שבחי הבן איש חי-חיבוריו · סז. המדפיס ספריו זוכה לניסים
מספרים, כי כתיבתו של הבן איש חי זיע"א היתה מהירה מאוד, בחצי קולמוס, וחכם רבי בן ציון חזן מרדכי זיע"א נשלח על ידו לירושלים כדי להדפיס דווקא שם את ספריו, כי רצה שדווקא יהודים בארץ ישראל יתפרנסו מעבודה זו. ומכיון שלא ידעו בבית הדפוס להדפיס ממה שנכתב בחצי קולמוס, היה רבי בן ציון מעתיק את כתבי הבן איש חי לכתב רש"י ומזה היו מדפיסים. כמו כן ציווה אותו הבן איש חי כי לא ידפיס שום עותק מהספר, קודם שישלח לבגדאד עותק ראשון כדי שיגיהה אותו ויבדוק שלא תהיה בו שום טעות, ולא יהא חלילה גזל הציבור. ואחר שהיו מדפיסים בארץ ישראל את כל המהדורה היו מחזירים את כל הספרים לבבל. כל כך היתה גדולה אהבתו לארץ ישראל ולקדושת ארץ ישראל, שהיה שולח את ספריו דרך מסלול ארוך ובלבד שיעברו דרך ארץ ישראל. ומספרים, שהכל החל בכך שלרבי בן ציון היה קול נעים וחזק, שכן העיד על עצמו שקשרו הראשוני עם הבן איש חי היה ששימש כחזן בבית הכנסת שלו. פעם אחת בעודו עורך תיקון חצות והוא יושב ומקונן על החורבן, עבר במקום אחד השייח'ים של בגדאד ושמע את קולו הנעים, נכנס לבית הכנסת ואמר לו: "קול נעים זה ברא הקב"ה כדי להללו ולשבחו בראש המסגד ולקרוא שם קטעי קוראן וכן לקרוא לאנשים לבא ולהתפלל". אמר לו רבי בן ציון: "אני מסכים, אך מהי המשכורת שתשלם לי"? וקבע לו אותו השייח' שכרו. אמר לו רבי בן ציון: "תוסיף על זה מחיר עשר ביצים שבכל בוקר אני אגמע אותם חיים ולא מבושלים כדי שהקול יהא צלול". אמר לו השייח': "מיד אני הולך וקונה ומביא לך". כשהלך השייח', מיד רץ רבי בן ציון אל ביתו של הבן איש חי ושאל אותו מה לעשות, וכך נענה מפי קודשו: "עוד בגדיך עליך - קום וברח מבגדאד לארץ ישראל". שאלו רבי בן ציון: "וממה אתפרנס"? ענה לו הבן איש חי: "אני אשלח לך כתבי יד של ספריי ואתה תדפיסם בארץ ואשלם לך שכרך". המשיך רבי בן ציון ושאל: "אני חושש שהאויבים ירדפו אחרי לשם". ענה לו הבן איש חי: "אם כל עבודתך בארץ תהיה עבודה עברית - אני מבטיח לך שלא יגרם לך שום נזק על ידי אדם, ותנוח בשלום על משכבך". ומובא פה בזה הספר, בסיפור צ"ב - סיפור הנס שנעשה לרבי בן ציון בזכות הבטחה זו.