אור ברסלב
שבחי הרן מנוקד סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל › יד

שבחי הרן מנוקד

סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · יד

יג

וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיְתָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל הַצָּרְפַת, שֶׁהָלַךְ הַצָּרְפַת לְאֶרֶץ הַתּוֹגָר לְמִצְרַיִם וּלְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא כַּמְפֻרְסָם. וְכַאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְאַנְשֵׁי סְטַאנְבּוּל שֶׁהַמִּלְחָמָה הַנַּ"ל מִתְעוֹרֶרֶת וְהַצָּרְפַת הוֹלֵךְ וּבָא עַל הַיָּם [וְרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא הִשְׁגִּיחַ עַל זֶה וְרָצָה לְהַפְקִיר אֶת עַצְמוֹ. וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ: תֵּדַע שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְסַכֵּן אֶת עַצְמִי אֲפִלּוּ בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת] אֲזַי לֹא רָצוּ קְהִלָּה קַדִּישָׁא שֶׁל סְטַאנְבּוּל לְהַנִּיחַ שׁוּם יְהוּדִי לָצֵאת מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה, לִפְרֹשׁ עַל הַיָּם.

וְרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא הִשְׁגִּיחַ עַל זֶה וְרָצָה לְהַפְקִיר אֶת עַצְמוֹ. וְאָמַר לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ: תֵּדַע שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְסַכֵּן אֶת עַצְמִי אֲפִלּוּ בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת אַךְ אֶת נַפְשְׁךָ אֵינִי רוֹצֶה לְהַפְקִיר. בְּכֵן, אִם תִּרְצֶה קַח לְךָ מָעוֹת עַל הוֹצָאוֹת וְשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵיתְךָ, וַאֲנִי אֶסַּע לְבַדִּי בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר מֵאַנְשֵׁי סְטַאנְבּוּל. כִּי אֶת עַצְמִי אֲנִי מַפְקִיר, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה וְכוּ'. וְהָאִישׁ הַנַּ"ל מֵאֵן בָּזֶה וְאָמַר: בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם אֲדוֹנִי אִם לְמָוֶת אִם לְחַיִּים שָׁם יִהְיֶה עַבְדְּךָ וּבַאֲשֶׁר תֵּלְכוּ אֵלֵךְ גַּם־כֵּן.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הוּא מִסִּבּוֹת מִתְהַפֵּךְ, וְסִבֵּב בְּרַחֲמָיו, שֶׁאַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם נִשְׁמַע הֱיוֹת שֶׁיּוֹשֵׁב שָׁם בִּסְטַאנְבּוּל חָכָם הַגָּדוֹל מִירוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר קִבֵּץ עַל יָד נְדָבוֹת עֲבוּר עֲנִיֵּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְהָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהִתְעַכֵּב שָׁם עוֹד שָׁנָה אַחַת. וּפִתְאֹם נִתְעוֹרֵר וְאָמַר לְאַנְשֵׁי סְטַאנְבּוּל: תֵּדְעוּ שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי שֶׁאֲנִי מֻכְרָח מִיָּד לִנְסֹעַ לִירוּשָׁלַיִם, כִּי אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַיָּמִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הַפְרַנְצוֹז, וְאֵין לָכֶם לִדְאֹג עֲבוּר יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּלְכוּ לְהָתָם, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יְאֻנֶּה לָהֶם שׁוּם הֶזֵּק בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וַה' יִשְׁמְרֵם בְּרַחֲמָיו, עַד בּוֹאָם לְשָׁם. כִּי כְּבָר נִרְשַׁם מְקוֹם קְבוּרָתִי בִּירוּשָׁלַיִם. וּמִיָּד שָׁמְעוּ לִדְבָרָיו, וְהָלְכוּ וְשָׂכְרוּ מִיָּד סְפִינָה גְּדוֹלָה, וְהִכְרִיזוּ: מִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ עַל הַסְּפִינָה יֵלֵךְ. וְהָלְכוּ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, הֵן מֵאַנְשֵׁי סְפָרַד וְהֵן מֵאַנְשֵׁי אַשְׁכְּנַז, וְנָסַע רַבֵּנוּ זַ"ל גַּם־כֵּן עַל סְפִינָה זוֹ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. וְדִבֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל עִם הֶחָכָם מִירוּשָׁלַיִם הַנַּ"ל, שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם, כִּי אָמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת לֹא בִּצְפָת וְלֹא בִּטְבֶרְיָה. וְכֵן הִמְתִּיקוּ סוֹד בֵּינֵיהֶם.

וּבְלֶכְתָּם עַל הַיָּם הָיָה רוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד שֶׁקּוֹרִין (אַפְּרְטִינֶע גְּדוֹלָה מְאֹד), וְהָיְתָה הַסְּפִינָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה. "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת" וְכוּ' (תְּהִלִֹּים ק"ז). וְלֹא הָיָה עוֹד בְּלֵב אִישׁ מֵהֶם לְהִנָּצֵל מִן הַמִּיתָה. וְהָיוּ צוֹעֲקִים כֻּלָּם אֶל ה'. וְהָיְתָה לַיְלָה אַחַת כְּמוֹ יוֹם־הַכִּפּוּרִים מַמָּשׁ, שֶׁהַכֹּל בּוֹכִים וּמִתְוַדִּים וּמְבַקְּשִׁים כַּפָּרָה עַל נַפְשָׁם. וְאָמְרוּ סְלִיחוֹת וּשְׁאָר דִּבְרֵי תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים. וְרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה יוֹשֵׁב דּוֹמֵם. וְהִתְחִילוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לוֹמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה הוּא שׁוֹתֵק בְּעֵת צָרָה כָּזֹאת? וְלֹא הֵשִׁיב. אַךְ אֵשֶׁת הָרַב דִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ חָאטִין. שֶׁהָיְתָה מְלֻמֶּדֶת וּבָכְתָה וְצָעֲקָה כָּל הַלַּיְלָה וְהִתְחִילָה הִיא גַּם־כֵּן לוֹמַר לוֹ כָּאֵלֶּה. מִפְּנֵי מָה הוּא דּוֹמֵם. וְכִמְדֻמֶּה שֶׁקִּלֵּל אוֹתָהּ. וְאָמַר לָהּ: הַלְוַאי הֱיִיתֶם שׁוֹתְקִים גַּם אַתֶּם הָיָה טוֹב לִפְנֵיכֶם. וּבְזֹאת תִּבָּחֲנוּ, אִם אַתֶּם תִּשְׁתְּקוּ - יִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם גַּם־כֵּן. וְכֵן הָיָה וּפָסְקוּ מִלִּצְעֹק וְשָׁתְקוּ. וַאֲזַי מִיָּד כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם "יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם וַיִּשְׂמְחוּ" וְכוּ' (תְּהִלִּים ק"ז):

תוכן העניינים

שבחי הרן מנוקד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה