אור ברסלב
שאול שאל פסק בית דין משנת תרכ"ו

שאול שאל· רבי שאול בראך

פסק בית דין משנת תרכ"ו

פתגם האיסור נגד ראבבינער סאמינאר

תורה אמרה צופה נתתיך לביה ישראל אם רשע בעונו ימות דמו מידך אבקש אם לא דברת להזהיר אותו מדרכו וכשלו איש באחיו דרשו חכז"ל איש בעון אחיו ד' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו אמרו חכז"ל על זקנים שלא מיחו בשרים ואשמם בראשיכם אשמותיהם של ישראל תלוייות בראשי דייניהם ארור שלא יקים כדרשת ירושלמי למד ולימד קיים ועשה והי' בידו להקים ולא הקים הרי זה בכלל ארור ואם כך הזהירה תורה על איש פרטי ועבירה פרטית עבירה כזאת שגורמת ומביאה לפרצות והריסות התורה בכללה וגם שנוגע לרבים מישראל על אחת כמה וכמה וקו"ח בן בנו של ק"ו שלא להיות נחבא אל הכלים ולטמון ידו בצלחת אלא כל מי שיראת אמת בלבבו אזור כגבר חלציו וישנס מתניו ויאמר מי לד' ולתורתו אלי לחזק בדקי' של תורה ולגדור הריסותי' לבל יעלה עוד פורץ עליהם ע"כ מצאנו עצמינו מחויבים בדבר זה בראותינו בעוה"ר זה זמן זמנים מקרוב באו חדשים וחדשים עם ישנים מחבלים כרמים כרם ד' בפרוע פרעות בישראל פרצו ועברו חק יודעים רבונם ומכוונים למרוד בו ובנו ובונים במות לעצמם לנתוש ולהרוס להחליף ולשנות בתבנית דמות בנין בהכנ"ס ובעשיית מגדל ובנין בימה ובמחיצה בין עזרת נשים לאנשים ובהעמדת חופה ושינוי כסות ש"ץ ועם אותן נערים המכוערים ובשאר מנהגי בהכנ"ס ונגוני תפלה הנהוגים בכל תפוצות ישראל מקדם קדמתה כוונת יצר הרע ומלאכיו משלחת מלאכי רעים נראה בעליל רק להתדמות ולהתחבר ולהתערב לשאר נימוסי דתות אוה"ע ולהחליש ולעקור ר"ל דת יהדות כמו שנראה בעין בכמה מקומות לפני איזה שנים מה הי' ועתה איך ירדו עשר מעלות אחורנית למרות עיני כבודו כלפי שהזהירה תורה בכל אלה בכמה ל"ת ואמרה בחוקותיהם לא תלכו השמר לך פן תנקש אחריהם איכה יעבדו ועי"כ קיומה של תורה חלילה היתה לבער ואחרון הכביד שהנהיגו ביניהם שלא יזכר שם ולשון ישראל עוד אוי לעינים עיני שכליים שכך רואות עד היכן הגיע צרעת הממארת ואש הגדולה הזאת בכמה מדינות מה לנו לפורטם ולהזכיר שמם לבי לבי על חלליהם אשר כגן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה ששרפה ועקרה יסודותי' של תורה יראה ועד היכן הגיע גם במדינתינו בכמה מקומות מעתה עד היכן יוכל להגיע ואין לנו שיור לעורר ולהלהיב לב ההמון עם ד' רק התורה הזאת ששומעים בדרשה וגם הוא תנתן ליד יצר הרע ללבשה מלבוש נכרי ולעשות מסניגור קטיגור ר"ל ואכלה ומחתה פי' ואמרה לא פעלתי און ועי"כ גם רבים מהמון עם הכשרים נלכדים ברשתם ואומרים לרשע צדיק אתה כלפי שהזהירה התירה נגד זה וצותה ויהי שם לגוי מלמד שהי' ישראל מצויינים שם ורק דבר זה גרם להם במצרים שלא נאבדו בין אוה"ע וקרא צווח ואבדיל אתכם מן העמים והן עם לבדד ישכון כתרגום יהונתן שם דבנימוסי אומיא לא מדברין ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם שלא יעמדו דור אחרון בנים יולדו אם כעת אינו מחשים יאמרו פרושים התירו את הדבר וע"כ מחוייבים אנחנו לחקוק בעט ברזל ועיפרת לזכרון לדורות הבאים דברים אלו האמורים כאן א) אסור לדרוש דרשה בלשון אוה"ע וכן אסור לשמוע דרשה האמורה בלשון אוה"ע ע"כ צריך כל בר ישראל אשר ישמע שרב או אחר דורש בלשון נכרי לעזוב בהכ"נ ולצאת חוצה. והדורש צריך לדרוש בלשון יהדות שמדברים בו ישראל הכשרים אנשי המדינה הזאת. ב) אסור לכנוס להתפלל בביהכ"נ אשר אין לה בימה באמצע – ב) אסור לעשות בהכ"נ במגדל – ד) אסור לעשות מלבושים מיוחדים לש"ץ ומשוררים באופן שיהי' דומים לשאר נימוסי דתות – ה) אסור' לעשות המחיצה המבדלת בין עזרת נשים ואנשים באופן שיוכלו להסתכל אנשים בנשים רק יעשו כנהוג מימי קדם וכן אם כבר נעשה לא יכנסו בה – ו) אסור לשמוע תפלת קאהר קו"ח להתפלל עמהם או לענות אמן אחריהם אף אם הוא מוכרח עי"כ לקיים ישב בדד וידום וגו' – ז) בתי כנסיות הנקראים קאהרשול מאחר שהוא בית אפיקורסות אסור לכנוס לתוכם כדאיתא במס' שבת דף קט"ז ע"א א"ר טרפון וכו' שאפי' אדם רודף אחריו להרגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"ז ואינו נכנס לבתיהם של אלו וכו' – ח) אסור לעשות חופה בבהכנ"ס רק תהי' תחת השמים. – ט) אסור לשנות שום מנהג יהדות או שום נימוס בהכנ"ס מאשר מקובל מאבותינו ואבות אבותינו. אלו בתי כנסיות אשר כתבנו שאסור לכנוס בתוכם אין חילוק בין שאר ימים לשבת ויו"ט ור"ה ויוה"כ ואף אם צריך להתפלל עי"כ ביחידות. לחזק בדק של קיום תוה"ק אצל המון עם ד' שעדיין לבם קרוב אל ד' וגחלתו של אברהם עדיין בוערת בקרבם למען ירעו ידיעה ברורה שכל מנהגי ותקנות ישראל יסודותם בהררי קודש ועומדים ברומו של עולם ומאן חשוב ומאן ספון בדור היתום הזה לשנות את אשר כבר עשהו הלא אמרו חכז"ל אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' פנחס בן יאיר ומעתה אם יפתוך חטאים אל תאבה הא חדא ושנית ידעו שכל דבר שעושין לשנות מנהגי ישראל להתדמות איכה יעבדו הוא עובר בכמה ל"ת וחמור מאכילת חזיר באיכות וכמות. בכמות אכילת כזית חזיר הוא רק ל"ת אחת ועל שינוי וחילוף מנהגים בהתדמות הוא עובר על כמה ל"ת, ובאיכות כי ל"ת האלה המה אביזרייהו דע"ז ויש ספק אם אינם בכלל יהרג ואל יעבור ובאמת לפי חומר הנושא הי' ראוי' לצאת עבור ענין זה בחרמות ושמתא ובלטותא דנחש דלית לה אסותא אבל אנחנו רק עשינו זאת להמין עם ד' שמאמינים בתורתו וחפצים בקיומה רק כמה וכמה דימו וסברו מה בכך על ענינים הנ"ל ואפשר רק בכלל חסידות הוא ואינו כדאי שיעשה עבור זה פירוד לבבות ומכש"כ מחלוקת [מעתה ידעו כא שהן המה עיקרי תורה ובכלל אביזרייהו דע"ז ושינוי לשין בכלל י"ח דבר שעמדו עליהן בחרב ואפי' אלי' אם יבא לבטלן אין שומעים לו והתייר הגדול רבן של ישראל בדורינו דור האחרון מאור הגולה אמו"ר בעל ח"ס זצ"ל צוה לקהלתו שלא יהי' להם דורש כזה שידרוש בלשון לאומים כי אם כאשר שמעתם ממני ושנה עוד בתשובתו לחו"מ סי' קצ"ז וזה לשונו שלא יהי' מהלועזים בלעז ואסור לקבל תורה מפיו וכמעמיד אשירה בהיכל ד'] ועשינו זאת בפומבי ובפרסי' בקיבוץ בוועד גדולי חכמים כי היכי דלפול באודני ומעתה לא יהי' צריכים יראי ד' שבכמה וכמה קהלות לשו"ת להריץ אגרותיהם לרבנים איך יעשו בענינים הנ"ל. וכל ההרחקות הנ"ל שאסור לנו להתדמות להם ולנהוג מנהגיהם ולילך בנימוסיהן הוא רק מה שנוגע לעניני דת ואמונה עבור שקיום תורתינו ודת שלנו הוא רחוק מאוד משאר דתות שבכלל אזהרת תוה"ק הוא תרי"ג מצות מה שאוה"ע אינם מצווים אבל זולת הדת אנו מוזהרים בתורה ובנביאים ובכתובים לכבדם ולדרוש בשלומם תורה אמרה לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו ואחז"ל בירא דשתית מני' מיא לא תשדי בי' קלא מעתה ק"ו הדברים אם מצרים שקרבו את ישראל רק לצורך עצמן והיתה להם שם עינויים קשים שתורה אמרה ראה ראיתי את עני עמי ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה ועם כל זה צותה תורה שדרבי' דרכי נועם הואיל והי' לך שם אכסניא בעת הדחק לא תתעב מצרי האומות האלה שאנו דרים ביניהם וחוסים בצלם ויש לנו מחי' בתוכם והמה מלכי' ושרי' וחורי' וסגני' ושופטי' וכל תושבי הארץ הן המה בעל יושר בעלי מידות אנשי צדק ושלמים הם אתנו ואין לנו שום מניעה וביטול בעניני קיום תוה"ק ודתינו עאכו"כ שאנו מצווים מצד מצות תוה"ק שלא להיות כפוי טובה מי שאינו עושה כן יש לו לירא מקללות שלמה משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו בנביאים דרשו את שלו' העיר ובכתובים אני פי מלך שמור ירא ד' בני ומלך זאת אשר יצא מאתנו ח"מ בוועד אשר נתוועדנו וכשאנו ונתנו בדבר עפ"י דת והנם דברים ברורים עפ"י דתוה"ק בלי שום שינוי וע"ז בעה"ח פק"ק מיהאלאוויטץ יע"א יום ג' לשבת וישלח תרכ"ו לפ"ק:

הק' מנחם בלאאמ"ו מאיר א"ש ז"ל אב"ד דק"ק אונגוואר יע"א הק' שלמה גאנצפריד דיין שמואל בר"מ מאשקאוויטץ דיין חיים יוסף האב"ד דק"ק סטראפקאף פסח אברהם בהר"ם שענפעלד חונה בק"ק קורעמי נפתלי דעקמאן מלאדאמער דיין שמואל שמעלקי חונה בק"ק סוליש והגלילות יע"א יוסף במו"ה זלמן דיין דק"ק הנ"ל זאב וואלף טענענבוים אב"ד דק"ק ווערפעלעט והגליל הילל ל"ש מוועטש אב"ד דק"ק סיקס יע"א עם ב"ד אברהם יודא הכהן שווארטץ פה בערעגסאס יע"א משה לוי היימליך מפאטאק דיין שמואל ארי' ליכטעשטיין דיין יהודא בן לאמור מו"ה מאיר אש רב דגליל סאבראנץ צבי הירש ווייס אב"ד דק"ק מ' לאפאש יוסף גרינוואלד חונה פה ס"ק טשעטשוווטץ עם בית דינו יושיע אהרן צבי וויינבערגער חבק"ק מארגרעטען והגליל ליבש יוליס חונה בק"ק שעביש והגליל יהוד' ליבש אב"ד דק"ק הומנא והגליל אביש שפירא חונה בק"ק הנ"ל אהרן גרינבערג אב"ד דק"ק מיהאלאוויטץ והגליל אשר בן להר"ר משה נ"י דיין משה דוד בן המנוח מו"ה בצלאל אייכענבוים דיין חיים חונה בק"ק ספ"ט יקותיאל יהוד' טיטעלבוים חבה"ק סיגוט והגלילות משה גראס חונה פק"ק פ' ניידארף והגליל אברהם יצחק וויינבערגער חבק"ק קליינווארדיין והגליל גבריאל יעקב אב"ד דק"ק טאקאי והגליל חיים אברהם ארענשטיין אב"ד דק"ק בארטפעלד עם ב"ד ישראל יונה צבי ראזענבערג אב"ד דק"ק טיסאפידעד והגליל ברוך אברהם בינדינער חפק"ק האנטאוויטץ והגליל יצחק אייזק בהרב סג"ל אב"ד דק"ק נאגיערע והגליל אהרן פריעד אב"ד דק"ק בוסערמין והגלילות הק' בנימין זאב מאנדעלבוים האב"ד פק"ה סאטמאר והגלילות מנחם מענדל בהרב מו"ה יחזקאל פאנעט זצל"ה אב"ד דק"ק דעעש יע"א ישעי' במ"ה בן ציון בייערן אב"ד דק"ק ש' פאטאק והגליל פנחס וויינבערגער משוסבורג אב"ד דק"ק נעגרעשד והגליל מיכאל צבי יחזקאל שפירא אב"ד דק"ד ס' ווראל עם ב"ד משה ראב"ד דק"ק מונקאטש משולם דוב דיין בק"ק מונקאטש שמואל צבי דיין בק"ק מונקאטש אברהם בר דוד ז"ל דיין דק"ק מונקאטש יואל צבי ראטה חפק"ק ב' אויפאלו עם ב"ד חיים צבי ווינקלער אב"ד דק"ק ראצפערד והגליל יצחק אייזק כהנא חונה ברויסנאוויטץ והגליל מרדכי האראוויטץ אב"ד דק"ק האלמי והגליל יחזקאל משולם טעללער אב"ד דק"ק נירמאדע והגליל עם ב"ד זכרי' שפירא חונה פק"ק דאראג יע"א עם ב"ד הצעיר ישראל אפרים פישל בן מו"ה צבי שרייבער חופ"ק נאנאש יע"א עם ב"ד פנחס דוד אבד"ק בוקין אברהם יששכר לייכטאג בלאא"מ המנוח הגאו מו"ה א"ש אב"ד דק"ק ב' הוניאד והגליל מרדכי יודא במו"ה יששכר ז"ל חונה פה ק"ק ענטראדאם עם ב"ד עזריאל אייזיק קעאלער אב"ד דק"ק שאמקוט והגליל צבי יהודא סג"ל אב"ד נ' באניע והגלילות חנניא ליפא ט"ב אב"ד דק"ק טעטש יעקב בן הגאון מהרש"ל אב"ד דק"ק בילקע והגליל יעקב יחזקאל גרינוואלד אבד"ק סרעדנע יעקב טענענבוים אבד"ק טאללע והגליל יצחק במו"ה משה יוסף משה זללה"ה פרידמאנן חפ"ק באיאם יע"א נתן נטע הלוי שווייגער אבד"ק פאראסלא והגליל עם ב"ד מנחם בייער חפ"ק ט' איגאר והגליל אברהם יעקב רייניטץ בהרב מו"ה נתן ז"ל בגליל קאפאש שמעי' כ"ץ אבד"ק ס' מיהאלי והגליל הק' יעקב משה חונה פק"ק קראסנע והגליל שרגא צבי טענבענבוים אב"ד דק"ה סענדרע מרדכי צבי שלעזינגער אבד"ק נאדיפאלו והגליל פנחס חונה בק"ק קענדריש יע"א עמרם הק' בלום בק"ק מאדע עמרם ישי בלאא"מ מ' יצחק אייזק סג"ל הרב דק"ק סערענטש יעקב צבי קאלטמאן רב פה ווירטיש הפ' מאיר זאב חיים הארטמאן במ' בנימין ז"ל אבד"ק שאטלוי נתן נטע צבי הלוי אבד"ק הידאלמאש והגליל פייבל וועזעל אבד"ח טארדא והגליל שמואל גינז הרב דק"ק אבראהאם אברהם יצחק הק' גליק חינה פה ק"ק טאלטשווע שמואל סג"ל וואהרמאבז דיין יצחק איזיק ראטהמאנו דיין

כל הדברים הנ"ל אסורים המה עפ"י השו"ע והפוסקים ואסור לשנות שום מנהג ישראל בבנין ביהכ"נ או באיזה נימוס ומנהג המקובל מאבותינו ומדורות הראשונים והמשנה ידו על התחתונה הק' חיים האלבערשטאם מצאנז

הנני באתי כיהוד' ועוד לקרא למען תוקף לתוה"ק דת ישראל שיקוים ואסור לשנות ולנטות מדרך התורה הנמסר לנו ממעמד הר סיני וממנהג אבותינו התנאים והאמוראים הק' כמבואר לעיל בחתימות הרבנים וכל השומע ינעם כ"ד הק' יצחק אייזיק מזידיטשויב ובס' מעשה אבות נדפסו הסכמות כל גאוני וגדולי ארץ הקדושה תוב"ב על פסק זה

העתק מכתב קודש מהרב הגאון הקדוש רבי ר' מענדעלי מרימנאב זצוק"ל ב"ה יום ג' תצוה תקע"ב לפ"ק פה רימנאב

חיים והשלום לה"ה הרבני המופלג הנגיד מו"ה חיים כ"י ויזרח לנצח

מכתבו הגיענו גם הס"ך המבואר במכתבי קבלתי על נכון והבית אשר קנה מעלתו קנין עולם תהי' לו עד ביאת הגואל יהי' ביתו פתוח לרוחה וכל הצער והיגון יתהפך לו לששון ולשמחה כל שונאיו ואויביו יפלו תחת רגליו יסתום ד' פיהם ופי כל המקטריגים עליו ויפר עצתם ומחשבותם הרעה יבטל. בטחוני בד' כי ישיש לטוב לו בכל מילי מיטב בבריאות הגוף ובהצלחת הזמן ושום רע לא ישלוט בו ואשר דמה מעלתו כי אש הקנאה בערה בם על עסק הבית אשר קנה מעלתו רחקה דעתי להאמין כי מן הראוי' אשר לא יעלה קנאת אדם על בר ישראל הקונה בית כאשר כתב ירמי' בגלות יהויכין לבני הגולה לבנות בתים וכו' אמנם זאת יאמינו באמונה שלימה כי בזמנינו כל הרעות המעוררים על היהודים ר"ל הוא רק מחמת יצר לב האדם יטהו להנאה ותאוה לילך בחוקות ולבושי העכו"ם אשר נאסר עלינו בתורה ובנביאים ובכתובים כענין שנאמר ובחוקותיהם לא תלכו ומבואר בכל מפרשי התורה כי הפסוק נאמר על המלבושי עכו"ם ובנביאים נאמר בצפני' א' ופקדתי על השרים ועל בני המלך ועל כל הלובשים מלבוש נכרי חוץ שאר פסוקים וספרי הקודש האוסרים עלינו מלבושי עכו"ם ויען כי גבה דרכי העם מדרכי ד' מתקרבים בחוקות העכו"ם ועל ידי זה אש הקנאה בוער בעכו"ם על עמינו בני ישראל ובפרט על הנשים הלובשים מלבושי הפריצות אשר כמעט לא ניכר בין עברית וישראלית להבדיל עוד חדשים מקרוב באו במנהג חדש של עכו"ם שמהפכין ומוטין צד השמאל של הבגדים על צד הימין צו צוקכעפלען ובזה מגבירים השמאל על הימין בעוה"ר גם זאת לא טוב הוא והנה הרבה קהלות קדושות במדינתינו פולין אשר עיניהם ראו הרעות הגדולות אשר צמחו מסיבה הנ"ל ושמו בלבם לעמוד בפרץ ולגדור גדר וסיג אשר לא יראה ולא ימצא שום איש או אשה בחור ובתולה גדולים וקטנים אשר יעלה עליהם ח"ו שום מלבוש הדומה למלבושי עכו"ם וכאשר אני שולח לכם העתקה מהכרת בק"ק קראקא. גם כבוד השבת נהפך לקלון ר"ל שזה להם מתענוגי שבת לילך ולטייל ברחובות ובשווקים עם הפראסאל (ישירם) ולא כן הוא המדה כי יום מנוח ניתן להם ע"כ כל איש ואשה נער וזקן ישבו בתוך אהלים על התירה ועבודה ואם יאבו וישמעו לעצתי ויקבלו עליהם באמת ובלב שלם לבטל הרעות אלו המבוארים לעיל וגם ברע הנ"ל אשר כל איש ואשה תיכף לא ילבשו עוד שום מלבוש אשר בו שמץ מנהג ממנהגי העכו"ם ושלא להגביר השמאל על הימין ולכבד השבת קודש כדת וכהלכה כאשר ביארתי לכם אז בטחוני בד' כי יפיר עצת שונאיכם תראו את ישועות ד' אשר יעשה לכם בפרט בחודש הזה אשר נהפך מצרה לרוחה בימי מרדכי ואסתר ששון ושמחה ישיגם גם אתם לא תראו ולא תפחדו ולא יבא מורך בלבבכם יתן ד' כל הקמים עליכם נופלים לפניכם יסכל עצתם ובערתם הרע מקרביכם ושום רע לא ישלוט בכם. ואם מעלתי יודע כי לא ישמעו בני עירו לדבריו אזי יכתוב מעלתו מי הוא החשוב בעיניהם אשר ישמעו לקולו ואכתוב אליו לפי כבידו למען אשר יסורו מהרעות הנ"ל גם ירימו ידם להודיע בנדון צערם לק"ק פרעסבורג ולק"ק אובן ישן כי שמה חכמים וסופרים ויעוררו עליכם ראמים גם חשובים הם במקומות הגבוהים אולי יתנו דעתם להשיב לכם וליעץ אתכם בעצה טובה גם כתבו להם אשר שאלתם עצה מרבני פולין וזאת אשר השיבו רבני פולין כי כל הרעות הנצמח המתהוים בעם בעוה"ר הוא רק מחמת שמתרמין לעכו"ם בנימוסיהם ובמלבושיהם ועי"ז קנאים פוגעים בם והחכם עיניו בראשו לבל יכתוב להם משמי לבד רק סתם בשם רבני פולין ואולי יכנסו הדברים בלבבם אשר גם המה יפרשו מאיסורי הנ"ל וזכות הרבים יתלה בכם ויהי' בעזרכם להציל אתכם מכל הרעות ולברך אתכם בכל טוב סלה. והי' כאשר יניח ד' לו מכל אויביו מסביב ויגרום לו הזמן לבא הנה בעצמי בזה לא יתחרט ומקוצר הפנאי אקצר בנעצר יברך ד' אתכם בכל טוב משמי, מעלה ורעה אליכם לא תאונה. דברי המעתיר בעד כלל ישראל ופרטה ואמץ בהצדקם מנחם מענדיל בהרבני מו"ה יוסף זללה"ה מרימנוב:

סוף הספר

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה