אור ברסלב
שבחי הבן איש חי שבחי הבן איש חי-אבותיו › י. קומי רוני בלילה

שבחי הבן איש חי

שבחי הבן איש חי-אבותיו · י. קומי רוני בלילה

ט. בסוד שיח

מספרים, כי שנה אחת היה מחסור רב באתרוגים ולא היה בבגדאד כולה ביום הראשון של חג הסוכות, אלא רק אתרוג אחד כשר הראוי לברכה. אמנם גם על אתרוג זה נתעורר ספק אם בכלל יהיה ניתן לברך עליו אף ביום הראשון של החג. השאלה הוגשה לגדולי החכמים ובראשם רבינו עבדאללה סומך זיע”א וחברו חכם אליהו עובדיה זיע”א, ושניהם לא מצאו תשובה לעניין. בערב החג הפנו את השאלה לאביו של הבן איש חי זיע”א, רבינו אליהו חיים זיע”א, והוא הבטיח להם שבקומו בלילה יעיין בדבר. הבן איש חי היה אז נער צעיר בגיל 16 שנה, וכששמע את השאלה החליט מיד להיות לעזר לאביו, וכי לא יתן תנומה לעיניו עד שיברר את ההלכה, כדי שידעו ישראל מה לעשות למחרת בחג. באותו ליל יום טוב, סיים הבן איש חי את סעודת יום טוב בחיפזון גדול שלא כמנהגו, שכן תמיד נהג להאריך על השולחן כמה שעות בשירים ותשבחות ובאמירת חידושי תורה. ותיכף עלה לחדר הספרים ששם הכין מבעוד יום אור דולק והחל בבירור השאלה. סמוך לאשמורת הבוקר, נכנס אביו הגאון לחדרו והחל גם הוא בבירור ההלכה בעניין זה. כשעלה השחר החלו חכמי העיר ובראשם רבינו עבדאללה זיע"א, לבוא ולשאול מה מצא החכם רבי אליהו בהלכה. כשנכנסו לחדר, מצאו אותו ואת בנו שקועים בעיון אחר ההלכה, כשמאות ספרים מונחים מסביבם. כשהרגיש הבן איש חי בחכמים, אמר להם כי לפי עיונו הגיע למסקנה כי האתרוג לא כשר לברך עליו היום, והודיעם שגם אביו הסכים על כך, וכן הראה להם את כל ממצאיו בספרים, וביקש מהם שיעיינו גם הם, אולי יכריעו להיפך. אך אחרי עיונם, הוכרחו גם הם להסכים לדעתו, ובאותה השנה לא זכו כל הקהל לברך על האתרוג ביום הראשון של חג הסוכות.

תוכן העניינים

שבחי הבן איש חי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה