שבחי הבן איש חי-מעשי ניסים · עג. חסד של אמת
מספרים, כי בבגדאד היה סוחר אמיד שנודע גם כקלע אמיץ וגיבור מאין כמוהו, עד שכל ערביי האזור רעדו מפניו. שמו היה אפרים קרעין. הוא אף היה אחד מששת הגיבורים אמיצי הלב שעלו אחר פטירת רבינו עבדאללה סומך זיע"א, איש על כתף חברו, עד שהגיעו לראש חומת קברו של יהושע כהן גדול שקבור בבגדאד, פתחו את בריחי שערי החצר וקברו שם את רבינו עבדאללה, בניגוד להוראות המושל שהיה שונא ישראל. כששמע הבן איש חי זיע"א על אפרים, ביקש ממנו להיות לו כשומר ראש ומלווה. אפרים נענה בחפץ לב ועם זאת לא הסכים לקבל תשלום על שירותו. ומספרים, כי פעם אחת התלווה אפרים למסעו של הבן איש חי לכפר בו קבור עזרא הסופר, ואפרים בחר לקחת עמו את רעייתו ובנו הקטן. אך איתרע מזליה ונתהפכה הסירה בה שהו רעייתו ובנו, וכל החיפושים אחר גופות הטובעים עלו בתוהו. הבן איש חי נחלץ לעזרתו של שומר ראשו, נעמד בעצב על גדות הנהר, לחש בפיו בקשות שונות, ולאחר מכן פנה אל הנהר ואמר: "נהר נהר, מחר אנחנו חוזרים לבגדאד, הוצא את גוויות הנטבעים, כדי שנוכל לקחתם יחד איתנו". וראו זה פלא, הנה אך יצאו אלו המילים מפיו – מיד עלו הגוויות על פני המים וצוות החילוץ משה אותם אל החוף. כולם עמדו שם נדהמים למראה עיניהם, וגוי אחד שעמד שם אף הגדיל לעשות בנופלו למרגלות הבן איש חי תוך שהוא מנשק רגליו ומצהיר: "הא-לקים של היהודים – הוא האל האמיתי".