אור ברסלב
שאול שאל סימן רכד

שאול שאל· רבי שאול בראך

סימן רכד

סימן רכג

בדין פרוכת התלוי בחלון בקרסי ברזל אם חוצץ.

הטו"ז בסי' שע"א הביא בשם מורה שהורה בפרוכת קטן שתלוי בקרסי ברזל שסותם בעד הטומאה והטו"ז חלק עליו והביא ראי' מרפ"ח דאהלות דסדין מציל רק אם הוא עשוי כאוהל וביאר הרמב"ם בפי"ג מט"מ שאם אין עשוי כאוהל אלא מתוח בלבד ואין להם שיפוע אוהלים ואין שם כתלים אינו חוצץ. ובחידושי הגרשוני כתב שטעם המירה לפי שמחברים אותו בקרסי ברזל מבטלים את הפרוכת עם הקרסים ועבד בהם שינוי מעשה עי"כ מבטלים תורת כלי ממנו וציין לעיין בכלים פ"כ מ"ד ולע"ד תמוהא דאדרבה מפורש שם דרק מטומאת מדרס בטל אבל עדיין מקבל טומאת מת ובשו"ת פנים מאירות ח"ב תשובה צ"ד כתב דודאי האמת הוא שמק"ו עדיין אבל מ"מ חוצץ שפיר בפני הטומאה דנחשב כאוהל דזה שכתב הרמב"ם שאם אין עשויים כאוהלים שאין חוצצין מיירי כשהי' מונחים ע"פ הארובה ואינן מחוברים אבל במחובר בכותלים חוצץ שפיר דמן הצד שייך נמי עשיית אוהל וע"כ אף שהוילון מק"ט כדאמרו בביצה דף י"ד אמר עולא מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו מ"מ נראה שחוצץ מידי דהוי אאוהל גופי' שמטמא טומאת אוהלים בפשתן ואפ"ה חוצץ והאי וילון כיון שמחובר לבית הוי כאוהל שהבית בכלל אוהל וחוצץ ולע"ד תמוהא דאם הוי כאוהל לא הי' מק"ט והרי כתב רש"י שם בביצה דמה"ט שהשמש מתחמם כנגדו יש תורת כלי עליו הרי מפורש דהוא כלי ולא אוהל וכיון שהוא כלי ומק"ט ודאי דאינו חוצץ. ובסי' רכ"א כתבנו בשם שו"ת הר המור דאפי' דלת המחובר לקרקע לא בטל שם כלי ממנו ע"י חיבורו בקרקע עיי"ש וגם להחולקים שהבאתי שם עכ"פ וילון מפורש ברש"י דתורת כלי עליו. ונלע"ד בטעם המורה עפמש"כ בשיטה מקובצת בביצה שם בישוב קושית התוס' שהקשו דהא בשל מקדש דל"ש הטעם שהשמש מתחמם כנגדו ובכ"ז טמא ותירץ דלא חלקו חכמים בדיניהם וכיון דגזרו בוילון גזרו בכולם מבואר מדבריו דהא דאמר עולא דוילון טמא הוא רק מדרבנן שגזרו טומאה עליו אבל מה"ת אינו מטמא לפי שהוא כמחיצות הבית ובאמת שכן משמע מלשון שאמר מפני מה אמרו שטומאתו רק מדרבנן ולפי"ז עולה יפה פסק המורה עפמש"כ התוס' בב"ב דף כ' ומל"מ פי"ב מט"מ ה"ב דכל דבר שטומאתו רק מדרבנן חוצץ בפני הטומאה:

תוכן העניינים

שאול שאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה