר המברך.
סימן יב - דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו.
סימן יג - סדר ברכה ראשונה שלפני קריאת שמע היא ברכת יוצא אור.
סימן יד - דין סדר ברכה שניה שלפני ק"ש היא ברכת אהבה
סימן טו - דין סדר קריאת שמע.
סימן טז - דין סדר ברכה לשאחריה היא אמת ויציב ושצריך לסמוך גאולה לתפלה.
סימן יז - דין תפלה בלחש ובכוונת הלב.
סימן יח - דין שמנה עשרה ברכות על הסדר ודין שלש פסיעות.
סימן יט - דין הזכרת גבורת גשמים והטועה באחת הברכות מה דינו.
סימן כ - דין קדושה ומצות ענייתה ברתת וזיעה ויחיד המתפלל מהו להפסיק לענות קדושה עם הצבור.
סימן כא - דין השאלה בברכת השנים.
סימן כב - דין הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם ראוי לו להתפלל אם לאו ודין כריעת הצבור במודים עם שליח צבור.
סימן כג - דין סדר ברכת כהנים וכהן הראוי לישא את כפיו ותפלות שיש בהן נשיאת כפים.
סימן כד - דין ברכת שים שלום.
סימן כה - דין מהו לישב בצד ארבע אמות של תפלה או לעבור כנגד המתפלל.
סימן כו - דין עשרה שהתפללו ביחידות מהו להצטרף לפרוס על שמע ולענות קדיש וברכו וקדושה.
סימן כז - דין מי שהתפלל בין ביחיד בין בצבור אם יכול למנות למנין אחר או להוציא אחרים ידי חובתן ליעשות שליח צבור.
סימן כח - דין אם מותר להתפלל קרובות ופיוטים בתוך התפלה.
סימן כט - דין שלש עשרה מדות אם ראוי ליחיד לאומרם.
סימן ל - דין נפילת אפים לימים הראוין לנפילת אפים.
סימן לא - דין ספר תורה הראוי לקרות ודין קריאת התורה בחומשין.
סימן לב - דין סדר הקוראים כהן לוי וישראל ואם ראוי להקדים ישראל תלמיד חכם לכהן.
סימן לג - דין כהן שיצא מן הדת וחזר בו מהו לקרוא בתורה ראשון.
סימן לד - דין קריאת כהן במקום שאין לוי וקריאת לוי במקום שאין כהן.
סימן לה - דין ש"ץ לקרוא בתורה ואם הוא כהן מה להעלות כהן אחר לקרוא.
סימן לו - דין ש"ץ אם הוא רשאי לסייע להקורא בתורה.
סימן לז - דין צבור שאין בהן ז' קורין או מתוך זקנה וחולי או שאין בקיאין.
סימן לח - דין קטן ועבד ואשה אם ראויין לקרוא בתורה לעלות למנין הקוראים.
סימן לט - דין מצות צבור לשמוע קריאת התורה ואם ראוי לספר אפי' בדבר הלכה.
סימן מ - דין מצות קריאת התורה מעומד ואפי' להסמיך על הדוכן אסור והקורא בתורה ונשתתק ולצאת מבית הכנסת בשעת קריאת התורה והקורא כמה פסוקים צריך לקרות ומצות קריאת עשרה פסוקים לשלשה קוראין.
סימן מא - דין ברכה אחרונה של קריאת התורה.
סימן מב - דין שצריך אדם להסדיר קריאתו עד שלא יעלה לקרות בתורה.
סימן מג - דין אם רשאי אדם לעמוד על רגליו כשקורא רבו בתורה.
סימן מד - דין סדר קדושה דסדרא.
סימן מה - דין תפלת מוסף וקדושת מוסף.
סימן מו - דין סדר תפלת המנחה.
סימן מז - דין מנחה עם חשיכה כשאין שהות ביום להתפלל בלחש בעשרה ולהסדיר.
סימן מח - דין קריאת שמע של שחרית ותפלת ערבית קודם צאת הכוכבים.
סימן מט - דין למה נהגו לומר והוא רחום בתפלת ערבית.
סימן נ - דין ברכת אמת ואמונה.
סימן נא - דין ברכת שומר את עמו ישראל לעד.
סימן נב - דין תפלת ערבית אם רשות אם חובה.
סימן נג - דין מי שלא התפלל תפלה בשעתה אם יש תשלומין לה.
סימן נד - דין חולה שעמד מחליו אם יש לו תשלומין לימים שלא התפלל בהם.
הערוגה השנית עניין שבת
סימן נה - דין שצריך אדם להשכים ולטרוח להוצאת שבת.
סימן נו - דין מלאכה בערבי שבתות וערבי ימים טובים.
סימן נז - דין הטמנה בערב שבת לצורך שבת.
סימן נח - דין רחיצת ידים ורגלים בחמין וחפיפת הראש ושינוי בגדים לכבוד שבת.
סימן נט - דין הדלקת נרות מבעוד יום לצורך שבת.
סימן ס - דין המדליק נרות לאחר חשיכה בשוגג או במזיד ומהו להלקות חוטא בשבת.
סימן סא - דין נר שבת שכבתה אם רשאי להדליקה על ידי נכרי.
סימן סב - דין פתילות הראוין להדליק בהן בשבת.
סימן סג - דין שמנים הראוין להדליק בהן בשבת.
סימן סד - דין מה הוא לקרוא בלילי שבת לאור הנר.
סימן סה - דין לילי שבת לחתום פורש סוכת שלום ודין אומר ברכת הפסוקים.
סימן סו - דין ויכולו וברכה אחת מעין שבע וקריאת פרק במה מדליקין.
סימן סז - דין מהו לאכול בערב שבת מן המנחה ולמעלה והיושב בסעודה וקידש עליו היום.
סימן סח - דין הסדרת שלחן ערב שבת מבעוד יום לכבוד השבת.
סימן סט - דין קדוש קודם נטילת ידים או לאחר נטילת ידים
סימן ע - דין קדוש במקום סעודה.
סימן עא - דין קדוש לאחר טעימה ומהו לקדש על הפת ועל כוס פגום.
סימן עב - דין חובת נשים בקדוש היום ומי שקידש לעצמו לחזור ולקדש לאחרים.
סימן עג - דין טעימת כוס של קידוש.
סימן עד - דין כוס של קדוש מהו לברך אחריו על הגפן.
סימן עה - דין פרשיות של שבת להסדירן שנים מקרא ואחד תרגום כל אחת ואחת בשבתה.
סימן עו - דין זמירות של שבת שאומרין ה' מלך בעמידה ואומר מזמור לתודה ומה שראו שנהגו להתפלל בשחרית ישמח משה.
סימן עז - דין שבחות שנהגו לומר בקריאת התורה וסדר קריאת התורה בשבת.
סימן עח - דין תרגום שמתרגמין בו בשעת קריאת התורה.
סימן עט - דין קדיש של אחר קריאת התורה מתי מקדישין ועל איזה ספר מקדישין.
סימן פ - דין קריאת המפטיר בתורה ושבת שכופלין בה וקורין שתי פרשיות שמפטירין בשל אחרונה. ומפטיר מה שיעלה למנין הקורין בתורה ושאינו רשאי להפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה ושבת של ראש חודש אם צריך להזכיר של ראש חודש בברכות של הפטרה.
סימן פא - דין מה שנהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקין בצרכי צבור ומה שנהגו לפסוק נדבות וצדקות החיים מממונם למנוחת המתים.
סימן פב - דין תפלת מוסף של שבת.
סימן פג - דין מה שנהגו לומר אין כאלהינו עם פטום הקטרת.
סימן פד - דין קידוש על הכוס בסעודת שחרית.
סימן פה - דין נטילת ידים בשבת בשלג ובברד או במי גשמים שירדו בשבת.
סימן פו - דין מהו ליתן מלח ותבלין בשבת בתבשיל או כרכום ותבלין הצובעים ובישול אחר בישול.
סימן פז - דין אם מותר לחתוך קשרי אוכלין או להתירן.
סימן פח - דין מהו ליתן מלח ע"ג בשר או דג וביצה המבושלין או שאר אוכלין.
סימן פט - דין מה לעשות הילמי מיין ומלח או מים ומלח ליתן על הבשר ולנענע יחד לטבל בו ודין שום או חרדל שלשו מערב שבת.
סימן צ - דין סחיטת פירות על האוכלין ולמצוץ משקה מן הפת השרוי ביין או בשאר משקין. וכן חלות דבש שריסקן מערב שבת או ענבים שבעטן מערב שבת ליקח מהן בשבת.
סימן צא - דין משקין לסננן בתוך המשמרת וברירת אוכלין ועשיית יינומילין.
סימן צב - דין שחיקת פלפלין ומלח בשבת וטחינת פירות ופירורן.
סימן צג - דין שלש סעודות.
סימן צד - דין ברכת המזון להזכיר בה של שבת.
סימן צה - דין הדחת קדירות קערות וכוסות בשבת.
סימן צו - דין תלמוד תורה בשבת.
סימן צז - דין אלפים אמה מהיכן נמדדין בין בעיר בין במחנה ובשיירא.
סימן צח - דין חצרות הצריכות עירוב.
סימן צט - דין עשיית העירוב ושיעורו.
סימן ק - דין דיורי החצר ששכח אחד מהן ולא עירב עמהן.
סימן קא - דין חצר שנפרצה.
סימן קב - דין עירובי בתים.
סימן קג - דין בית הפתוח לרשות הרבים ויש עליה תקרה.
סימן קד - דין חפץ ששכחוהו ברשות הרבים וצריכין לו ברשות היחיד.
סימן קה - דין בהמה במה מותרת לצאת בשבת.
סימן קו - דין תכשיטי אשה המותרין לצאת בהן בשבת.
סימן קז - דין תכשיטין המותרין לאיש לצאת בהן ודיני קמיע.
סימן קח - דין מחט הקבוע בבתי ידים לצאת בו ולהדקו בשבת.
סימן קט - דין ליתן מים על הבגד שיש בו טינוף או בלא טינוף אם יש בו משום ליבון.
סימן קי - דין רחיצה בשבת בחמין או בצונן בכלים או בקרקעות.
סימן קיא - דין ספינה לילך בה בשבת ולצאת ולבא לתוכה.
סימן קיב - דין נתינת כלים לאומן מערב שבת ודין מלאכה הנעשית בשבת על ידי א"י לצורך ישראל.
סימן קיג - דין שותפות ישראל וגוי בשדה וכרם ובבהמה. ודין עבד ושפחה של ישראל מהו לעשות מלאכה בשבת ודיני שכירות בהמה.
סימן קיד - דין הבא בדרך סמוך לחשיכה וכיסו עמו והמוצא מציאה בשבת.
סימן קטו - דין כתבי הקודש להצילן מפני הדליקה.
סימן קטז - דין פירות שנתפזרו בחצר וחבית המטפטפת ומהו ליתן קנה בנקב בחבית.
סימן קיז - דין פקוח נפש בין ברפואה בין באכילה ושתיה בין בלחישה בין במלאכה אחרת.
סימן קיח - דין של צרכי המת הנעשין בשבת.
סימן קיט - דין קפול כלים ובגדים בשבת והצעת המטות.
סימן קכ - דין הלכות טלטול לאיסור ולהיתר.
סימן קכא - דין מהו לשחוק בפירות בתם וחסר או בכדור בשבת.
סימן קכב - דין מהו לקרות בשטרי הדיוטות בשבת.
סימן קכג - דין חליבת בהמה שהכבידה חלבה או אשה להקל חלב מדדיה.
סימן קכד - דין קשרים איזהו של קיימת ואי זו היא שאינו של קיימא.
סימן קכה - דין צידת כנה ופרעוש וזבובים בשבת.
סימן קכו - דין תפלת מנחה של שבת ומה שנהגו לומר צדקתך צדק.
סימן קכז - דין אכילה ושתיה בין מנחה לערבית.
סימן קכח - דין למה אין מתפללין בשבת שמונה עשרה והטועה ומתחיל של חול.
סימן קכט - דין תפלת מוצאי שבת וסדר ויהי נועם ומהו במלאכה קודם תפלה.
סימן קל - דין הבדלה על הכוס ושצריך אדם להסדיר שלחנו במוצאי שבת.
הערוגה השלישית סדר ברכות
סימן קלא - דין מצות נטילת ידים ושצריך ליזהר בהן.
סימן קלב - דין מים הראוים לנטילת ידים.
סימן קלג - דין כלים שנוטלין מהן לידים.
סימן קלד - דין דברים שחוצצין בנטילת ידים.
סימן קלה - דין מי שאין לו מים מהו לכרוך ידיו במפה או בבתי ידים והנוטל ידיו ולא נתכוין לסעודה או מי שנטל ידיו לסעודה והפליג שעה אחת, ותכף לנטילת ידים ברכה.
סימן קלו - דין סדר נטילת ידים וברכתה וממי ראוי לקבל מים לנטילת ידים.
סימן קלז - דין ניגוב ידים ואוכל מחמת מאכיל אם צריך נטילת ידים.
סימן קלח - דין מי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך על נטילת ידים אם לאו.
סימן קלט - דין שנים או שלשה שאכלו להצטרף להמוציא או לברכת המזון בהסיבה או שלא בהסיבה ודין אם צריך הסיבה להצטרף עליו.
סימן קמ - דין למה נהגו לומר ברשות רבותי בהמוציא וסברי מוריי לברכת היין.
סימן קמא - דין המוציא בעין יפה בעשר אצבעותיו ולמה נהגו לבצוע על המלח.
סימן קמב - דין השה בין ברכת המוציא לטעימה ושלא להקדים לאכול פת אחרת עד שלא אכל הפת שבוצע להמוציא.
סימן קמג - דין יין שבתוך המזון לברך אחד לכולן או כל אחד ואחד לעצמו. והשותה מים או שאר משקין בסעודה אם טעונין ברכה או אם הפת פוטרתן והשורה פתו ביין אם צריך לברך על היין או הפת פוטרו.
סימן קמד - דין שנוי יין שמברכין עליו הטוב והמטיב ואין מברכין על שנוי פת ואם הביאו לפניו יין ישן ויין חדש כיצד מברך.
סימן קמה - דין היין שמברכין עליו בורא פרי הגפן חדש או ישן קונדיטין או מבושל.
סימן קמו - דין הנזהר מפת של א"י מהו לוכל תבשיל בקערה עם מי שאינו נזהר.
סימן קמז - דין דברים הבאים בתוך הסעודה או לאחר סעודה מהו הן בברכה.
סימן קמח - דין יין שבתוך הסעודה אם טעון ברכה לאחריו - או אם נפטר בברכת המזון.
סימן קמט - דין מים ומלח שלאחר סעודה ומים אחרונים ומה הם בברכה.
סימן קנ - דין שנים ושלשה לברכת הזימון ואם גמרו שנים סעודתן וצריכין לברך עד שלא גמר השלישי סעודתו להצטרף לזימון עמהם.
סימן קנא - דין מי שנזהר מפת של גוים להצטרף לברכת הזימון עם מי שאינו נזהר.
סימן קנב - דין אותם שאכלו ירק להצטרף לזימון עם אותן שאכלו דגן.
סימן קנג - דין קטן מהו להצטרף לזימון.
סימן קנד - דין שיעור אכילת פת שטעונה ברכת המזון.
סימן קנה - דין למה נהגו לסלק הפת וסכין מעל השלחן בשעת ברכת המזון.
סימן קנו - דין ברכת המזון עם טעונה כוס, ושאין משיחין על כוס של ברכה ועשרה דברים נאמרו בכוס של ברכת המזון ושצריך כל אחד ללחוש ברכת המזון עם המברך.
סימן קנז - דין סדר ברכת המזון.
סימן קנח - דין כוס של ברכת המזון לברך עליו לפניו ולאחריו וברכה אחת מעין שלש אם טעונה כוס אם לאו.
סימן קנט - דין חמשת המינין בברכה לפניהם ולאחריהם.