אור ברסלב
שאלו שלום ירושלם שאלו שלום ירושלם › יג

שאלו שלום ירושלם· רבי משה נחמיה כהניו

שאלו שלום ירושלם · יג

יב

שאלה באר נא דבריך אלה כי סתומים הם

תשובה אמשול לך משל למה"ד38 לעיר מלאה חנויות שורות שורות, שורה לממכר בשמים לבד, ושורה לממכר זכוכית לבד, לבגדים לבד, ולמנעלם לבד, ועתה הראית מימיך בחנונים השוכנים בשורה א' ובפרט אם הם שכנים קרובים שיהיו אוהבים זה לזה – היו לא תהי'! ונהפוך הוא כי איש ישב לצנינים בצד רעהו ושונאים זה את זה באשר ידמו כי חבירו מקפח פרנסתו ויורד לחייו – כן הדבר גם באנשי ירושלם עה”ק, כולם פרנסה אחת להם, כמעט כולם נזונים מקופה א' ומתמחוי א' אשר ירימו להם נדבה אחב"י יושבי חו”ל כאמור פרשה ציון בידיה, וגזירה היא מלפניו ית"ש39, שיאכלו בני קרוביו נהמא דכיסופא, עד אשר ישיש עלינו לטובה, וידוע שבענין זה לא ישתוו כולם במנת חלקם הן בהחלוקה מהכוללים והן בקבלת חוקם מיחידים, וכבר אמרו חז”ל אדם קרוב לעצמו, והשכל ינטה אחר רצונו ברוב פעמים לכל אשר יחפוץ יטנו, ובהמצאו לו חבילות ראיות להוכיח כי הוא עומ' במעלה היותר גבוה מחבירו – ועל אפו רואה חבירו שיתעזר יותר ממנו – ואיך לא יכנס עי"ז איזה טינה בלבו ולא יקנא בו או שלא ישטמו בלבבו כמדת בו”ד40, – וזאת שנית, ידוע מאמר החכם שאין שנאה כשנאת הדת, מעין זה אף בבני דת אחת כל שיש חלוקים בדעות ובמנהגים גם אז תגדל השנאה ביניהם, כי כל א' מהם יחשוב את דעתו לדעת ישרה ומנהגו להטוב ואחרת פגול לא ירצה, ע"כ לא יאהבו בני מדינה א' את אחיהם בני מדינה אחר' על כי חלוקים ע”פ רוב בדעותיהם ובמנהגיהם, (מעין זה אמרו חז"ל חן מקום על יושביו) ואף כי העם הקדוש היושב בירושלם אשר כידוע התלקטו עלו בה מכמה ארצות שונות, וכמעט אין רחוב וחצר גדול או ביה"מ שלא ימצאו בהם ילידי ליטא רייסין בני פולין וואלין וואלכי בני גאליציען ובני ממלכות אשכנז וכו‘, וכולם שונים זה מזה בדעותיהם גם במנהגיהם איש לדרכו יפנה, לפי דרך הטבע הי’ מקום להשען להראו' שם כחו וגבורתו – והשלישי הכי נכבד, כי בלא”ה41 הנה אין דעות כל בני אדם שוות ולכן אנו מברכים ברוך חכם הרזים, ורבות פעמים יקרה גם באיזה דין וסברא דעת אחד נוטה לצד הבנתו, או שהוא נסמך על קבלתו מרבותיו מאבותיו מגאון ורב גדול במדינתו – בכ"ז בבני עיר א' לא יגיע מזה נזק כי כל בני העיר נשמעים להרב דקהלתם ולד”ץ42 יושבי על מדין ושארי ת"ח, ואחרי דבריהם לא ישנו, בשגם זה האחד המתברך בלבבו להעריך עצמו נעלה מהם, ע”פ רוב אינו נתעה כ"א במדרגה אחת או בשתים לא בעשר מדרגות, וסוף סוף הסכין מנעוריו לסור למשמעת הגדולים ממנו, לא כן בבני ירושלם עה”ק שכלם חכמים כלם נבונים אלו בעלי אוריין ואלו בעלי אבהן ואלו בעלי אוריין ואבהן, ואלו נכבדים במקומם היו וחיו בצל החכמה ובצל הכסף ואלו היו מראשי העם ומנהיגים בעיר מולדתם וכהנה יקירי הערך יראי ה' גדולי היחוס, וכל אח' מכיר היטב מעלתו וערכו ולא ערך ומעלות זולתו (אם מצד טבע האדם באשר הוא אדם וקורב אצל עצמו, ואם מצד שאינו מכירו באמת כי לה' נתגדל אתו יחד) ולזאת בכל שנוי דין ומנהג וחלוקי דיעות, חלק לבם איש במסילתו ילך זה בכה וזה בכה, לא בשאט נפשו ח"ו, ואדרבא מרוב צדקתו, אשר לפי דעתו הצדק רק אתו, וחביריו המה המעבירים חוק יסלפו דרכם, די הי' כ”ז להפיח בעם רוח משטמ' ופירוד לבבות קללות ונאצות באמת מעיירות הגדולות בחו"ל, אך לא כן בעיר ירושלם עה”ק אך שלום וריעות בין היושבים בה המה ישתוו זל"ז43 נוחים זל”ז ונשמעים זל"ז, אם בדבר תורתם ואם בדבר יראתם את ה', ודבר אין להם בעסקי זולתם, המה בורחים מהכבוד, איש לא יקנא רעהו, אף לא יפקח עין על דרכי זולתו ולא יביט את חלק חבירו אם גדול מחלקו א”ל, האמנם לא ימלט שיגרום כל זה איזה פירוד לבבות בבין אנשים פרטים הקפדנים ביותר או העניים המרודים מרי נפש למאד, ונמצאים גם מחרחרי ריב משלחי מדנים אם בע"פ ואם בכתב להגדיל המדורה בכפלי כפלים, אך אלה בטלים באלף, ומשרבו עלי העתים לצאת בלה”ק נמצאים בכל עת נערים ותעלולים מחליקי לשון המשתוקקי' להראות את נועם מליצותם וצחות לשונם חץ שחוט, יורו חצים ומות על קהל ועד' ובדם חללים יטבלו עטם עט שקר אשר לשוא עשו והקוראים בארצות רחוקות קוראים לפי תומם את אשר הרה והגה לב נער המנוער הזה, ונותנים אמונה בלא דעת לדברי רעל המשוחים בדבש המליצ' הדפסים באותיות מרובעות ונתנו להקר' בפומבי, ובחשבם ודעת הקהל, ומי זה האשם בדבר? – ועתה אחי כבר הודעתיך ששקר ענו ביושבי ירושלם, אולי מעוט' דמעוט' אחד מני אלף נמצאים בה בני עולה (אולי המה מהבורחים ולא מהבאים ברצונם וכנ"ל) בעלי ריב ומדנים המדברים דברי עתק, דברי תוהו וכזב על גדולי ישראל צדיקים ויראי ה' באמת, יען וביען לא מלאו את רצונם ולא חפצו בעולת' וכדומה, הלא אלה הם הלוכדים בשחיתותם גדולי ירושלם אשר אמרת, אך מי המה ומה שחיתותם? המה זבובי מות ושחיתותם קורי עכביש, ונפלו בנפש' אל תוך קוריהם פרשו למו – והיו לבער, וגדולי ירושלם נקיים, ואולי באמת קר' לפעמים כי גדולי חכמי ירולשם התיצבו נגד עושי עול לעמוד בפרץ – והמעולים העיזו פנים לבלתי שמוע לדבריהם והפתי הזה יכנה זאת בשם מחלוקת, עליו הכתוב אומר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח – , בערי אירופא הגדולות, בקום מעול להעיז ברב העיר, ונתנו בפלילים, – הוא עונו ישא, ואין כאן מחלוקת כלל, אך אלה חכמי ירושלם אין בהם אלא בפה, להוכיח בדברי מוסר את היחידים השטים מדרכי ה‘, ואם יתריזו נגדם מה יוכלו עשות הילכו אתם בפלילים? ח"ו לא תהא כזאת בעה”ק ואם יקנסו אותו לבלתי תת לו חלק חוקו וכדומה, הלא רב בידי חומצים כאלה להקהות שיני המנהיגים ולהכות באגרוף, והלואי שלא יבקשו יותר מהמגיע להם, – ולו הקשיבו לעצתי גדולי רבני חו"ל הגזברים והאמרכלים הממונים על קופות עה”ק, וישלחו לכל הפחות פעם בשלב שנים אחד או שנים מנכבדי עמינו, נבונים ומשכילים לעה"ק, וימלאו ידם לתקן את מעמד עה”ק כפי שכלם ולבטל את המעט מן המעט השאור שבעיסה שמה, ולשום סדרים בכל ענין וענין להרים קרן ישראל בכבוד, וצדקתם לפני ה’ בזה ובבא כי יגדילו לעשות!:

ועתה דע נא אחי כי קצרתי למאד במקום הראוי להאריך, ודי למשכיל ומבין דבר מתוך דבר, ואם שמן הראוי היה לתמוך כל הנז"ל44 במאמרי חז”ל, אך הלא עוד מראש אמרתי לך כי כותב אני כ"ז על האניה נודד ומטולטל, לבי בל עמי ועטי ינוד כקנה מפני הרוח וספר אין לפני בלעדי איזה מספרי מוסר, אכן בחפשך בים התלמוד תמצא בהם מרגליות רבות להופיע בהם אור על הדברים האלה הנאמרים בצדק ויוצאים מן הלב, ובטחתי כי יכנסו אל הלב, וכל תתן אמון לדברי רוח ובל תקשיב שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק, והזהר ברוחך שלא תכוה בגחלתן, כי כבר הודעתיך כי רבים הם בעה”ק העוסקים בתו"ע45 מתוך העוני והדחק וסובלים יסורי א”י, גדולים בתורה ועמלים בה:

תוכן העניינים

שאלו שלום ירושלם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה