אור ברסלב
שבט יהודה השמד הארבעה עשר

שבט יהודה· רבי שלמה אבן־וירגה

השמד הארבעה עשר

השמד השלשה עשר

במלכות רומי היה שם אפיפיור איש חסיד, דובר צדק דובר מישרים, ובמדותיו והנהגתו איש אמת, אבל היתה לו אחות מאד אויבת ליהודים ומבקשת רעתם, ושם האשה שאנגישה, ומשנאתה את ישראל בקשה וההחננה לאחיה האפיפיור שיגרש היהודים מכל ממשלתו, ואמרה לו כי בהיות הוא במקום המושיע – איך יסבול שיעמדו שונאיו בארצו וממשלתו? ועוד שמיום שמרדו במושיע נשארו כלם טמאים טומאת נפשות, כפי מה ששמעה מההגמונים הקדושים, וכן נשארו טמאים מחטא אדם הראשון, ואותם שקבלו דת ישו נטהרו, והשאר נשארו בטומאתם, והוא יתבע עלבונו אם לא יגרשם מארצו, ומקום קדושתו הוא רומא העומדת במקום קדש הקדשים היא רושלם, ואם יגרשם הנה שכרו ממנו בגן עדן, כי לימדו כל המלכים לעשות כמוהו.

השיב האפיפיור ואמר: סוף כל סוף אין בנשים דעה, שהרי אם המושיע מחל להם ואמר שהנוגע בהם כנוגע בעינו – איך לא נמחול אנחנו? ואין לאשה הסמוכה בפלך להבין בעמוקות האלה, אין זה כי אם רוע לב! ומה שאמרת שלא קבלו טבילת ישו ונשארו טמאים, כיון שיש להם ברית מילה נטהרו, כי לא היתה הטבילה אלא במקום מילה, כי רחם מושיענו לילדינו לבלתי שפוך דמם בילדותם בצאתם מרחם אמם, עד שיראה לנו פלא איך יתקים זרע היהודים כאשר שופך דמו בזמן שהתינוק בתכלית החולשה.

וכי ראתה שאנגישה תשובת האפיפיור וכונתו, לא יספה לדבר אליו. ואחר ימים שבה אל שאלתה עם האפיפיור, והביאה הגמונים שיעידו איך בעברם עם צלם ישו ראו היהודים איך היו לועגים ורומזים אלו לאלו. וברוב לקחה וחלק שפתיה והעדויות ההן, הטה אזנו וגזר גירוש כולל בכל ממשלתו, ועל זה היה דוה לב כל היהודים בכל מקום שהקול נשמע, אבל תושבי מלכות רומי הגדילו ההספד, כי באותם מקומות גדלו והעשירו וקנו בתים ונחלות וכסף וזהב ברבוי.

ובימים ההם היה מלך אחד בנאפולי, מלך חסד ואוהב היהודים, ונקרא שמו רובירטו, ומלך זה היתה לו אהבה ואחוה עם האפיפיור, והיהודים שלחו שלוחים אל המלך ההוא עם מתנה כראוי, ושאלו ממנו יבקש מאת האפיפיור ישוב חמתו מהשחית, ושלחו לו לאמת כל עניני שאנגישה, ואיך ממנה נמשכה כל הרעה, ואם יצטרך שידור בעדם – עליהם לשלם מיד. ומצד אחד שלחו מהר ומתן לכל ההגמונים שיפיסו את שאנגישה, ואם לא יוכלו עמה לבטל הגזירה לפחות יפיסוה להאריך להם זמן הגירוש, למען יוכלו למכור בתיהם ונחלתם ולקבץ ממונם והלואתם, וכן כדי שיוכלו לדעת תשובת המלך רובירטו, אולי על ידו ימצאו תרופה למכאובם, וצווחו לפניהם, ולא הועיל להם, ובהיותם בזה, והנה תשובת המלך רובירטו חזקתם ואמצתם בדבריה הטובים. עוד שלח המלך רובירטו שלוחים לאפיפיור בדברים של טעם ותחנונים, והוא השיב כי כבר יצא מפיו ונדר לשאנגישה, אף על פי שהיה שלא ברצונו, אין אחר דבור ונדר האפיפיור כלום, אבל אם שאנגישה תתיר לו הנדר יוכל לחזור בו. וכאשר ראה המלך רובירטו דברי האפיפיור הבין הענין, ושלח שלוחים לשאנגישה, ונדר לה מאה אלף פרחים מצד היהודים, ונתפיסה, וקבצו המעות, ונתנו לה. אז שאנגישה נהפכה לאוהבת היהודים, והיא התחננה אל האפיפיור שלא יגרש היהודים מארצו, כי נכמרו רחמיה עליהם. אמר האפיפיור: אין זה כי אם נכמרו רחמי המעות אליך! ואז צוה האפיפיור לקרוע שטר או כתב הגירוש, ונשארו במקומם, אבל עד הגיעם לזה הצר להם מאד.

תוכן העניינים

שבט יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה