סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · לא
וּפַעַם אֶחָד בָּא אֵלָיו אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים שֶׁהָיָה חָשׁוּב מְאֹד בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּבְחוּץ־לָאָרֶץ, וְקִלְּסוּהוּ שֶׁהוּא בָּקִי בְּכָל הַשַּׁ"ס כִּמְעַט בְּעַל פֶּה, וְשֶׁהוּא גַּם־כֵּן מִמָּארֵי קַבָּלָה. וּבָא אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהִזְהִיר לְהוֹצִיא כָּל אִישׁ מֵעֲלֵיהֶם, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתָּם בְּהִתְוַעֲדָם יַחַד. אַךְ הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ זַ"ל נִשְׁאַר שָׁם.
וְהִפְצִיר אוֹתוֹ הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּלָשׁוֹן זֶה: יָדַעְנוּ שֶׁכְּבוֹד־תּוֹרָתוֹ לֹא בָּא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּשְׁאָר הֶהָמוֹן בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, דְּהַיְנוּ כְּדֵי לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה בֶּן עוֹלָם הַבָּא אוֹ שְׁאָר מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים. רַק בְּוַדַּאי כְּבוֹד־תּוֹרָתוֹ בָּא לְכָאן בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת וְלִפְעֹל הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן רְצוֹנֵנוּ לֵידַע בְּאֵיזֶה נְקֻדָּה מִנְּקֻדַּת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נִכְנַס כְּבוֹד־תּוֹרָתוֹ, וּמַה הוּא רוֹצֶה לִפְעֹל כָּאן בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וַאֲנִי מוּכָן לְשָׁרְתוֹ בְּגוּפִי וּבְנֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלִּי וְכוּ'. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ: יְדִיד נַפְשִׁי, אַל תְּצַעֲרוּ אוֹתִי בְּדָבָר זֶה. כִּי לֹא דָּבָר קַל הוּא לְגַלּוֹת לָכֶם חַס וְשָׁלוֹם מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת וּבִשְׁבִיל מָה בָּאתִי לְפֹה. וְאוּלַי אֲנִי מֻשְׁבָּע וְעוֹמֵד עַל זֶה וְכוּ'.
וְהִתְחִיל שׁוּב הָרַב הַגָּדוֹל הַנַּ"ל לְהַפְצִיר אוֹתוֹ מְאֹד. וְאָמַר: שְׁאֵלָתֵנוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ עַל־כָּל־פָּנִים יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ אֵיזֶה חִדּוּשׁ מֵחִדּוּשָׁיו הַנֶּחֱמָדִים וְהַנְּעִימִים אֲשֶׁר חֲנָנוֹ ה'. יְחָנֵּנוּ גַּם־כֵּן וְיַטְעִימֵנוּ מֵהֶם. וְאֵין כַּוָּנָתֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם לְאֵיזֶה פְּנִיָּה. רַק כַּוָּנָתֵנוּ לִשְׁמֹעַ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, אוּלַי יִתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ מֵחָדָשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְגַם אוּלַי נִזְכֶּה מִמֵּילָא לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל אֵיזֶה רְמִיזָה מֵהַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. מִיָּד הִתְחִיל רַבֵּנוּ זַ"ל לְהִתְלַהֵב מְאֹד בְּרִשְׁפֵּי רִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת י"ק. וּפָנָיו נִבְעֲרוּ וְנִתְלַהֲבוּ כְּלַפִּידִים מַמָּשׁ. וּמֵחֲמַת הַהִתְלַהֲבוּת תִּסָּמֵר שַׂעֲרוֹת ראֹשׁוֹ, וְהִשְׁלִיךְ הַכּוֹבַע עֶלְיוֹן מֵעַל ראֹשׁוֹ, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן זֶה: הַיְדַעְתֶּם סוֹד כַּוָּנוֹת הַתְּפִלִּין? הֵשִׁיב לוֹ הַנַּ"ל קְצָת כַּוָּנוֹת. אָמַר לוֹ: לָאו, לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁל כַּוָּנַת תְּפִלִּין, וְכֵיוָן שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים סוֹד כַּוָּנוֹת תְּפִלִּין, אֵינְכֶם יוֹדְעִים סוֹד אַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַכְשָׁו אַתְחִיל לְגַלּוֹת לָכֶם אֵיזֶה רֶמֶז מִזֶּה. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְדַבֵּר הִתְחִיל לָצֵאת דָּם מִגְּרוֹנוֹ, וְאָמַר לְהֶחָכָם הַנַּ"ל: עַתָּה רְאוּ בְּעֵינֵיכֶם כִּי אֵין מַסְכִּימִים מִן הַשָּׁמַיִם לְגַלּוֹת לָכֶם דָּבָר. וְתֵכֶף כְּשֶׁרָאָה הֶחָכָם הַנַּ"ל זֹאת בְּעֵינָיו, נִעֲנַע לוֹ ראֹשׁוֹ, וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ מְאֹד שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ מַה שֶּׁהִטְרִיחַ אוֹתוֹ כָּל־כָּךְ, וְנִבְהַל מְאֹד בָּזֶה. וְלֹא רָצָה לָזוּז מִשָּׁם עַד שֶׁמָּחַל לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: