שבט יהודה· רבי שלמה אבן־וירגה
השמד הארבעים ותשעה
בימי המלך דון גואן בן המלך אנריקי הוסיפו עוד עליהם והסירו מחיתם, וגזרו עליהם גזירות קשות לכל הנשארים מהשמדות, והוא שלא ישאו ויתנו ברבים, ולא ישאו ויתנו בדבר מאכל למכור לגוים, כי העלילו עליהם כי היו מטילים סם במרקחות ובמאכלים, וגזרו שלא ימצא מהם מקיז דם ולא רופא, לבד רופא למלך, ושלא יוכלו לקנות נחלות, ושישאו חותם אדום לסימן שהוא יהודי, והנמצא בלי חותם יהרג. עוד גזרות אחרות אשר רבו כמו רבו ועוד ידם נטויה כל הימים. והיו לגמרי מבטלים אותנו מדת אמת, לולי שהבטיחנו (ישעיה נ"ט כ"א): "לא ימושו מפיך ומפי זרעך מעתה ועד עולם". ודי בזה הוראה שהאל משגיח בנו בדבר העקרי, והוא קיום דת משה רבינו עליו השלום.
עד כאן דברי החסיד ההוא.
כמה שמדות וגליות עברו על ישראל שלא נכתבו. גם אנחנו לא נוכל לדעת כל המלכיות וכל הערים אשר נפוצו שם עם בני ישראל, גם יש דברים שאין ראוי לכתבם, וכבר נתקיים בנו (ויקרא כ"ו ל"ח): "ואבדתם בגוים". לא נשאר מזרע ישראל אחד מן אלף מן היהודים אשר יצאו מירושלם וערי ישראל ובאו לספרד, ואותם שהלכו לצרפת ואשכנז, כי הרבו לעמוד על קדושת השם, נהרגו מהם לאלפים, ולא נשארו מאותם שהלכו שם אשר היו כיוצאי מצרים חלק אחד מחמשת אלפים, ואנשי אשכנז וחשוביהם כתבו על צרותיהם מגילה, ועשו חבור גדול מספר עניניהם בארצות ההן, וכי נכתבו כבר לא ראיתי לכותבם, הנה כל שכן כשלא הגיעה אלינו אמיתות הענינים להיותנו רחוקים.
צדיק הוא ה' כי פיהו מרינו, וכאשר פרענו חובותינו יאר ה' פניו אלינו וישיב שבותנו, אמן!