שבחי הבן איש חי-מעשי ניסים · ע. ספר קטן - נס גדול
מספרים, כי פעם אחת ביקר את הבן איש חי זיע"א, הרב השוחט משה בר-אמון זיע"א, עת קיבל את סמיכתו כרב ושוחט בבגדאד. הרב השוחט חש בקדושתו של הבן איש חי וקיבל יראת שמיים גדולה רק מראייתו. לאחר שנישק ידיו, ביקש הרב השוחט כי יברכהו שישוב לביתו בשלום מסכנת הדרכים, שאיימה אז על כל עוברי אורח. הבן איש חי, קודם שנענה לבקשת הברכה, פתח את המגירה שהיתה לידו והוציא ממנה ספר קטן שאותו מסר בידי אורחו, באומרו לו: "קבל ספר קטן זה במתנה ממני והוא יגן עליך וישמרך בכל דרכיך". ואחר שנישק הרב השוחט שוב את ידי מארחו, בירך הבן איש חי את אורחו תחת ידי קודשו בברכת כהנים. פנה הרב השוחט לדרכו, ובסיעתא דשמיא הגיע חזרה לביתו בשלום. לאחר חמש שנים, נעשה הרב השוחט לסוחר, ובאחד הימים אף נאלץ לשוב לבגדאד בשיירת ישמעאלים, במסע של כעשרה ימים. במהלך המסע, נקרו לקראת שבת לכפר כורדים, בו שכנו גם כמה יהודים, וכן 'דאודים', אשר מאמינים הינם בספר התהלים ובדוד המלך. פנה הרב הסוחר אל ראש השיירה ואמר לו כי אין הוא מוכן להמשיך וליסוע בשבת ועל כן תמשיך השיירה במסעה והוא ישתדל למוצאם שוב עם צאת השבת. את השבת עשה הרב הסוחר אצל ידיד משפחתו שמצא באותו הכפר. ועם צאת השבת הפקיד ידיד המשפחה את הרב הסוחר בידי גוי מגודל בעל שפם עבה שהיה חמוש מכף רגל ועד ראש. "זהו האדון שעליך ללוותו עד מקום הימצא השיירה ותדאג שלא יאונה לו כל רע" אמר ידיד המשפחה לגוי המגודל והמשופם והבטיח לו תוספת-שכר עם סיום המשימה. עם עלות השחר יצאו השניים אל הדרך המסוכנת. לאחר שהחלו מתרחקים מהכפר, חש הרב הסוחר כי מלווהו החל להאט את מהירות סוסו והשתדל להימצא כל הזמן מאחוריו. הרב הסוחר החל לרעוד מפחד במדבר השומם, ועל כן תחב ידו בכיסו והוציא משם את הקמיע שקיבל חמש שנים קודם לכן, מהבן איש חי.
היה זה ספר קטן. ספר תהלים. החל הרב הסוחר לקרוא בו בלחש כמה מזמורים, וכשהגיע לפסוק 'ה' רועי לא אחסר' שמע את שעטת סוסו של הגוי, שהתקרב אליו בדהרה ופקד עליו לעצור. "אמור לי מיד מה אתה מחזיק בידיך"! ציווה עליו המלווה הגוי. "אני מתפלל בספר זה", ענה הרב הסוחר. "למי אתה מתפלל ומה טיבו של הספר אשר בידיך"? הקשה המלווה. "זה ספר תהלים שחיברו דוד המלך עליו השלום, ובו אנחנו קוראים בוקר, צהריים וערב, כדי שדוד המלך יבוא לעזרתנו בכל עת צרה ומצוקה", השיב הרב הסוחר. המלווה הגוי ביקש כי יחזור שוב על דבריו ולהסבירם היטב, וכך עשה הרב הסוחר. אז נאחז המלווה הגוי ברטט ורעדה, יראה ופחד. "אני משביעך בא-לוקים שתגיד לי, האם באמת זהו הספר 'זבור' של אדונינו דאוד? האם אין אתה משטה בי"? שאל המלווה הגוי ברוב אימה. הרב הסוחר השיב בחיוב. ניגש המלווה הגוי אל הרב הסוחר שהיה על סוסו, אחז בשתי רגליו והחל לנשקו מכף רגל ועד ראש, ותוך שהוא בוכה ומתייפח אמר: "אנא סלח לי לאשר רציתי לעולל לך, חטאתי לא-לוקים ולנבי דאוד, אנא בקש עלי רחמים וסליחות"! לאחר שנרגע, סיפר המלווה הגוי לרב הסוחר כי זמם לרצוח אותו בירייה בגבו, לקבור אותו במדבר זה, לקחת את כל מיטלטליו ולשוב לביתו. "אוי לי אילו הייתי עושה זאת, שהרי אנחנו הדאודים מאמינים אך ורק בדוד המלך, אנשים אחים אנחנו ואיך הייתי חוטא לא-לקים ורוצח את אחי למען בצע כסף"? חיבק הרב הסוחר את מלווהו והבטיח לו כי יתפלל בעבורו שעוונו יכופר, והמשיך באמירת מזמורי התהלים. נרגע המלווה הגוי ופנה אל הרב הסוחר בבקשה לקנות ממנו את ספר התהלים, תוך שהוא מוכן לשלם כל מחיר. ענה לו הרב הסוחר כי אין הוא מוכן למכור ספר זה בכל סכום שיהיה, שהרי זו מתנה יקרה מהבן איש חי, והיא שהצילה אותו ממוות.