שאלו שלום ירושלם· רבי משה נחמיה כהניו
הקדמה
אמר הכותב ולבו בל עמו, הגולה ומטולטל ממקום קדוש יהלך יחוג וינוע באניה בלב ים, מציון מכלל יופי יסע צפון אל אשר יהיה הרוח ללכת ורוחו הומה, לבי לבי על חרבות עה"ק3 על כותלי בתי מדרשיה על תורתי הנעשה קרעים כי הוכרחתי להפרד מהם כעת שלא ברצוני, ונטשתי מעט צאני טפליא דתלו בי על משך איזה זמן מסבות שונות ובגידות העתים וירידת הגלגל, וראשי עלי כגלגל סובב הולך מתוך ד' אמות של האניה בחוצות ירשלם, הלוך וטפוף על כנפי עשתנותי כבחלום מהקיץ בעיר אלקים זו חמדתי וישבתי בה, ואמרתי אני בלבי אוחזה נא בעט סופר אעלה על הגליון את כל החקוק בלוח לבבי מתבנית מצב העיר הזאת, ותהי לי אזכרתה למשיב נפש בימי נודי, עד אשר ירחמני עליון וישיבני בחסדו אל נחלת יעקב בקרוב, ויהיו נא דברי אלה גם להפיק רצון שלומי אמוני אחב”י4 הנדיבים והשועים בארצות פזוריהם, המעלים את ירושלם על ראש שמחתם ונפשם כמה לשמוע ממרחק משלום אחיהם שמה, ומפי כל עובר ושב הלובש מלבוש ארצות המזרח ידרשו ישאלו יחקרו ויתחקו על צפוניה על כל עניניה, כי אהבת עם ה' אלה לנחלת אבותיהם נטועה מימות עולם, וכמה פעמים ביום נזכירה ברגשי נפש בכל תפלה ותפלה, כי האהבה הזאת אהבה טבעית לב"י יסודתה בהררי קדש, מורשה לנו ממקור חוצבנו מאבותינו הקדושי' אשר חבבו מאד את הארץ (עיין ילקוט פ' וישלח סי' קל"ח ועוד בכ”מ מאמרי חז"ל) וחביבה הארץ שהשתבח בה הקב”ה והבטיחם עליה כמה פעמים בתורה, לתתה להם ולבניהם אחריהם לאחוזת עולם, ואף גם ימים רבים ללא חזון כי נחלתינו נהפכה לזרים, ואדמתינו לנכרים, ישליו באהליהם ודרור קן לה ובית יעקב לתל עולם אבניו שפוכות ואדניו טבעו בארץ, ואין לנו יתד במקום קדשו, בכל זה לא זזנו מלחבבה ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ובכל דור ודור התעוררו ויתעוררו רבים מזרע קדש, חכמים ויראים, גבירים ושועים, אבירי ישורון, וישליכו את נפשם מנגד, עזבו בתיהם צאצאהם קניניהם ומחמדיהם וכל אשר להם, למען השתטח על חרבות קברות אבותינו הקדושים, לחבק ולנשק אבניה, ואשר לא זכו לזה, בפיהם ירצו סלה וברוחם יגביהו עוף לאמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה מעבר לים יפו, ואראה את הארץ הטובה ההר הזה הר ציון מקום בית מקדשינו אשר הללו בו אבותינו את ה‘, ואשר משם תצא תורה ושפע הברכות משם יושפע לכל העולם כלו אפי’ בחורבנה – וזה שער השמים! – ואם כי בנים אמונים בלב ונפש היו ויהיו תמיד בני ישראל למלכיהם יר"ה– באשר הם שם, ארצות מולדתיהם ארציהן, בחוקיהן יחיו, מלחמותיהן ילחמו, ובשלומן שלום גם להם – בכ”ז החובות הקדושים האלה במדינות הלא יתנו גם יד ושם לרעיונות קדושים וטהורים המשולבים בעיקרי אמונתם, כי זכר ירושלם עה"ק חקוק בטבעת אש דתינו, והיא שיחתינו ותפלתינו כל היום כחותם על לבנו כחותם על זרועותינו, וכאמור אם אשכחך ירושלם כו' – ולזאת מדי יעבור אורה משם בארצות הגולה, יקיפוהו מכל צד שואלי לשלום ירושלם בחבילות שאלות שונות ודרישות וחקירות בכל מקום אשר תדרוך כף רגליו, עד כי ילאה להשיב לכל אחד ואחד מפני הכבוד, ולהעלות גרה מאה פעמים ואחד בכ”י את דבריו הראשונים, כי השואלים רבים בכל עיר ועיר (יוסף ה' עליהם וכו') והמשיב אחד, וכל זה גורם לבטול תורה, וגם יקרה כי ברוב דברים כו‘, ועתה בהתעות אותי אלקים מהר קדשו ואהי’ גם אנכי מהמודיעים לחוץ – ואך לא איש דברים אנכי וטבעי לקצר אף בההכרחיות, ונפשי בחלה מאד לחזור על הפרק בענינים האלה כמה וכמה פעמים, לי אמר לבי, לצאת ידי חובתי לשניהם כאחת: להשיב להשואל כענין מבלי לצאת מגדר טבעי והוא להעלות על הגליון כל השאלות הרגילות בפי רבים מאחב"י, ותשובותיהן בצדן ולהדפיסו כעת, כי יבקש איש לשמוע ממני דבר משלום ירושלם, ואתן לו על ידו קונטרס אחד והיה לי לפה וקרא בו וידע מכל המוצאות אותה דברים כנים ואמיתים דברים חיים וחדשים שלא המירו ריחם ולא החליפו טעמם ברדיפת הלשון ובלוי שפתים כנ”ל, דברים הכתובים בלשון צחה וקלה ירוץ כל קורא בהם: כי אם לא למדתי לשוני להגביה עוף על כנפי המליצ' ולא מדרכי הוא, אך ת"ל5 כי לא איש נלעג לשון אנכי, ובכל חבורי אשר זכני עליון ב”ה לחלקם ביעקב בדינים והוראה אחזתי במדה זו, ומצאו חן בעיני רבים ושלמים ת"ל, – ואבקש מכל שואל לבל ישאלני במופלא ממני, ולבל יבקש מקונטרס קטן הזה שורש כל דבר הנוגע לאה”ק6, שמות כל עריה ובנותיה, מכל בשר ומכל החי והמתים שכבר מתו כל קברי הצדיקים והחסידים ע"ה, וכו' וכו', כי לא על זה באתי, וכבר קדמוני בזה ספרים רבים שחוברו בדורות שלפנינו ובדורינו מהתרים את הארץ, אשר עמדו ומדדו ספרו חקרו ובחנו כל עיר כל הר וגבעה שבה, כל נחל כל שדה וכרם, כל מצבת אבן וקבר בעמק האדמה, כי להם יאתה להעלות על ספר פרי עמל ידיהם וכלי מכונותיהם ואשר חזו עיניהם, לא כן אנכי אשר לא עמדתי בסוד מחקרים ובדרך התרים לא הלכתי, ולא יצאתי ממחיצות ירושלם מיום שבתי בה (כ"א פעם א' לחברון עה”ק מקום קברות אבותינו ע"ה) ולכתוב מפי השמועה לא חפצתי כ”א מה שנודע לי בבירור מעניני ירושלם לעת הזאת אותם כתבתי לפניך קורא יקר! ויהיו נא לרצון לפניך דברי אלה המעטים הנאמנים ואין בהם כל ספק, יותר ממהדורי מילי ומגבבי דברים רבים מלאי ספקות והשערות, ואתה שלום וכל אשר לך שלום, וה' יקים סוכת שלם ב"ב, ותחזינה עינינו בשובו לציון ברחמים, ושם נעבדהו ביראה כימי עולם אמן: